ניתוח "כלכליסט": כיצד הגיעה חברת החשמל אל התחתית?
אף אחד לא מאמין שחברת החשמל תקרוס. אבל איך הגיע המונופול הממשלתי הזה למצוקה הפיננסית שבה הוא נמצא? המחסור החמור במזומנים, תחזית ההוצאות המוגזמת שמגולגלת על כולנו והעובדה שהמדינה עדיין לא התחייבה לסייע - צריכים להדאיג את כולנו, בייחוד לאור פרשת אגרקסקו
פרולוג
לפני כחודש בישרה חברת החשמל על ייקור של 9.9% בתעריפי החשמל, כתוצאה מהפיצוץ בצינור הגז הטבעי ממצרים לישראל. בקביעת התעריף החדש הניחה רשות החשמל שעד ל־4 בספטמבר תוחזר אספקת הגז בשיעור של 24% מהכמות החוזית. עד כה חלף שבוע מתאריך היעד, והגז טרם החל לזרום. האם אזרחי ישראל צפויים להתבשר בקרוב על ייקור נוסף של החשמל? ומדוע האפשרות שחברת החשמל תפצה על הייקור בעלויות הדלקים שלה באמצעות התייעלות איננה עומדת על הפרק?
יצאנו לחפש את התשובה בדו"חותיה הכספיים של חברת החשמל, אתגר של ממש. 616 עמודים של מידע אינסופי, לעתים מרתק, לפרקים מייגע. חרף העובדה שמשקל איגרות החוב שלה במדד התל בונד הוא הגבוה ביותר, בתי ההשקעות לא מכסים אותה. ומה הפלא? המדינה מחזיקה ב־99.85% ממניותיה, ולמשקיעים, שמתייחסים לכך כהשקעה באג"ח ממשלתית, אין עניין בדו"חות.
ואכן, נבירה בדו"חות הללו היא כמו הליכה בשדות שאחרים לא ביקרו בהם. באחד העמודים הפנימיים אף נשכחו כמה נתונים, שלא הושלמו במהלך העריכה. אף קורא לא הגיע עד לשם. כנראה שזו הסיבה שנתונים מדאיגים שמופיעים בדו"חות מעולם לא זכו לסיקור.
ניתוח דו"חות חברת החשמל חושף את הקשיים התזרימים האורבים לחברה מעבר לפינה ואת העובדה שהיא תלויה במידה רבה ביכולתה לגייס אג"ח בשוק ההון כדי לפרוע את התחייבויותיה במועדן. הסיוע שביקשה מהמדינה ב־12 ביולי, במטרה להמשיך לספק חשמל בצורה סדירה, לא מותיר מקום לספק בדבר גודל המצוקה הפיננסית שלה.
לאור זאת, התנערות המדינה מחובותיה של אגרקסקו לבעלי האג"ח שלה צריכה להדליק נורה אדומה אצל כל מי שמחזיק באג"ח של חברת החשמל, כמו גם מערערת את הנחת הייסוד שלפיה המדינה תערוב להתחייבויות החברה.
כולם מבינים שחברת החשמל לא יכולה לקרוס. מקרה קלאסי של "Too Big To Fall". למרות זאת, המשקיעים הזרים כבר איבדו בה אמון, עובדה המשתקפת בדירוג הבינלאומי של אג"ח החברה ובריביות השערורייתיות שאותן היא נדרשת לשלם כדי לגייס חוב מעבר לים. לאחרונה, לאור ההתפתחויות באגרקסקו, גם אמון המשקיעים המקומיים נסדק.
פרק א'
מדוע הקופה של חברת החשמל הולכת ומתרוקנת?
בחודשים האחרונים הוציאה חברת החשמל שתי הודעות סותרות. בראשונה, מ־31 בדצמבר 2010, מעריך הדירקטוריון כי "אין חשש סביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה". בשנייה, מ־12 ביולי 2011 - אחרי מינויו של המנכ"ל החדש אלי גליקמן - מדווחת החברה כי פנתה לממשלה ולרשות החשמל בבקשה לסיוע כספי שיאפשר לה "לעמוד בחובתה לספק חשמל בצורה אמינה וסדירה לאורך זמן". היתה זו למעשה הפעם הראשונה שבה הכירה חברת החשמל באופן פומבי במצוקת המזומנים בה היא נמצאת.
לטענת החברה, השינוי בעמדתה נובע מהפסקת אספקת הגז הטבעי לישראל ממצרים, המחייב היערכות לייצר חשמל בתמהיל דלקים שונה ויקר יותר. ואולם, ניתוח הדו"חות הכספיים של חברת החשמל מציג תמונה שונה. למעשה, מצבה הפיננסי של החברה הורע עוד קודם לפיצוץ בצינור הגז ב־4 ביולי, כתוצאה ממגוון סיבות, בהן חובותיה לבעלי האג"ח, השקעות עתק שהיא מחוייבת להשקיע בתשתיות, חילוקי דעות עם רשות החשמל והעיכוב בביצוע תוכנית ההתייעלות. עדות לכך ניתן למצוא במכתב שנשלח לשרי התשתיות והאוצר ביולי 2010, שבו מצוין שדירקטוריון החברה אינו יכול להשלים עם ההידרדרות המתמשכת במצבה הפיננסי של החברה.
כך, בזמן שחברת החשמל מתגוששת עם רשות החשמל, בניהולו של היו"ר הפורש אמנון שפירה, ורשימת הנושאים שבמחלוקת הולכת ומתארכת, קופת המזומנים שלה מתרוקנת ואיתנותה הפיננסית מתערערת. במחצית הראשונה של 2011 התכווצה יתרת המזומנים בכמעט 40% והסתכמה ב־2.3 מיליארד שקל, בעוד שההתחייבויות הפיננסיות של החברה נותרו ללא שינוי והסתכמו ב־40.6 מיליארד שקל. יחס הנזילות לחוב הפיננסי ירד כתוצאה מכך מ־9.2% ב־2009 ו־2010, ל־5.7% בלבד ביוני השנה.
במרכז מיקו צרפתי יו"ר ועד העובדים בחברת חשמל צילום: אוראל כהן זהו מצב בעייתי, היות שיתרות הנזילות הנמוכות יכולות לשרת רק את תשלומי הריבית ולא את פירעון הקרן עצמה.
במחצית השנה הראשונה פרעה חברת החשמל אג"ח והלוואות לזמן ארוך בהיקף של כ־3.2 מיליארד שקל, וזאת באמצעות הנפקת אג"ח בסך 3.6 מיליארד שקל. למעשה, כדי לעמוד בהתחייבויותיה לבעלי האג"ח ולבנקים, החברה תלויה ביכולת לגייס אשראי חדש.
לצד כל אלה, תוכנית ההשקעות של חברת החשמל, שכפופה לדרישות משרדי התשתיות והגנת הסביבה, מעצימה את אתגר הנזילות שלה במידה רבה. ההשקעות של החברה בשנים 2011–2015 צפויות לנוע בין 3.8 ל־6.7 מיליארד שקל בשנה, סכומי עתק לכל הדעות.
דירוג האג"ח של חברת החשמל לא מבטא את כל האמור לעיל. עד יוני 2010 דורגו האג"ח של חברת החשמל על ידי מעלות S&P בדירוג (AA-). עם סיום החוזה, ובעקבות מכרז שפרסמה החברה כחוק, נבחרה מידרוג לדרג את האג"ח שיונפקו החל ב־1 ליולי 2010. הדירוג שהעניקה מידרוג הוא (Aa2) עם אופק דירוג שלילי - דירוג המקביל ל־(AA) אצל מעלות S&P, והגבוה מזה שהעניקה זו לאג"ח של החברה.
כך, הבחירה במידרוג במקום מעלות S&P מבטיחה שהאג"ח שהונפקו החל ב־1 ביולי 2010 ייהנו מדירוג גבוה יותר בהשוואה לאג"ח שהונפקו לפני כן. אגב, שתי חברות הדירוג הכניסו את האג"ח של חברת החשמל לרשימת מעקב בעקבות ההרעה בנזילות.
מדוע זוכה חברת החשמל לדירוג גבוה שאינו תואם את מצבה הפיננסי? התשובה היא האמונה בכך שהמדינה תתמוך בה ותסייע לה לפתור את הבעיה התזרימית. אישוש לכך התקבל ב־27 בדצמבר 2010 במכתב מאת שרי האוצר והתשתיות, שבו הודיעו כי יפעלו להעמדת חבילת ערבויות ממשלתיות לאג"ח חדשות שיונפקו ב־2011–2012, כדי לאפשר לחברה לשרת את החוב הבינלאומי שלה.
סיוע ממשלתי לפתרון הבעיה התזרימית יכול להיעשות באמצעות העמדת ערבויות ממשלתיות או הזרמת הון בעלים. בעוד שהזרמת הון מחזקת את מבנה המאזן של החברה ומשפרת את איתנותה הפיננסית, העמדת ערבויות רק מאפשרת את מיחזור החוב ומגלגלת את מועד פירעונו לזמן מאוחר יותר.
עד כה בחרה ישראל להעביר את האחריות לציבור הצרכנים על ידי העלאת תעריף החשמל והפחתת המיסוי על דלקים. כך לדוגמה, ב־8 באוגוסט הוחלט כאמור על ייקור תעריף החשמל בכמעט 10%. יום לפני כן הופחת מס הקנייה על סולר המיובא מחו"ל ב־69%, מהלך שצפוי לחסוך לחברה כמיליארד ורבע שקל. העלאת תעריפי החשמל דומה במובן זה להסדר חוב - בשני המקרים הציבור הוא זה שמשלם את המחיר.
פרק ב'
כיצד מגזימה חברת החשמל בתחזית הוצאות הדלקים שלה ומגלגלת עלויות לצרכנים
12 ביולי 2011 ייזכר כיום שבו פנתה חברת החשמל, המנפיק הגדול ביותר בשוק האג"ח הקונצרני, למדינה בבקשה לסיוע במציאת פתרון לבעיה התזרימית שלה. "כפועל יוצא מהשיבושים המתמשכים באספקת הגז ממצרים, אשר תוצאתם אספקת גז באופן חלקי בלבד, ולאור הוראות הצו הרוחבי, תידרש החברה לשאת בנטל תזרימי משמעותי, אשר צפוי להסתכם בתוספת בסך של כ־3 עד 3.5 מיליארד שקל בגין רכישת הדלקים החלופיים", נימקה החברה בהודעה.
סדרת הפיצוצים בצינור הולכת הגז הטבעי ממצרים מחייבת את החברה להיערך לייצור חשמל בתמהיל דלקים שונה ויקר יותר, וכן הוראות הצו הרוחבי של המשרד להגנת הסביבה מחייבות שריפת סולר לפני שריפת מזוט. הסולר מזהם פחות אך יקר משמעותית מהמזוט.
ואולם, תחזית חברת החשמל ביחס לעלות הנוספת בגין השינוי בתמהיל צפויה להתברר כמוגזמת ותעמוד למבחן בחודשים הקרובים. ראשית, הערכת תוספת העלות נראית גבוהה במיוחד לאור צניחת מחירי הפחם, המהווה למעלה מ־50% מעלות הדלקים של חברת החשמל, בכ־10%–20% בחודשיים האחרונים. אף שחברת החשמל מוגבלת בשימוש בפחם, ירידת המחירים תפחית את העלות במתקנים הקיימים בחדרה ובאשקלון שבהם נעשה שימוש בפחם.
שנית, סך עלות הדלקים מושפע במידה רבה מהיקף צריכת החשמל במשק, והירידה בצריכה שנרשמה ברבעון השני צפויה להימשך גם לתוך הרבעון השלישי. הסיבה לכך נעוצה בקיץ הנוח יחסית. מחברת החשמל נמסר שצריכת החשמל ביולי השנה היתה גבוה ב־2.7% לעומת אשתקד, אולם באוגוסט נרשמה ירידה של 6.9% בצריכה לעומת אוגוסט שעבר.
מכאן, שחברת החשמל ביקשה לייקר תעריפים כדי לכאורה לפצות על גידול של 3.5 מיליארד שקל בעלויות, כאשר בפועל הסכומים הללו צפויים להיות נמוכים יותר בעקבות ירידת מחיר הפחם והקיטון הצפוי בצריכת החשמל - והצרכנים משלמים יותר בשל הערכותיה המופרזות.
מכל מקום, בהודעתה מיולי מדגישה החברה שגם אם יותר לה לייקר את תעריפי החשמל, הדבר לא יפתור את הבעיה התזרימית, שכן ההכנסות מהעלאת התעריף לא יתקבלו בחברה באופן מיידי.
פרק ג'
כיצד גם המדינה מעכבת את השינוי המבני בחברת החשמל
המונח כוח אדם מעולם לא היה הולם יותר ונראה שהומצא כדי לתאר את עובדי חברת החשמל. הכוח שממנו נהנים נציגי העובדים, ובראשם יו"ר הוועד מיקו צרפתי, מיטיב עמם במגוון תחומים, החל מגובה השכר ותנאי ההעסקה, דרך היכולת למנוע פיטורי עובדים קבועים וכלה בהשפעה על יישום תוכנית ההתייעלות והשינוי המבני במשק החשמל. כוחו של ועד העובדים ידוע לכל. אולם רק קריאה יסודית של תהליך אישור תוכנית ההתייעלות יכולה ללמד על עוצמתו.
במסגרת התוכנית להפרטת חברות ממשלתיות, הטילה הממשלה במרץ 2003 על רשות החברות לגבש ולהציע הצעות החלטה בנושא חברת החשמל. עיצומי העובדים בסוגיית השינוי המבני והיעדר הסכמה עם גורמי ממשלה הביאו לידי כך שב־8 השנים וחצי שחלפו מאז לא חלה כל התקדמות ממשית בביצוע השינוי המבני.
יישום השינויים המבניים והארגוניים ותוכנית ההתייעלות בחברת החשמל חיוניים לקיומה. בדו"חות הכספיים השנתיים שלה, טוען הדירקטוריון, בראשות יפתח רון־טל, כי לא די בגיוס אשראי לצורך פתרון המצב, אלא נדרשת גם הסכמה על השינוי המבני. חוסר ההסכמה - גם מצד העובדים וגם מצד המדינה - מעכב את יישום התוכנית.
חלק מהשינוי המבני מבוסס על תוכנית ההתייעלות של החברה, שזכתה לשם "מצפן". יישום התוכנית צפוי להקטין עלויות ולהביא ליעילות תפעולית גבוהה יותר. התוכנית כוללת בין היתר התייעלות מסיבית ופרישה מוקדמת של 2,000 עד 2,500 עובדים קבועים. אף שמתווה הפעולה שלה אושר בדירקטוריון עוד במאי 2008, היא נותרה בגדר תוכנית בלבד גם לאחר יותר משלוש שנים.
השתלשלות העניינים בכל הקשור ביישום תוכנית "מצפן" חושפת גרירת רגליים שיטתית ואת כוחו העצום של ועד העובדים. רוב המגעים והשיחות בין הנהלת החברה לנציגי העובדים נכשלו וברוב המקרים הוסכם שלא להסכים ולהמשיך בדיונים אינטנסיביים. כך מהאישור העקרוני במאי 2008; דרך גל של פעולות מצד העובדים הכולל בין היתר שביתה, עיכוב בפרסום הדו"חות הכספיים ושיבושים בחשמל, שהופסקו רק בהתערבות בית הדין לעבודה ולצד התחייבות הנהלת החברה להקפיא את התוכנית; ועד אוגוסט 2010, אז אישרה המזכירות הארצית את מתווה השינוי המבני. בינתיים, שום דבר עוד לא יצא לפועל.
המתווה העקרוני שגובש שונה מזה שהוצע בתחילה. כך לדוגמה, הוסכם שפעילויות בתחום הייצור, ההולכה והחלוקה לא יתבצעו באמצעות חברות־בנות אלא יישארו במסגרת החברה. בתקופה הקרובה אמורים להיערך דיונים בין כל הצדדים לצורך משא ומתן והידברות על הרכיבים במתווה שגובש. רק לאחר סיכום כל הנושאים יחל שלב יישום ההסכמים.
אך לא רק העובדים אשמים בעיכוב התוכנית. גם המדינה, שמעוניינת לאשר אך ורק את התוכנית המלאה, תורמת למצב. על חברת החשמל מפקחים 9 רגולטורים שונים - מה שעוד יותר מקשה על המהלך. בנוסף, כפי שמצוין בדו"חות החברה, השינויים החקיקתיים בחוק ענף החשמל עדיין לא בוצעו.
פרק ד'
כיצד יכולה חברת החשמל לחסוך 2.5 מיליארד שקל בשנה מבלי לגלגל עלויות על הציבור
התנאים המופלגים של חברת החשמל אינם סוד. עובדי החברה הקבועים והגמלאים זכאים לסל אנרגיה עד תקרת צריכה של 18,000 קוט"ש לשנה - תקרת צריכה הגבוהה ביותר מפי שניים מהצריכה הממוצעת למשק בית בישראל. גובה הטבה זו נאמד ב־100 מיליון שקל במונחים שנתיים.
בנוסף, לפי דו"ח החברות הממשלתיות ל־2010, עלות השכר השנתית של עובד בחברת החשמל מסתכמת ב־321.3 אלף שקל, ובמונחים חודשיים ב־26,776 שקל. סכום זה גבוה פי 2.4 מעלות השכר הממוצעת במשק.
אולם רק סכימת המספרים הללו ממחישה בכמה כסף מדובר. חברת החשמל היא המעסיק השני בגודלו מבין החברות הממשלתיות, ולפי דו"ח החברות הממשלתיות, מספר המועסקים בה (עובדים קבועים וארעיים) עמד על 12,896 בסוף 2010. לפיכך, אילו עלות השכר הממוצעת של עובדי חברת החשמל היתה זהה לעלות השכר הממוצעת במשק, החיסכון לחברת החשמל היה נאמד בלא פחות מ־2.4 מיליארד שקל בשנה.
גם אם נצא מנקודת הנחה ששיעור המהנדסים הגבוה בקרב עובדי חברת החשמל מצדיק שכר גבוה יותר, עדיין מדובר בסכום דמיוני שיאפשר לחברה להתמודד עם מצוקת הנזילות ההולכת ובאה ואולי אף להוריד את תעריף החשמל לכלל הציבור.
אפילוג
"ברבור שחור" הוא אירוע יוצא דופן בעל השפעה גדולה מאוד, שלכאורה לא היה ניתן לצפייה מראש. ובכל זאת, ניסינו להרחיק רואי ולמצוא ברבור שחור, רגע לפני שהוא מפתיע אותנו. האם קיים סיכוי שמדינת ישראל לא תעמוד לימין חברת החשמל בעת הצורך? לו השליטה בחברת החשמל היתה בידיים של טייקון כלשהו, מיד היתה נשמעת זעקה הקוראת לו "להכניס יד לכיס" ולתמוך בחברה שבשליטתו. למרות זאת מדינת ישראל, בעלת הבית, נמנעת מלהזרים כסף לקופת החברה ולא ממהרת להתחייב להעניק תמיכה מלאה ובזמן אם יהיה צורך בכך.
כל בר־דעת מבין שחברת החשמל היא ספק שירות חיוני ולכן האפשרות שהמדינה מובילה אותה בכוונת מכוון לחדלות פירעון אינה עולה על הדעת. עם זאת, אחרי שנים של ניסיונות עקרים להביא לשינוי במשק החשמל, ייתכן שהמדינה נותנת לחברת החשמל לצעוד במודע אל עבר התהום כדי לחייב אותה ליישם את הרפורמות ואת תוכניות ההתייעלות, שיצילו את חברת החשמל מעצמה.
האנליסטים, המשקיעים המוסדיים וחברות הדירוג משוכנעים שהמדינה תפתור את קשייה הפיננסיים של חברת החשמל וברגע האחרון תזרוק לה "גלגל ההצלה". חברת החשמל לא תקרוס. אולם התנערות המדינה מחובותיה של אגרקסקו בקעה סדק באמון המשקיעים.
את מחיר ההססנות וחוסר הנחישות של המדינה ביישום השינוי המבני במשק החשמל וגרירת הרגליים של עובדי החברה ביישום תוכנית ההתייעלות כולנו משלמים. אם באמצעות תעריף החשמל, אם בריביות הגבוהות שהמונופול הממשלתי נדרש לשלם, ואם בהזרמת מיליארדי שקלים שהמדינה תידרש להעביר כדי לאפשר לחברת החשמל לעמוד בהתחייבויותיה למשקיעים.
חברת החשמל בתגובה: "אין לנו ספק שנעמוד בחובות לנושים"
ביולי פרסמה חברת החשמל דו"ח מיידי, המפרט כיצד פנתה למדינה בבקשה לסיוע במציאת פתרון לבעיה התזרימית שלה. הדבר מעלה תהייה, מדוע לא עלה החשש הסביר שהחברה לא תעמוד בהתחייבויותיה קודם לכן, ומדוע לא פורסם דו"ח תזרים מזומנים חזוי כפי שנדרש במצבים דומים.
"הדיווח המיידי של החברה התייחס לבעיה התזרימית שנוצרה בעטייה של הפסקת אספקת הגז הטבעי ממצרים, לאור הצורך ברכישת דלקים נוזליים יקרים יותר - סולר", מסרה דוברת חברת החשמל בתגובה, "זאת, עקב המגבלות של המשרד להגנת הסביבה ולצורך אספקת הביקושים הגבוהים לחשמל בחודשי הקיץ. העלאת התעריף, כמו גם שורת הצעדים המשלימים שנקטו משרדי הממשלה, נתנו פתרון לבעיה התזרימית. לחברה לא היה בדצמבר 2010 ולא בכל מועד אחר כל ספק באשר ליכולתה לשרת החוב לנושיה".
באותו דו"ח, העריכה חברת החשמל כי תיאלץ לרכוש דלקים חלופיים ב־3–3.5 מיליארד שקל. ואולם מחיר הפחם, המהווה למעלה מ־50% מעלות צריכת הדלקים, צנח בשבועות האחרונים. כך שישנו פער בין התחזית לצריכה בפועל ובמונחים שנתיים. "אומדן תוספת עלות רכישת הדלקים החלופיים מהווה את הפער לשנת 2011 בין תחזית אספקת דלקים רציפה ובלתי מופרעת של גז מצרי לעומת תחזית שאיננה כוללת אספקת גז מצרי", מסרה הדוברת.
"האומדן מתייחס ברובו לחודשי הקיץ, המאופיינים עונתית בביקושים גבוהים במיוחד לחשמל. השינויים במחירי הדלקים, כמו גם כמויות הדלקים הנצרכות בייצור החשמל, באים לידי ביטוי בעדכוני תעריף החשמל ומובאים בחשבון בהכנת תזרימי המזומנים של החברה המנוטרים באופן שוטף ורציף".
כבר לפני כשנה אושר מתווה השינוי המבני בחברת החשמל, אך שלב היישום טרם החל. "דיונים בנושאים אלו מתנהלים באופן שוטף בשאיפה להגיע להסכמות עד לסוף שנה זו", מסרה דוברת החברה. ממשרד האוצר נמסר באותו העניין, כי "בחלק מהנושאים חלה התקדמות ואנו מצפים לסיכום כלל הנושאים בחודשים הקרובים".
עובדי חברת החשמל זכאים לסל אנרגיה עד תקרת צריכה של 18,000 קוט"ש לשנה, שהיא גבוהה ביותר מפי שניים מהצריכה הממוצעת למשק בית בישראל. בחברת החשמל מדגישים כי הטבה זו היא חלק מתנאי העבודה כבר עשרות שנים, וכי היא צומצמה לפני כעשור. "בעבר לא היתה תקרה לניצול הזכאות", אומרת דוברת חברת החשמל. "בהמשך נקבעה תקרה של 25,000 קוט"ש לשנה, וב־2002 נחתם הסכם קיבוצי, שלפיו ההטבה מוגבלת לצריכה של עד 18,000 קוט"ש. בפועל, רוב העובדים אינם מגיעים לתקרה זו".
לפי דו"ח החברות הממשלתיות, עלות השכר של עובדי החברה גבוהה פי 2.4 מהממוצע במשק. כיצד מצדיקה החברה את הפער? לפי הדוברת, "חברת החשמל הנה חברה טכנולוגית מורכבת המעסיקה מגוון של מקצועות ייחודיים. מדובר על אלפי מהנדסים, אקדמאים, עובדי משמרות ועובדים תחת סיכון במתח חי. באופן טבעי, רמות השכר של אוכלוסייה זו גבוהות. החברה פועלת בהתאם להסכמי העבודה המאושרים, ומדו"ח רשות החברות עולה שבהשוואה לחברות ממשלתיות אחרות נתוני עלות השכר בחברה אינם חריגים".
