"חזרנו לחדר שבו גדלתי. לא הגיוני שבגילם ההורים צריכים לדאוג לנו"

מי אתם: חן (28) ורמי (29) וייס־ניב, מתגוררים בחדר אצל ההורים של חן בפתח תקווה, בדירת 4 חדרים בת 110 מ"ר. רמי בעל תואר ראשון בביטוח ("חולם להתחיל תואר שני") ועוסק בביטוחי חיים, חן עובדת כשיננית לאחר שלוש שנות לימוד לתעודה.

מעמד ביניים זה: "כשיש לשני בני הזוג משכורות טובות, כשאתה לא צריך לדאוג שצ'ק יחזור, כשאתה לא צריך לפחד להביא ילד לעולם שמא לא תוכל לממן אותו, וכשיש לך קצת זמן וכסף לבילויים בנוסף למטלות היומיומיות".

חן ורמי ניב וייס צילום: אריאל בשור

אנחנו שייכים למעמד הביניים: "בזכות ההורים שלנו, שיש להם אפשרות לתמוך ולעזור. בלי ההורים לא היינו מעמד ביניים. רמי גידל את עצמו לבד ללא סיוע מההורים ולכן נכנס לחובות. הוא הגיש בקשה לדקאן המכללה שלו אך לא קיבל סיוע. אנחנו שני אנשים משכילים ששואפים ללמוד ולהצליח, משתכרים יחד קצת מעל 12 אלף שקל".

הוצאות: מגורים, ארנונה, גז, חשמל, מים: אין, בגלל המגורים אצל ההורים. טיפולי רכב: 400 שקל בחודש. דלק: 1,000 שקל בחודש. ביטוחים: 3,000 שקל בשנה. החזר הלוואה: 8,000 שקל בחודש. ביגוד, קוסמטיקה ובילויים: 300 שקל בחודש. טלפון נייד: 250 שקל בחודש ("לרמי אין שיחות יוצאות בנייד"). אוכל: 100 שקל בחודש ("זה ממש בקטנה כי ההורים לא נותנים לנו להוציא שקל"). סך הכל: 10,300 שקל.

אוברדרפט: "כשהתחתנו היה לנו חוב שנבע מימון הלימודים של רמי. בגלל הריביות החוב מגיע ל־130 אלף שקל".

לגור עם ההורים: "חזרנו לחדר הילדות הקטן שבו גדלתי. יותר מחוסר הנוחות שבלגור עם ההורים, לא נעים לי מהם. לא נראה לי הגיוני שבמקום לדאוג לעצמם בגילם הם צריכים לדאוג לנו. זה לא שלהם קל, היה להם עסק שנפל וגם הם

חיים מהלוואות. ההורים שלי חיו את החיים שלהם, ואני מרגישה שהם איפשהו מתחילים את המסע של החיים עכשיו שוב יחד איתי, במקום שיהיו בפנסיה וייהנו מהחיים. הם לוקחים את זה כעוד מסע במקום שיהיה להם שקט. הם לא עושים את זה כי אני מבקשת, אלא כי בשבילם הילדים זה קודם כל, והם רוצים שאגיע לדירה משלי".

מה מעצבן אותנו: "סך הכל שנינו למדנו ומרוויחים בסדר, אבל זה מרגיש כמו מעמד עני. אין מעמד ביניים, אין אמצע - זה או עשיר או עני".

מסר: "צריך להוריד את מחירי הדירות ולתת הצעות מגוונות לצעירים. השקענו ונתנו למדינה, שירתנו בצבא, אנחנו משלמים מסים. דווקא לאנשים שרוצים ללמוד ולהתקדם צריך לסייע, לתת הלוואות נוחות ללימודים, לאפשר הקלות למשפחות שאין להן. אי אפשר לצפות מאדם שסיים צבא או לימודים שיהיה לו סכום של 400 אלף שקל הון עצמי בשביל לקנות דירה".