מונתה הוועדה שתבחן את שוק המזון, לרבות מוצרי החלב

שרי התמ"ת והאוצר חתמו היום על כתב מינוי לוועדה בינמשרדית אשר תבחן את רמת התחרות בשוק מוצרי המזון בכלל ובמשק החלב בפרט.

יו"ר הוועדה יהיה שרון קדמי מנכ"ל משרד התמ"ת, מ"מ יו"ר הוועדה ישמש ערן פולק סגן הממונה על התקציבים. עוד חברים בוועדה, מנכ"ל משרד החקלאות יוסי ישי, ד"ר שלומי פריזט הכלכלן הראשי ברשות להגבלים עסקיים, ערן יעקב סמנכ"ל כלכלה ברשות המסים, רן קויתי, מנהל הסוכנות לעסקים קטנים ובינוניים וגלית בן-נאים, ממינהל הכנסות המדינה.

לוועדה תהיה ועדת המשנה שתעסוק בחלב. היא תגיש את מסקנותיה תוך 10 ימים לשלושת השרים כדי שנגיע עם החלטה לממשלה. בוועדת המשנה יישבו נציגים של משרד החקלאות.

שר התמ"ת, שלום שמחון אמר בדיון של הלובי החקלאי בכנסת: "אני רואה בכל השחקנים בענף את הגורמים שיסייעו במציאת הפתרון. זה לא מסוג עסקת החבילה בין ההסתדרות לממשלה. לא צריך לחתום עם אף אחד. הממשלה צריכה לקבל החלטות מאוזנות לטובת כולם".

"אנו לא רוצים שישראלים יאכלו גבינות טובות רק כשייסעו לאירופה"

בכנס התעשייה ה-4 לקידום וצמיחה של פירמת רואי החשבון BDO זיו האפט בשת"פ עם התאחדות התעשיינים אמר הבוקר שמחון כי "השאלה בוויכוח על הקוטג', אם אנחנו רוצים לחזור 30 שנה לאחור או להביט 30 שנה קדימה והתשובה היא ברורה - כמובן שאנחנו רוצים להביט קדימה. יש כשלים וצריך לתקן אותם. הדבר האחרון שהייתי רוצה הוא לשפוך את דלי החלב לאחר שהפרה נחלבה". 

שמחון הוסיף, "כאשר הקוטג' יצא מפיקוח בשנת 2007 המדף של הקוטג' הוכפל, שולש ורובע, האזרח הישראלי צרך הרבה יותר קוטג', הרבה יותר פעמים ובהרבה יותר צורות. אנו לא רוצים להגיע למצב שישראלים יאכלו גבינות טובות רק כשייסעו לאירופה. אני לא בורח מפני אפשרות שצריך לעשות משהו, אבל צריך להבין את היקפי הסחר שלנו בתחום החלב. מעצמות על כמו סין זקוקות לעזרה של מדינת ישראל לבנות את משק החלב.

עוד אחר שמחון, "ענף החלב הוא לא עוד סתם ענף במשק הישראלי. הפרה הישראלית מובילה בעולם. היא רואה מרחוק את הפרה ההולנדית. מגלמת בתוכה את כל הטכנולוגיות הישראליות. אי אפשר להתעלם מהמשוואה הזו. אלו הם טכנולוגיות עתירות ידע שהתפתחו כתוצאה מייצור חלב במדינת ישראל. יש לנו כאן תעשייה יוצאת מן הכלל ולא ניתן יד להרוס אותה. אם אני צריך להחליט היכן תקים מחלבה את פס הייצור - אני מעדיף שכאן היא תייצר ותייצא לחו"ל".

"בבואנו לעשות את השינויים הנדרשים בכל שרשרת הערך נבין את המשמעות של כל שלב. יש פה חקלאות מצוינת, תעשייה מצויינת וממשלה שעושה את עבודתה נאמנה. כל אחד יתרום את חלקו. הרפתנים יצטמצמו במחיר המטרה, התעשיינים יצטרכו לתרום כפליים ולהתייעל יותר, רשתות השיווק יצמצמו את פערי התיווך והממשלה תעשה את מה שהיא צריכה במסגרת הסכמים בינלאומיים. במכלול הזה יהיה אפשר להגיע לאזרח הישראלי ולאפשר לו הטבה לא רק על הקוטג' אלא על ענף חלב בכלל".

זליכה תוקף את בנק ישראל: האינפלציה בארץ - תוצאה של מדיניות קלולקת לניסון לעידוד שער החליפין

פרופ' ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי באוצר, שדיבר בכנס תקף את בנק ישראל: "מדיניות היצוא שלנו התבססה על ניסיון יקר ולא יעיל להשפיע על שער החליפין. אי אפשר להשפיע השפעה ריאלית פרמננטית על שער חליפין אלא באמצעות חיזוק הכלכלה, הדבר היחיד שמשפיע הוא העוצמה היחסית של הכלכלה הישראלית. כל ניסיון להשפיע באמצעים נומילניים דינו אינפלציה והיא תבוא לידי ביטוי בשוק המט"ח, ההון, הנדל"ן, הסחורות והשירותים. פועל יוצא ממדיניות הדפסת הכסף הוא שהמשק הישראלי סובל מאינפלציה של עשרות אחוזים בתחום הדיור, בשוק ההון ובשוק הסחורות והשירותים. זו תוצאה של מדיניות קלוקלת לניסיון לעידוד שער החליפין.

הדברים הקשים שאני אומר היום אמרנו גם לפני שלוש שנים שבמהלכם רכש הנגיד כ- 200 מיליארד שקלי שווה ערך לדולרים ומי שיסתכל על המאזן של בנק ישראל אני בספק אם פירמת ראיית חשבון היתה חותמת על המאזן של בנק ישראל ללא הערת עסק חי כי לבנק ישראל אין הון, ההון שלו שלילי, גרעון בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים זה המחיר הישיר של רכישת דולרים רובם בשלוש השנים האחרונות וחלקן בשנים 95-97.

איך בנק ישראל רוכש דולרים? הוא לוקח הלוואת קצרות מועד מהציבור בשקלים ומשקיע בנכס דולרי ארוך טווח ולא סחיר - איך הייתם קוראים למנהל סיכונים שעושה פעולות כאלו? איך הייתם קוראים לגוף כזה שעל הדולרים מקבל אפס ועל השקלים משלם כל שנה ריבית של 6 מיליארד שקלים? לכאורה לא רואים את זה בתקציב הממשלה על פי החוק רווחי בנק ישראל אמורים לעבור לממשלה כהכנסה ולצורך הפחתת מיסים אבל בנק ישראל מפסיד וההפסדים מהריבית ימשיכו והנזק המצטבר יהיה עשרות רבות של מיליארדי שקלים הרבה אחרי שנשכח מהמדיניות של רכישת הדולרים.

לאורך השנים האלו 2% לפחות מהמע"מ אותו הציבור משלם יהיה משוריין לאותה מדיניות לא יעילה של רכישת דולרים, מדיניות שהצליחה להעלות את הדולר לחמש דקות בדיוק.

יש דרך אחרת לעודד את היצוא הישראלי כפי שעשו בדרום קוריאה ובמדינות אחרות דרך הגברת הסיכוי לקשירת עסקה, העלויות העקיפות ביצירת העסקה הם כמעט 50% מעלות העסקה ונובעות מתשתיות הסחר, לישראל רק 20-30 אמנות מס עם מדינות אחרות ואת זה צריך להגדיל ל-80 לפחות על ידי עירוב של המגזר הפרטי שיתנו למשרדי BDO זיו האפט לכתוב אמנת מס עם הונגריה. לא ניתן להסתמך רק על משרדי הממשלה שסובלים ממצוקת כח אדם ומצליחים לחתום על אמנה פעם בשנתיים".

בכנס נכחו גם יו"ר התאחדות התעשיינים, שרגא ברוש, ירון זליכה ושר התמ"ת לשעבר, בנימין בן אליעזר, שאף קיבל אות הוקרה.