שטייניץ: "אסור להקריב את העתיד למען ההווה, זה לא מה שיחלץ אותנו"
שר האוצר בפורום קיסריה: "צריך לעזור לשוק הפרטי באלמנטים מסוימים, אבל ההתמקדות צריכה להיות בעתיד, בטווח הבינוני והארוך"
16:3420.06.11
"ייתכן שחלק ממדינות העולם שנקטו במשבר האחרון בגישה קיינסיאנית אנטי-מחזורית – טעו" – כך אמר היום (ב') שר האוצר יובל שטייניץ במסגרת פורום קיסריה.
על העתיד? במקרה כזה, כמובן שהגישה הקיינסיאנית האנטי-מחזורית היא נכונה. כך נהגו רוב אומות העולם, שטענו שצריך להחזיר את הרכבת לפסים על חשבון העתיד. האלטרנטיבה השנייה יוצאת מההשקפה שהסיבתיות בכלכלה היא תכליתית. כלומר מי שמקריב את העתיד כדי להציל את ההווה, מקריב גם את העתיד וגם את ההווה. ההשקפה שלנו במשרד האוצר היא שאסור להקריב את העתיד למען ההווה כי זה לא מה שיחלץ אותנו. גם התקציב הדו-שנתי שלנו לא משדר הקרבת ההווה למען העתיד. זה עקרון חשוב שאנחנו שומרים עליו".
שטייניץ שאל בפתיחת דבריו את השאלה: "האם הכלכלה פועלת בעיקר על פי מודל הסיבתיות הקלאסית שבו מה שקורה בהווה משפיע
לדבריו, "בימי שלום המשמעת התקציבית היא ברורה מאליה. השאלה היא האם משמעת תקציבית בימי משבר היא נכונה. בעת משבר הדבר הנכון הוא לתת קצת חמצן לכלכלה. כמובן שאסור לתת לבנקים להתמוטט, צריך לעזור לשוק הפרטי באלמנטים מסוימים – אבל ההתמקדות צריכה להיות בעתיד, בטווח הבינוני והארוך".
שר האוצר התייחס לתחרות בין האקדמיה הישראלית לבין האוניברסיטאות בעולם, בדגש על ארה"ב: "צריך להדגיש שיש יתרון אחד עצום לכלכלת ארה"ב, ואם ארה"ב תשכיל לשמור עליו ולפתח אותו אז העתיד הכלכלי יהיה בהיר. לארה"ב יש יתרון מוחץ בתחום האקדמיה על העולם כולו: ארה"ב היא אבן שואבת לטובים שבטובים מאנשי האקדמיה והחוקרים בעולם. היתרון השני הוא בתחום טכנולוגיית ההייטק: ארה"ב מובילה גם בתחום הזה באופן מובהק. חלק מהרפורמה שאנחנו מקדמים בהשכלה הגבוהה הישראלית היא דפנסיבית מול היתרון של ארה"ב: אנחנו צריכים להישאר במירוץ ולהחזיר חוקרים ישראלים מובילים לישראל".
