$
המחאה החברתית

"אני לא זוכרת מתי האוברדרפט שלנו היה קטן מ־10,000 שקל"

הפנים של מעמד הביניים: משפחת לוי מירושלים: הילה בעלת תואר ראשון ועובדת בסוכנות ביטוח, ועדי טכנאי בחברת הייטק, הורים לשני ילדים ומצפים לתינוק

הדס שפר 06:5808.08.11

מי אתם: הילה (32), בעלת תואר ראשון ועובדת בסוכנות ביטוח, ועדי (34), טכנאי בחברת הייטק, הורים לאופק בן ה־7 העולה לכיתה ב', אורי בת ה־4 בגן חובה ומצפים לתינוק. מתגוררים בדירת 3 חדרים, 57 מ"ר, בשכונת גילה בירושלים.

 

מעמד ביניים זה: "זוג ממוצע שיכול להחזיק דירה, עם ילדים שאפשר לדאוג להם, ויחד עם זה גם לחיות בכבוד".

 

הוצאות חודשיות - משכנתה: 3,000 שקל. ארנונה: 200 שקל. חשמל: 300 שקל ("בקיץ זה יותר, כי משתמשים במזגן"). מים: 250 שקל. גז: 200 שקל ("ארבעה חודשים בשנה אנחנו מדליקים הסקות כי קר מאוד"). אוכל וחומרי ניקוי: 2,500 שקל ("משתדלים להצטמצם"). דלק: 1,000 שקל ("יש לנו רכב אחד"). ביטוח וטסט: 400 שקל. צהרונים: 800 שקל לכל ילד ("קייטנות לשלושה שבועות עולות 1,900 שקל"). חוגים: 200 שקל לילד. ביגוד: "אנחנו כמעט לא קונים".

 

משפחת לוי משפחת לוי צילום: עומר מסינגר

 

בילויים וחופשות: "סדר גודל של 3,000 שקל לשנה. אין לנו כמעט בילויים של שנינו, זה תמיד עם הילדים וקשה לכמת את הבילויים למספרים. יש לנו מנוי לגן החיות שעולה 400 שקל לשנה אז אנחנו הולכים לשם הרבה, אבל לפעמים אנו לוקחים את הילדים ללונה פארק, בריכות או פארקים".

 

אוברדרפט: "ההוצאות הרבה יותר גבוהות מההכנסות — זאת נקודת הפתיחה שלנו. המשכורות בירושלים אינן כל כך גבוהות כדי לכסות את ההוצאות, ואנחנו לא אנשים שקונים ומבזבזים. אנחנו נכנסים לאוברדרפט כי אי אפשר בלי. אני לא זוכרת מתי האוברדרפט שלנו היה קטן מ־10,000 שקל, בממוצע הוא עומד על 15,000 שקל".

 

עזרה מההורים: "אי אפשר להגיד לגמרי שאין, אני אוכלת לפעמים אצל ההורים וזה חוסך".

 

מעבר דירה: "מאוד קשה לגדל שני ילדים בדירה בגודל 57 מ"ר, לא כל שכן שלושה ילדים. המשמעות של מעבר דירה היא להכפיל את המשכנתה ואין סיכוי, אני לא עומדת במשכנתה הנוכחית של 3,000 שקל. מחירי הדירות רק עולים והמשכורות נשארות כפי שהן. יש לי תואר ראשון והמשכורת לא מאפשרת לי לחיות טוב".

 

עתיד: "לא אופטימיים, בעיקר כי הילד השלישי בדרך וההוצאות עולות והולך להיות לנו יותר קשה. התלבטנו לפני שנכנסנו להיריון, זו היתה החלטה לא קלה. חשבנו קודם כל על התקציב, איך נוכל לממן מטפלת ועוד חוג, מצד שני לא רצינו לוותר על המשפחה שתמיד חלמנו עליה".

 

הפתרון: "אם המשכורות יהיו יותר ריאליות לעומת יוקר המחיה, תהיה אפשרות לחיות כאן טוב".
בטל שלח
    לכל התגובות
    x