ממכון ויצמן למאהל העירוני

הדרך למאהל המחאה ברחובות רצופה בשלטי פרסומת המשווקים דירת 4 חדרים בשכונת "רחובות המדע" במחיר "חלומי" של 1.37 מיליון שקל. במאהל עצמו קשה למצוא משפחות שיכולות להרשות לעצמן את העסקה הזו. הנתונים היבשים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, המעידים על שכר ממוצע גבוה יחסית לתושבי רחובות אבל גם על 11% אבטלה בעיר, מתעוררים לחיים כשמתארחים במאהל.

בצדו האחד של המאהל, שבו התמקמו המשפחות ה"מבוססות" יותר, מתגוררת לימור סואן (37) המכונה "ויצמן". בימים כתיקונם היא מתגוררת עם בעלה, דוקטור לביולוגיה, וארבעת ילדיהם במכון שהפך לגאוות העיר. היא עברה לגור ברחובות לפני 4.5 שנים, כשבעלה סיים פוסט־דוקטורט באוניברסיטת סטנפורד. בעוד ארבע שנים תסתיים הזכאות שלהם למגורים בדיור מוזל למשפחות מדענים במכון ולאחר מכן לא יוכלו לקנות דירה. "נצא לשכור דירה ולא נוכל להסתדר", היא אומרת.

המאהל ברחוב הרצל, רחובות צילום: צפריר אביוב

"הייתי מגיעה לפה גם בלי מחאה"

"משפחה בת 12 נפשות בסכנת גירוש לרחוב. גוועלד גוועלד", זועק שלט מאחד האוהלים, שבו התמקמו משפחות שנקלעו למצב כלכלי קשה מאוד. "הייתי מגיעה לפה גם בלי מחאה", אומרת אורית אוחנה (32), אם חד־הורית לשלושה ילדים. ב־27 בחודש, יום חנוכת המאהל, בעלת הבית סילקה אותה מדירת ה־56 מ"ר שלה בשכונת אושיות. "יש לי תעודת זכאות לדירה מעמידר אבל אני נמצאת במקום השמיני בתור. כבר 5.5 שנים לא התקדמתי בתור", היא מסבירה. הסטודנטים הרבים במאהל מכרכרים סביבה. "הילדים שלי יהיו בגילם בעוד כמה שנים וזה שיש להם אמא חד־הורית שנזרקה לרחוב, לא אומר שהם לא ירצו ללמוד באוניברסיטה. המדינה צריכה לעזור להם לא להיכנס למערבולת שאני הגעתי אליה", אומרת אוחנה.

טל גוטליב, יו"ר אגודת הסטודנטים ואחד מראשי המאהל, מסביר שדווקא ההבדלים הקיצוניים מוכיחים שיש כאן מטרה משותפת. גוטליב שוכר דירה עם חברתו בקיבוץ סמוך, אבל לאחרונה גילה שגם מצבו אינו יציב. "אנחנו משלמים מעט אמנם, 1,200 שקל בחודש, אבל מספיק שחבר קיבוץ שהיה בחו"ל 10 שנים חוזר ארצה ואתה מוצא על הדלת פתק שכדאי לך לחפש בית אחר", הוא מספר.