ליד אוהל ורוד, קצת לפני פינת החשמונאים, אני פוגש אם צעירה עם שלושה ילדים קטנים, שטרם הגיעו לגיל גן חובה. היא מספרת שהיא מוציאה בכל חודש 8,000 שקל רק על גנים, "לפני חיתולים, תחליפי חלב ושאר הוצאות. זה לא רק שכר הדירה", היא אומרת, "אלה התנאים הבלתי אפשריים לגדל כאן ילדים".
יומיים
אחר כך מתגבש הרעיון למחאת העגלות, שבראשה עומדות עו"ד יעל ברדה ואשת יחסי הציבור ענת רוזיליו. רוזיליו מספרת לי בהתרגשות שהן קבוצה של אמהות לילדים קטנים שהחליטו להצטרף למחאת הדיור כדי למחות על ההוצאות הכבדות הכרוכות בגידול ילדים בארץ. "פעוטון עולה בין 2,000 ל־4,000 שקל לחודש. זאת מעמסה כבדה, בעיקר לזוג צעיר. אתה משלם בשנה כ־40 אלף שקל, זה כמו לשלוח את התינוק שלך למכללת רייכמן. אנחנו חלק מעיר האוהלים. יש לזה פן פמיניסטי. בסופו של דבר, ברוב המקרים האשה היא זאת שתישאר לטפל בילדים, והרבה נשים לא חוזרות לעבודה ומפסידות את הקריירה. אנחנו דורשות חוק חינוך חינם מגיל שלושה חודשים, ובנוסף פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות. כולם יודעים שההורים הצעירים קורסים".
