מלחמת הקוריאות עולה שלב
רגע ביזארי בתולדות הסכסוך האסייתי: דרום קוריאה מאשימה את שכנתה בגניבת טריליוני מטבעות זהב בתוך משחקי רשת וירטואליים. האם הצעד הבא של המדינה המכורה למשחקים יהיה גיוס צבא דרקונים להשבת האוצר?
מלחמת קוריאה לא באמת הסתיימה. מאז הסכם הפסקת האש בין הצפון והדרום עברו שישה עשורים של איומים, אישומים ומדי פעם גם חילופי אש, לרבות בשבוע שעבר. אלא שבמקביל לנפילת הפגזים הצפון־קוריאניים ליד האי הדרום־קוריאני יונפיונג, נפתחה בשבוע שעבר בין המדינות חזית נוספת, וחדשה לגמרי: פרשיית ריגול וחבלה כלכלית שנעשו בעולם דמיוני.
משטרת סיאול עצרה החודש 17 אזרחים מדרום קוריאה בחשד שאימנו כוחות של האקרים צפון־קוריאנים בפריצה למשחקי רשת מרובי משתתפים, כדי שיגנבו מהם מיליוני דולרים בכסף־משחק. המשטרה העבירה תלונה רשמית למשרד החוץ של דרום קוריאה, שצריך בימים אלה להחליט אם להפוך את האירוע למשבר הבינלאומי הראשון שהחל בעולם של משחקי מחשב.
ברוב העולם ה"פרשה" הזאת התקבלה בגיחוך קל, אבל בדרום קוריאה היא לא מצחיקה אף אחד. משחקי רשת מרובי משתתפים, שבהם השחקן יושב מול מחשב ובמשך שעות מפעיל גיבור פנטזיה או מצביא של צי חלליות בעולם דמיוני, הם הספורט הלאומי של הדמוקרטיה המזרח־אסייתית הקטנה והיצרנית. הם עקפו מזמן את הספורט הלאומי הרשמי במדינה, אמנות הלחימה טאיקוונדו, ולצורך העניין גם כל עיסוק אחר.
משחקי הרשת הם הבידור הנפוץ במדינה זה שנים, ופופולריים בהרבה מטלוויזיה וקולנוע. 38 מיליון מ־45 מיליון אזרחי דרום קוריאה מבלים מדי יום שעות ארוכות במשחקי רשת מרובי משתתפים, ואלפי מועדוני אינטרנט־קפה רחבי ממדים פועלים בסיאול 24 שעות ביממה, ומציעים מיטות וארוחות שמאפשרות לשחקנים "כבדים" להעביר בהם ימים שלמים. אליפויות משחקים בסגנון "וורלד אוף וורקראפט" משודרות בפריים טיים, וזוכיהן הם הסלבריטיז האהובים במדינה: יותר ממיליון קוריאנים מחזיקים בכרטיס חבר למועדון המעריצים של לים יו־הוון, האלוף המקומי במשחק סטארקראפט.
מגיפת המשחקים הביזארית הזאת גם זכתה לכמה שיאים קודרים: ב־2005 צעיר בן 28 מת לאחר ששיחק יומיים רצופים בסטארקראפט. ב־2009 תינוקת בת שלושה חודשים מתה מהזנחה בזמן שהוריה גידלו ילדה וירטואלית במשחק Prius Online, ובשנה שעברה בן 22 רצח את אמו אחרי שאסרה עליו לשחק במשחקי רשת. פרסומים במדינה טוענים שהמשחקים הם גם התחביב האהוב על אנשי המאפיה הקוריאנית, ושכמה פעמים אזרחים קוריאנים הותקפו לאחר שדמויותיהם במשחקים "העזו" להילחם בדמויות שהשתייכו לחברי המאפיה. לפי אחד הפרסומים, עבריין קוריאני בכיר הורה לשבור את רגליו של בן 17 שהרגיז אותו בתוך המשחק.
דמות של קוסמת אפלה מהמשחק וורלד אוף וורקראפט צילום מסך: Blizzard Entertainment
בעתת הזהב
המשבר הקוריאני המוזר נוגע למטבעות זהב - אלה הווירטואליים, שמשמשים במשחקים. משחקי הרשת מתרחשים בעולמות רחבי ידיים ונמשכים חודשים ארוכים. במהלכם דמויות השחקנים צוברות מוניטין, עוצמה, וגם רכוש בדמות חרבות קסומות, תכשיטים וזהב. וכמו בעולם האמיתי, גם בעולמות הדמיוניים עושר מסייע רבות.
הרדיפה אחרי הזהב הווירטואלי יצרה שוק כלכלי אמיתי, בדמות שחקנים שהחלו להקדיש את זמנם לביצוע משימות פשוטות ש"מפרנסות" את הדמות, ואז העבירו את הזהב שהרוויחו לדמות אחרת במשחק - תמורת תשלום כספי בעולם האמיתי. במהרה צמחה תופעה של "חקלאות זהב": שחקנים שמתייחסים למשחקי הרשת כעבודה, ומפרסמים עצמם באינטרנט כמוכרי זהב־משחקים. מיד אחריהם קמו חברות שמעסיקות ציי עובדים בצבירת זהב־משחק ומכירתו, בשוק שהחל לגלגל עשרות מיליוני דולרים בשנה. בשנים האחרונות אף פורסמו ידיעות על "סדנאות יזע" בסין, שעובדיהן יושבים 16 שעות מול המחשב ועוסקים בכריית זהב וירטואלי, ועל האקרים שמפעילים "צבאות זומבים" של חקלאי זהב - דמויות שמופעלות באופן אוטומטי, בלי שהשחקן יצטרך לשבת מול המחשב ולהפעילן, ושחוזרות שוב ושוב על פעולות פשוטות לצבירת זהב־משחק. "שער המטבע" של הזהב במשחק וורלד אוף וורקראפט, דרך אגב, עומד כיום על כאלף מטבעות זהב לדולר, וכל שחקן יכול לקנות אותו דרך האינטרנט, אף על פי שלפי הכללים שקבעה מפעילת המשחק בליזארד זהו נוהג אסור.
לפי ההודעה הרשמית של משטרת סיאול, העצורים מהשבוע שעבר חשודים באימון 30 אנשי מחשב צפון־קוריאנים בהשתלטות מרחוק על "חקלאי זהב" אוטומטיים ובהעברת פדיון הזהב שלהם לשטח צפון קוריאה, באמצעות שלל העברות בנקאיות ותשלומים סלולריים. משטרת סיאול הפנתה בהודעתה אצבע מאשימה אל לא פחות מ"מחלקה 39" של המפלגה הקומוניסטית הקוריאנית - ארגון שלפי פרסומים אחראי על איסוף מטבע זר חרף החרם הבינלאומי על המדינה. בהודעה הופיעו המילים "יחידת סייבר עילית", והוזכר "מרכז המחשבים" שבבירת צפון קוריאה פיונגיאנג, שנחשב למבצר הייטקי בולט במדינה הצפונית, המפגרת מבחינה טכנולוגית. ההודעה אף ציטטה חוקר במשטרת סיאול שאמר: "נראה שהצפון־קוריאנים כבר לא מסתפקים בייצור סמים וזיוף כספים, אלא נכנסו גם למשחקים ופשעי מחשב".
היקף הגניבות עד כה נאמד ב־6 מיליון דולר בלבד. פרוטות לעומת יותר מ־8 מיליארד דולר שתעשיית המשחקים מגלגלת במדינה, וקליפת השום לעומת 1.5 טריליוני הדולרים, התוצר הגולמי לשנת 2010 של הכלכלה המקומית, שהיא ה־13 בגודלה בעולם (ישראל נמצאת במקום 52), ומולדת תאגידי הענק סמסונג, יונדאי ו־LG.
אלא שבמדינה שמכורה לעולמות וירטואליים מדובר בלא פחות מפיגוע כלכלי: בעיניהם של דרום־קוריאנים רבים 6 טריליון מטבעות זהב נשדדו מעולמות המשחק שלהם. ומאחר שבתוך המשחקים מתנהלת כלכלה דמיונית של סוסים, כלי נשק ושריון, חפצי קסם ושירותים שונים - שכולם נסחרים בתוך עולמות המשחק - סכומים כאלה יכולים לתמרן את השווקים הווירטואליים. בדרום קוריאה מדברים כיום בשיא הרצינות על מה שיקרה אם ב"שוד הזהב" הבא הגנבים יעבירו את הכסף לידי דמויות שיופעלו מצפון קוריאה, וישתמשו בו כדי לרכוש סחורות וירטואליות בסיטונאות ולהציף את מחיריהן וכך לזעזע את הכלכלות הפנימיות עד לכדי קריסתן, רק כדי לפגוע בציפור נפשם של מיליוני השחקנים ולהוריד להם את המורל.
המדינה היחידה עד כה שמתייחסת ברצינות תהומית להאשמות היא, באופן לא מפתיע, צפון קוריאה עצמה.
נציג "הוועדה לאיחוד המולדת" בצפון קוריאה פרסם בטלוויזיה הממלכתית של המדינה את התגובה: "ההאשמות הכוזבות והלא מבוססות נועדו להצדיק את האגרסיביות של שלטון הבובות ואת התקפותיו על הצפון ועל גורמים פרוגרסיביים במדינה". וכעת, אומרים אלה שלוקחים את הסכסוך החדש בפחות רצינות, נותר רק לראות באיזה עולם שתי המדינות יסגרו את החשבון.
