אורית נוקד: יש לחייב דיווח על רווחיות של כל מוצרי החלב שיצאו מפיקוח
שרת החקלאות: הפעולה שאפשר וצריך לנקוט בטווח הזמן המיידי הינה החזרת הקוטג' לפיקוח. בתוך כך יצא פסק הלכה של רבנים: יש להחזיר את הקוטג' לפיקוח
"החזרת מחיר הקוטג' לפיקוח ודיווח על רווחיות כל מוצרי החלב הם הצעדים המיידים והנכונים על מנת להשיב את אמון הצרכנים ולהוריד את עלויות הצרכן לשוק החלב. אני בוחנת את האפשרות להוסיף לוועדת המחירים נציג של ארגון צרכנים. זהו תרגום נכון ומוצדק של מחאת הצרכנים מהמרחב הוירטואלי
"עמדתי לפני הסערה אשר ממשיכה לשטוף את הארץ, כמו גם עמדתי הברורה היום, הינה כי המכשיר המהיר, הזמין והמתאים ביותר להתמודד עם כשלי השוק ועם החובה של המדינה להבטיח מחירים הוגנים למוצרי החלב הבסיסיים הינו הפיקוח על המחירים. הוצאת מוצרי החלב מפיקוח לא תרמה לתחרות ופגעה בצרכנים", הוסיפה נוקד.
לדבריה, הפעולה שאפשר וצריך לנקוט בטווח הזמן המיידי הינה החזרת הקוטג' לפיקוח והחלת חובת דיווח על רווחיות על כל מוצרי החלב שיצאו מפיקוח משנת 1999. "דיווח על רווחיות הוא דבר ממשי ופשוט שהמדינה יכולה לעשות על מנת לקבל תמונה מלאה יותר. תמונה אשר תאפשר לזהות באופן מקצועי וחד יותר מה ניתן ונכון לעשות על מנת להוריד את המחיר לצרכן. זו עמדתי ובכוונתי לקדם עמדה זו בשיחותי עם שר האוצר.
מחר יתכנס לראשונה הצוות היעודי של שמחון לדיון בפתרונות למשבר החלב
בתוך כך, מחר (ד') ייערך בירושלים הדיון הראשון של הצוות הייעודי שעל הקמתו הכריז אתמול שר התמ"ת שמחון, בהובלתו של מנכ"ל המשרד שרון קדמי. תכלית הדיון הוא גיבוש מסקנות אופרטיביות מיידיות לנושא משבר החלב ע"י צוות מקצועי בינמשרדי אשר יכלול: בכירים במשרד האוצר, בכירים במשרד החקלאות האמונים על ענף החלב והפיקוח על המחירים, מר דויד גילה הממונה על ההגבלים העסקיים, הגב' תמר פינקוס הממונה על הרשות לסחר הוגן ומר שרגא ברוש יו"ר התאחדות התעשיינים.
שר התמ"ת ערך היום התייעצויות עם הממונה על ההגבלים העסקיים שבמשרד התמ"ת ועם הממונה על הרשות לסחר הוגן, וביקש מהם לגבש את המלצותיהם לקראת הדיון שייערך מחר.
השר שמחון הנחה את הצוות להגיש פתרונות מיידיים בנוגע למחירי מוצרי החלב בישראל, לרבות פתרון שישלב בין התרת ייבוא ופיקוח על מוצרי החלב, באופן שיביא לירידת מחירים מהירה ומשמעותית, מחד, ולא יביא לפגיעה שאינה נדרשת בתעשייה ובחקלאות הישראלית, מאידך.
במקביל לדיונים המקצועיים יקיים השר פגישה עם נציגים בכירים בתעשייה והמחלבות הגדולות, לרבות תנובה, שטראוס וטרה כדי לדון עמם בכשלים שהתגלו במשק החלב.
לדברי שר התמ"ת: "אין סיבה שבישראל משפחה עובדת שמתנהלת בצניעות ובחסכנות לא תגמור את החודש. אין סיבה שילדים במדינת ישראל יראו במוצרי חלב מותרות. הקוטג' הוא דוגמא. הוא סימפטום. אבל צריך להתחיל והגיעה העת לאיזון מחודש במדינת ישראל באופן שנותן לאזרח הישראלי ולמשפחה הישראלית הממוצעת את המשקל שמגיע לה".
שייקה דרורי, מנכ"ל מועצת החלב, אמר בתגובה: "האוצר מציע מלכודת דבש בעניין הייבוא שתוביל להעלאת מחיר מוצרי החלב, בעיקר במוצרי היסוד. מי שהרוויח מהמחיר של 8 שקלים לגביע קוטג', אלו לא הצרכנים ולא הרפתנים, אבל הם אלו שישלמו את המחיר ויהיו הנפגעים העיקריים מפתיחת ייבוא".
בתוך כך, בהמשך להחלטת ועדת הביקורת של הכנסת אתמול טענה ח"כ זהבה גלאון (מרץ) כי "על המבקר לבדוק האם קשרים בין תנובה לבין גורמים ממלכתיים הובילו להוצאת קוטג' 5% מפיקוח". גלאון אמרה במליאת הכנסת כי "הוצאת הקוטג' מרשימת המוצרים המפוקחים, היא סופו של תהליך המעלה חשד כבד לשחיתות וקשרים מפוקפקים בין יצרניות החלב, לבין הגורמים הממלכתיים האמורים לפקח עליהן. ממידע שהגיע לידי עולה כי התהליך שהתנהל במשרדי האוצר והחקלאות בשנים 2003-2006 היה רצוף אי-סדרים וניגודי עניינים. על אף שהממשלה קבעה כי יש להשאיר את הקוטג' 5% ברשימת המוצרים המפוקחים, הוא הוצא מהרשימה בשנת 2006 בניגוד להחלטות שהתקבלו".
גלאון הטיחה בתנובה כי כי היא שולטת בשוק "תוך ניצול השפעתה במסדרונות השלטון והפעלת קשרים לא-לגיטימיים, שייתכן ועומדים מאחורי הוצאת הקוטג' מפיקוח".
לדברי גלאון, על מבקר המדינה לחקור מדוע פעלה ועדת המחירים בניגד להחלטת הממשלה והסכימה להוציא את הקוטג' מפיקוח, ומה הניע את הוועדה ואת שר האוצר, האחראי עליה, לאשר את המהלך.
מתנובה נמסר כי היא דוחה על הסף את הטענות חסרות הבסיס של חברת הכנסת. בתנובה הוסיפו כי "תנובה רואה בחומרה הטלת רפש והשמצות נגד פקידי ממשלה ו/או עובדי תנובה. מדובר באמירות מופרכות ומתסיסות המתייחסות לאירועים מלפני למעלה מחמש שנים".
פסק הלכה: להחזיר את הקוטג' לפיקוח
בתוך כך, גם הרבנים לא נשארים אדישים להאמרת המחירים. רב מזכרת בתיה אפרים זלמנוביץ' פסק לאחרונה כי על הממשלה לפקח על מחיר הקוטג' ולפעול להוזלתו. לדבריו "דין מפקיע שערים כדין מלווה בריבית, שניהם גזלנים הפוגעים בעניים. דוד המלך היה מתפלל שה' ישבור זרועם של מפקיעי שערים ולכן יש להחזיר את הפיקוח על מחיר הקוטג' ושאר מצרכי היסוד שהנפש תלויה בהם".
זלמנוביץ' הסביר כי "הקוטג' נחשב למצרך יסוד. בעובדה שאין הוא עולה רק על שולחנם של עשירים אלא גם על שולחנו של הישראלי המשתכר שכר מינימום. וכידוע, שעל מצרכי יסוד פסק השולחן ערוך בהלכות אונאה ומקח טעות "אסור לעשות סחורה בארץ ישראל, בדברים שיש בהם חיי נפש, אלא זה מביא מגורנו ומוכר וזה מביא מגורנו ומוכר, כדי שימכרו בזול".
זלמנוביץ' הוסיף כי "מדין תורה אסור להרוויח על מצרכי יסוד יותר מ- 16 אחוזים. גם אסור לאצור מצרכי יסוד כדי ליבש את השוק, בכוונה לעורר ביקושים, ואחרי כן לבוא ולהפקיע שערים".
הרב הוסיף וטען כי "גם הרבנות הראשית לישראל חייבת לתרום את חלקה. ראיתי עשר חותמות כשרות של עשרה גופים שונים על שקית חסה. הרי זה מכפיל ומשלש את המחיר לצרכן".
