"התלונה נגד הירשזון הוגשה ממניע פוליטי"
עו"ד אלי שוורץ, שניהל מטעם הפרקליטות את המשפט המתוקשר נגד שר האוצר לשעבר אברהם הירשזון, מתאר את ההתלבטויות וההחלטות הקשות שהתקבלו מאחורי הקלעים, שהובילו בפעם הראשונה בישראל שר אוצר למאסר ממושך
"הכל התחיל ב־7 בינואר 2007, כשפרקליטת המחוז קראה לי למשרדה", משחזר עו"ד אלי שוורץ, ראש צוות התביעה, שניהל מטעם המדינה את המשפט נגד בכירי הסתדרות העובדים הלאומית (הע"ל) ומי שעמד בראשה, שר האוצר לעבר אברהם הירשזון. "היא אמרה שיש תיק. אני לא זוכר שהרגשתי משהו מיוחד. צריך לזכור שזה שיש חשדות לא אומר שיש תיק. חשבתי: 'יאללה, יהיה מעניין'".
פרשת המעילה של הירשזון היתה ללא ספק מהגדולות והחמורות שידעה המדינה. בתחילת יוני 2008 הואשמו הירשזון ובכירים נוספים בהע"ל בהוצאת מיליוני שקלים מקופת הע"ל באמצעות מעטפות מזומנים בסכומים של כ־25 אלף שקל מדי חודש, בין השנים 1998 ל־2005.
שוורץ הוביל את התיק להרשעה מהדהדת שבעקבותיה נגזרו על הירשזון 5.5 שנות מאסר. איתו בצוות היו עוה"ד לילך שלום, רוני מודריק וארז ריכטנברג. כעת מתאר שוורץ לראשונה את ימי החקירה הדרמטיים: "נכנסנו לתיק בתוך כמה ימים מרגע שהחלה החקירה הגלויה. היות שדובר בשר אוצר מכהן, בגלל הרגישות שלו, כל ראשי המערכת ליוו את התיק".
המסקנה שיש תיק התגבשה אצלך מהרגע הראשון?
"בתוך ימים הבנתי את התמונה הראשונה, שיש תיק מורכב שכורך בתוכו הרבה מעורבים, ואתה מנסה להבין מי אומר אמת ומי לא. מטבע הדברים, הציבור מתמקד בהירשזון, אבל העמדנו לדין עוד שישה נאשמים".
כתב האישום עסק בהע"ל ובעמותת ניל"י, אף שהיו חשדות נוספים בגופים שהיו קשורים להסתדרות.
"באף תיק אני לא ממצה את מלוא החשדות הקיימים. הפרקליטות והמשטרה צריכות לבחור בין חקירה מושלמת לבין חקירה ממצה ועניינית. כאן היה אינטרס ציבורי מהמעלה הראשונה שהמעורבים יועמדו לדין במהירות, ולכן בחרנו להתמקד בראיות המרכזיות שנאספו. אם אתה שואל האם יש עוד מעורבים שחמקו מתחת לרדאר, אני לא יכול לומר חד־משמעית שלא. בסופו של יום, אני מקווה שהגענו לליבת העבריינים והעבירות".
"משפחה לתפארת"
רבים סברו שהמאסר שהוטל על הירשזון חמור, בעיקר לאור פועלו החברתי והציבורי הרב.
"אמרתי לא פעם ולא פעמיים שיש להירשזון זכויות לא מבוטלות בשל הנצחת השואה, החזר הכספים ונסיבותיו האישיות. אם הכסף לא היה מוחזר, העונש היה חמור בהרבה. אני לא יודע עד כמה הירשזון רוצה שאכנס לחייו האישיים, ויסלח לי שאני עושה זאת, אבל עברו עליו ועל משפחתו אירועים לא פשוטים. רעייתו נפטרה והוא גידל משפחה לתפארת עם שלושה ילדים - עופר, ברק ואלרואי.
"כשאתה עובד על תיק, אתה נחשף לרבדים עמוקים בחייו של אדם, ואתה לא יכול שלא להתרשם מהמשפחה התומכת ומהתא המשפחתי החם שהירשזון הצליח ליצור בנסיבות מאוד קשות. הירשזון הוא לא רק אדם שגנב מהקופה הציבורית, אלא אדם בעל זכויות לא מעטות בחיים הציבוריים, וכך יש לראותו".
אתה יכול להגיד שלא היו אי־סדרים בעמותת מצעד החיים?
"אני לא המבקר של עמותת מצעד החיים, אבל אני יכול להגיד שאנחנו לא מצאנו ראיות משמעותיות שמלמדות על גניבות כספים".
המעילה בכספי הע"ל בוצעה למרות מנגנוני פיקוח ובקרה שאמורים למנוע אי־סדרים. מדוע לא הועמדו לדין "שומרי הסף"?
"כל חברי ועדת הביקורת אמרו שמסגרת התפקיד שלהם היתה מאוד מצומצמת. הם עבדו בהתנדבות. אבל שאלת חובותיהם של רואי חשבון ועורכי דין בתאגיד, כאשר יש חשד לעבירות פליליות, הן שאלות לא פשוטות שעדיין אין לי תשובות עליהן, ואני לא בטוח שתהיה. סברנו לגבי חלק מבעלי התפקידים שאין מקום למצות איתם את הדין בהליך הפלילי".
"העובדים בהע"ל שילמו את המחיר"
מעיין אגם, מי שנחשבת כחושפת הפרשה, טוענת שהמדינה לא עושה די כדי להגן על חושפי שחיתויות.
"המעורבות של אגם היא בקשרים הראשוניים עם משרד מבקר המדינה. בתיק שלנו, המעורבות שלה היא מאוד מצומצמת. התלונה למשטרה הוגשה על רקע המאבק הפוליטי בהע"ל - בחירת המחליף של הירשזון - והיא המניע לחקירה".
עד כמה היריבות בהע"ל תרמה לפרשה?
"אם אני קורא נכון את התיק, את הרקע להגשת התלונה במשטרה אני קושר למאבקים הפוליטיים ולניסיון של המועמדים לשפר את מעמדם הפוליטי".
לא שקלתם להגיש כתב אישום נגד הע"ל? צריך לפצות את העובדים.
"היה ברור שהמעשים נעשו תוך כדי פגיעה בהע"ל, שהיא גוף וולנטרי ששילם מחיר כבד. נכון, העובדים שהיו מאוגדים בהע"ל הם ששילמו את המחיר, אבל סברנו שאין מקום להעמיד לדין את הע"ל וניל"י כי המעשים בוצעו תוך הסתרה מהתאגיד".
אחת מטענותיו של הירשזון היתה שמדובר בכספים שממילא הגיעו לו על חשבון תנאי הפרישה שלו.
"בסופו של יום השאלה מאוד פשוטה - של מי הכסף. אתה לא יכול, יהיה מעמדך בכיר ככל שיהיה, להחליט עם חבריך לקחת לעצמך 25 אלף שקל, לא משנה אם תקרא לזה 'מעין משכורת', 'על חשבון' או 'החזרי ארוחות' ו'כספי חגים'. אני לא חושב שמי שיש שכל בראשו יכול לקבל טענה של מנהל בתאגיד שלפיה יש כסף שמגיע לו ולכן הוא שולח את ידו לקופה".
"הכי חשוב לזכות באמון הציבור"
את הראיון הזה אנחנו מקיימים עם שוורץ במשרדו הקטן שבקומה התשיעית במשרדי פרקליטות מחוז תל אביב (פלילי). היום הוא נראה נינוח. לפני שנתיים הוא היה אנרגטי, דרוך - ועייף.
מה היה הרגע הכי קשה עבורך בכל התהליך?
"הסיטואציה שבה אתה עונה ליועמ"ש מני מזוז, שיש ראיות נגד שר מכהן בממשלת ישראל".
איך זה לתחקר שר אוצר?
"אתה משתדל לבצע את העבודה בצורה הטובה ביותר. העובדה שהוא שר אוצר נתנה את הדגש של כובד האחריות. אתה מודע לכך שיש כלי תקשורת ואתה מנסה לנטרל זאת".
במהלך כל הדיונים ליווה את הירשזון בנו הבכור עופר, ששמו עלה כגורם אפשרי להזדקקות לכספים שהובילה למעילה. אתה חושב שבאיזשהו מקום האב נשכב על הגדר בשביל הבן?
"אני לא חושב שנכון להיכנס לחלוקת אחריות עבור מי נועדו הכספים. הירשזון לקח את הכספים משיקוליו ויש לכך שם אחד - גניבה. אני יכול להגיד שאין קורלציה בין ההסתבכות הכלכלית של עופר לבין נטילת הכספים של אביו. אין לי מספיק כלים להעריך מי נשכב על הגדר עבור מי. היה ברור שכל אחד יעשה הכל למען השני, וכשאתה מודע לקושי שהיה להם, אתה מתמלא הערכה, גם להתנהלות המכובדת שלהם במהלך ניהול התיק".
הירשזון לא עשה לכם חיים קלים, ושכר את אחד מטובי הסנגורים בישראל, עו"ד יעקב וינרוט.
"הסנגורים - וינרוט, ישראל וולנרמן ואלירם בקל - ביצעו עבודה מן המעלה הראשונה. אתה יודע להעריך עבודה של סנגור בלי קשר לתוצאה".
מה המסר שלדעתך הכי חשוב שיעבור לאנשי הציבור?
"נבחר ציבור, יהיה מעמדו אשר יהיה, אשר שולח את ידו לקופה הציבורית - מערכות אכיפת החוק לא יירתעו ממעמדו וימצו איתו את הדין. את החקירה בפרשה ניהלו ראש אח"מ ניצב יואב סגלוביץ' ונצ"מ אפרים ברכה על הצד הטוב ביותר. אם יש איש ציבור אחד שהלקח של הירשזון יושב לו בראש זו ההצלחה מבחינתי. אחד הדברים החשובים הוא לזכות באמון הציבור במערכות אכיפת החוק. אם הצלחנו אפילו קצת, הגשמנו את אחת המטרות".