מחקר של הכנסת: מחירי המזון בישראל עלו בשיעור כפול מזה שבאירופה
ניתוח של מחלקת המחקר בכנסת: מחירי המזון בגוש האירופי עלו אמנם ב־14.5% ב-5 שנים, אולם בישראל הם נסקו בשיעור של 31.5%. מחיר הפסטה עלה ב־126%, מחיר שמן סויה עלה ב־90%, הסוכר הלבן עלה ב־42% ומחיר האבטיח עלה ב־94%
מחירי המזון בגוש האירופי עלו אמנם ב־14.5% בחמש השנים האחרונות, אולם בישראל הם נסקו בשיעור של 31.5%. כך עולה מניתוח חדש של מחלקת המחקר
המחקר ממפה את הריכוזיות בענף המזון בניסיון למצוא הסבר למחירים המאמירים, ונכתב על ידי תמיר אגמון ועמי צדיק. השניים מסבירים כי בענף, שבו מובילות תנובה (15.5%), שטראוס (9.4%) ואסם (8.7%), נערכו עשרות רכישות בעשורים האחרונים — לרבות רכישת עלית על ידי קבוצת שטראוס, רכישת טירת צבי על ידי תנובה — ולרוב נרכש מפעל מתת־ענף אחר.
מהלכים אלה, אומרים החוקרים, הגדילו את הריכוזיות והובילו את היצרנים "למכור את מוצריהם במחירים גבוהים מעל רמה של שיווי משקל תחרותי, כאשר לרשתות המזון הגדולות ניתנות הנחות ואת המחיר הגבוה משלמים אלפי מינימרקטים ומכולות ברחבי הארץ".
הריכוזיות בענף החלב גדולה אף יותר, ותנובה, המחזיקה מחזור מכירות של כ־4 מיליארד שקל, אוחזת בנתח שוק כולל של כ־70%. החברות סירבו לפרט את עלויות הייצור של מוצרי חלב בגלל "סודיות מסחרית", אולם בטרה טענו כי העלייה נרשמת בעיקר משום שהקמעונאים העלו את המרווח הקמעונאי מ־0.65 שקל למוצר ל־1.54 שקל למוצר. בתנובה טענו בפני חוקרי הכנסת כי מחירי התשומות עלו בשיעור ניכר, ובהם מחיר המים שעלה בשיעור של 80%, והוצאות הובלה שעלו בשיעור של 77%.
המחקר מרחיב את הניתוח משוק החלב לכלל ענף המזון בחמש השנים האחרונות, ומעלה ממצאים מדאיגים. בענף הלחם, שבו שלוש מאפיות (אנג'ל, ברמן ודוידוביץ) מספקות כמחצית מצריכת הלחם, עלו מחירי הלחם בכ־46% בחמש השנים האחרונות.
גם מחירי מוצרי בסיס אחרים האמירו: מחיר הפסטה עלה ב־126%, מחיר שמן סויה, שבו מובילה חברת שמן תעשיות, עלה ב־90%, הסוכר הלבן עלה ב־42% ומחיר האבטיח עלה ב־94%. עם זאת, המחקר מסתייג ומראה כי מחיר קפה נמס עלה בשיעור מתון של 5.7%, אף ששתי יצרניות (שטראוס ואסם) שולטות ברוב השוק הקפה הנמס. אגמון וצדיק מסבירים זאת בכך ש"לחלק מרשתות המזון הקמעונאיות יש מותגים פרטיים המתחרים במותגי היצרניות ומביאים למיתון בעליות המחירים".
לדברי השניים, אחת הסיבות לעליית המחירים היא הריכוזיות הגבוהה בשוק קמעונאות המזון בישראל.
נשיא שופרסל אפי רוזנהויז אמר בתגובה לכנסת כי "הוזלת מחירי המוצרים מהווה יעד אסטרטגי בשופרסל". בין השאר הסביר כי הרשת מנסה להוזיל מחירים דרך "מותג פרטי של הרשת, המביא להוזלה ניכרת במחירים של עד 60%", וכי "לרשת יש מגוון המותג הפרטי הגדול בישראל, עם כ־1,400 מוצרים".
אגמון וצדיק ממליצים למנוע את המשך תהליך הריכוזיות באמצעות "בחינה מחמירה של רכישות ומיזוגים על ידי הממונה על ההגבלים העסקיים, ואף בחינה חוזרת של אישורים שניתנו בעבר". הם מוסיפים כי פתיחת שערי המשק ליבוא תגביר את התחרות. שימוש בפיקוח מחירים, לדבריהם, עשוי להיות יעיל "במקרים שבהם הניסיון או היכולת להביא להגדלת התחרותיות בענף אינו מצליח, או לטווח קצר עד להגדלת התחרותיות באמצעים שונים".
יו"ר ועדת הכלכלה כרמל שאמה הכריז כי "המחקר מוכיח שלא רק מחיר הקוטג' מנופח, אלא הצרכן הישראלי נעשק בכל מדף בסופר ואינו יכול להתחמק מכך. מי שחשב שהישראלים אינם פראיירים, המחקר מוכיח שהם סופר פרייאראים, והם מאשררים זאת כל יום בשופרסל או בקואופ". לדבריו "סרטן הריכוזיות שלח גרורות לכל ענפי המזון והצרכנות, אך מרגע זה אם לא יבוצע טיפול שורש דסרטי האשמה של חזירות החברות העסקיות תתחלף באשמת אדישות נבחרי הציבור".
שאמה הוסיף "מי היה מאמין שאירופה זולה מישראל בעשרות אחוזים? יש להכות בטיפול הלם של פיקוח מיידי לזמן קצוב על מוצרי היסוד".
יעקב בכר, מנכ"ל התאחדות מגדלי הבקר בישראל חגג את הממצאים ואמר כי "על פי ממצאי הסקר אנו מבינים כי למרות שפדיון החקלאים נשחק עד דק, מחירי המוצרים עלו באופן מוגזם. אין ספק כי זו הוכחה נוספת לדברים שטענו לאורך הפרשה, כי על הממשלה לברר את נושא עליית המחירים, אך הרפתנים והחקלאים אינם יכולים להיות חלק מהתשלום על החגיגה בה לא רק שלא נטלו חלק ,אלא אף הפסידו ,בעוד שהאחרים הרוויחו. הממשלה צריכה להחליט אם ברצונה בחקלאות המתקיימת בישובי הפריפריה לתמוך בה מכל הבחינות ולוודא קיומה בעתיד ולא להחלישה".
