המלצות ועדת הריכוזיות: מה הן בעצם אומרות?

אחרי המתנה ממושכת, פורסמו היום (ב') המלצות הביניים של הוועדה להגברת התחרותיות במשק, המכונה גם ועדת הריכוזיות. להמלצות וליישומן חשיבות רבה על עתיד המשק בישראל, אך מה הן בעצם אומרות? מהו גוף ריאלי, מהו גוף פיננסי ואיך הפרדתם תתרום לכלכלת ישראל? להלן מספר הסברים שיבהירו את התמונה.

מהי הריכוזיות או היעדר תחרות ומדוע היא בעייתית?

על פי הספרות הכלכלית, כאשר אותם שחקנים מתחרים במקביל במספר ענפים שונים, קיים חשש כי המשק יפסיק להיות תחרותי - מכיוון שכל שחקן ימקסם את הרווח של עצמו על פני כל הענפים בהם הוא פועל, ולא בראיה של ענף בודד.

האם קיימת ריכוזיות בישראל?

ריכוז הפעילות העסקית והפיננסית בידי מספר מצומצם של גופים התהווה במשך שנים רבות בישראל, עוד מאז שנות החמישים והשישים. המשק הישראלי למעשה מעולם לא התאפיין ברמת תחרותיות גבוהה, יש בו מספר מצומצם של קבוצות עסקיות גדולות שמעורבות במספר רב של פעילויות - וכך יוצרות את החשש לפגיעה בתחרות במשק. תפקידה של הממשלה הוא להסיר חסמים על מנת לעודד יותר משתתפים להצטרף לתחרות מחד, ומאידך לפקח כי לא תהיה פגיעה משמעותית בטובת הצרכנים בענפים בהם התחרות מוגבלת או אינה קיימת.

במה ישראל שונה משאר העולם?

ישראל היא בסופו של דבר כלכלה קטנה שמאופיינת כ"כלכלת אי" (מעט גופים זרים פועלים או מעוניינים לפעול בה, כיוון שהיא מנותקת גאוגרפית מסביבתה). ניתן לטעון כי המשק הישראלי קטן וכי יש מקום למספר מועט של שחקנים מקומיים. ניתן גם לטעון כי האופן שבו התפתח המשק הישראלי, באמצעות מספר מצומצם של קבוצות עסקיות, ממשלתיות וממשלתיות-למחצה אשר פעלו באופן ישיר ועקיף בכל ענפי המשק, הוא בין הגורמים המרכזיים לריכוזיות.

מה הוא גוף ריאלי משמעותי?

גוף ריאלי הוא חברה (או קבוצת חברות) תעשייתית, קמעונאית או כל חברה שאינה פיננסית. גוף ריאלי יוגדר כמשמעותי אם מכירותיו בישראל גבוהות או שהיקף המשאבים שהוא צורך בשוק ההון הישראלי גבוה. ועדת הריכוזיות מאמינה שלגוף (חברה או קבוצת חברות בבעלות משותפת) ריאלי משמעותי יש יכולת להשפיע על מספר שווקים במשק ועל רמת התחרותיות שבו.

מה הוא גוף פיננסי משמעותי?

גוף פיננסי הוא בנק, בית השקעות או חברת ביטוח. גוף יוגדר כמשמעותי אם הוא מנהל סכומי כסף גבוהים שרובם שייכים לציבור החוסכים או המפקידים ולא לבעל החברה. בכלכלה המודרנית משמשים הגופים הפיננסיים כמערכת תמסורת המזרימה אשראי או הון לפעילות של חברות ריאליות. גופים פיננסיים גדולים יכולים להשפיע באופן מהותי על אופן הקצאת המשאבים במשק.

מדוע הפרדה בין גופים ריאליים לגופים פיננסיים תתרום למשק?

שילוב של תאגידים ריאליים ופיננסיים תחת אותה שליטה או החזקה מעלה, בנוסף לפגיעה האפשרית בתחרות, גם חשש להיווצרות ניגודי עניינים בין הפעילות הריאלית לפיננסית. בנוסף, קיים חשש שגוף פיננסי יימנע מלתת אשראי למתחרים של גוף ריאלי שבבעלותו. ההפרדה צפויה להוביל להקצאת משאבים טובה יותר במשק, שתאפשר צמיחה גבוהה יותר.

כמה זמן יהיה לגופים ליישם את ההמלצה?

הגופים שיושפעו מהחקיקה החדשה יידרשו להפריד בין אחזקותיהם הריאליות לאחזקותיהם הפיננסיות בתוך 4 שנים. פרק זמן זה יאפשר לגופים למצוא רוכש במחיר הוגן.

מדוע חשוב לקבוע שדירקטור לא יוכל לכהן גם בגופים פיננסים וגם בגופים ריאליים?

דירקטוריון חברה אמון על התווית מדיניות התאגיד ופיקוח על ביצועי הנהלה. כיום, הרכב הדירקטוריונים בחברות במשק הישראלי מתאפיין במספר מוגבל של דירקטורים, שמכהנים לרוב במספר דירקטוריונים במקביל. על אף חובות הזהירות והנאמנות שחלות על מי שמכהן כדירקטור, מעצם גודלו הקטן של המשק וריכוזיות הפעילות העסקית בו, חשופים דירקטורים המכהנים במספר תאגידים ריאליים ופיננסיים לניגודי עניינים פוטנציאליים לא מבוטלים. הפוטנציאל להיווצרות ניגודי עניינים אלה גדל לאין שיעור כאשר מי שמכהן כדירקטור בתאגיד ריאלי, מכהן במקביל בגוף פיננסי שמממן את פעילות התאגיד הריאלי, את מתחריו הקיימים או הפוטנציאליים, את ספקיו ואת לקוחותיו.

האם כל מי שמחזיק בגוף ריאלי ובגוף פיננסי יידרש להפרדה?

לא. יהיו תנאי סף, רק מי שיעבור את תנאי הסף של פדיון מכירות ו/או מאזן יוגדר כגוף ריאלי משמעותי, ורק מי שיעבור את תנאי הסף של ניהול נכסים יוגדר כגוף פיננסי משמעותי. רק בעל שליטה בגוף שיוגדר פיננסי משמעותי שיש לו גם עסקים ריאליים משמעותיים יידרש למכור את אחת מאחזקותיו.

מהו מבנה פירמידאלי?

שרשרת חברות, או אוסף של כמה שרשראות, אשר בראשן עומד בעל שליטה משותף. כל חברה בשרשרת שולטת בחברה שמתחתיה, אך אינה מחזיקה ב-100% מההון שבה. בעל השליטה שולט, במישרין, רק בחברה שבראש השרשרת, אך בעקיפין בשרשרת כולה למרות שייתכנו מצבים בהם הוא מחזיק רק אחוזים בודדים מהחברות שבתחתית הפירמידה.

מה היא חברת פער?

חברת פער היא חברה בה קיים פער גדול בין הזכויות ההוניות של בעל השליטה לבין הזכויות שלו בהצבעה. בנוסף קיים מנגנון "ביצור" שאינו מאפשר השתלטות על החברה בניגוד לרצונו של בעל השליטה.

האם הוועדה ממליצה לפרק את הפירמידות במשק?

הוועדה בחנה את מבנה המשק הישראלי והשוותה אותו למשקים דומים בעולם. הוועדה התרשמה שהיקף השימוש במבנה פירמידאלי גבוה בישראל בצורה שיש בה אפשרות גם להשפיע בתנאים קיצוניים על יציבותו. עם זאת, אין הוועדה סבורה כי הפירמידות "רעות" מעיקרן ולכן היא לא ממליצה לפרק אותן אלא לפקח על פעילותן - בין בכלים רגולטורים ובין על ידי הענקת כוח לבעלי מניות מקרב הציבור שמשקיעים בחברות הציבוריות בפירמידות. הכלים המוצעים ע"י הוועדה יאפשרו למנגנוני השוק להבחין בין מקרים בהם המבנה הפירמידאלי מייצר ערך למשקיעים לבין מקרים בהם הוא אינו יעיל כלכלית. במקרים אלו יוכלו המשקיעים להחליט, תחת תנאים מסוימים, שהם אינם מעוניינים להישאר במבנה פירמידאלי ואז הפירמידה תיאלץ לשנות את צורתה או להתפרק.

מה באשר לשכר הבכירים?

ועדת נאמן הגישה את המלצותיה בנוגע לשכר הבכירים. הוועדה להגברת התחרותיות במשק ממליצה לממשלה לאמץ מנגנון מיוחד לאישור שכר בכירים בחברות, כפי שהוצע על ידי ועדת נאמן. המנגנון דורש אישור של בעלי מניות המיעוט לאופן תגמול הבכירים, על מנת להבטיח שהמנהלים לא יתוגמלו מעבר לשווי הכלכלי שהם מייצרים לכלל בעלי המניות.

איך יישמרו זכויות הציבור לעומת בעלי השליטה בקבוצות הגדולות?

בין המלצות הוועדה יש דרישה להגדיל את מספר הדירקטורים החיצוניים שנבחרים על ידי הציבור. כמו כן, מוצע כי בשורה של החלטות בהן יש חשש כבד לניגוד אינטרסים בין בעל השליטה והציבור, יוכל הציבור להטיל וטו.

מי יחליט על אופן הקצאת נכסי ציבור?

הוועדה לא דנה במדיניות הקצאת נכסי המדינה ("הפרטה"), סמכות זאת נמצאת אך ורק בידי הממשלה. הוועדה ממליצה לממשלה שבמקרים בהם יוחלט להקצות תשתיות מדינה חשובות (מים, אנרגיה, תקשורת, תחבורה, בריאות ומשאבי טבע) לגופים פרטיים, ייבחנו שיקולים שימנעו מצב שתשתיות מדינה עוברות לידי מעטים, וכי התהליך יותנה באישור ועדה מיוחדת.

אז מהן ההמלצות העיקריות של הוועדה?

• הפרדה בין החזקה בפעילות ריאלית ופיננסית משמעותית.
• הפרדה בין כהונת דירקטורים בחברות ריאליות ופיננסיות (משמעותיות) בו זמנית.
• חיזוק מועצות המנהלים של חברת פער בצורה משמעותית.
• חיזוק משמעותי של בעלי מניות מיעוט שיקשה על יצירת חברת פער חדשות ויצמצם שליטה או בעלות על קיימות במידת הצורך.
• חיזוק סמכויות הממונה על ההגבלים לטיפול במפגש בין שווקי.
• בחינת שיקולי תחרותיות וריכוזיות בהקצאת תשתיות מדינה ע"י ועדה קבועה לנושא.