"תנובה הגזימה. טרה ושטראוס הלכו אחריה"

גביע קוטג' התייקר במהלך שש השנים האחרונות בשיעור של 51% - כך עולה מנתונים שנאספו על ידי כלכלן בכיר במשרד ממשלתי בעקבות התעוררות המחאה הציבורית נגד מחירו הגבוה של גביע קוטג'. מי מרוויח מהתייקרות זו? הגורמים הפועלים מאחורי הקלעים מחליפים ביניהם האשמות: הרפתנים טוענים שהם רק מנסים להדביק את קצב התייקרויות המזון לפרות, המחלבות מסבירות שחלקן במחיר הקוטג' עלה בעקבות ייקור הוצאות הייצור ובעלי רשתות השיווק מפנות אצבע מאשימה אל מרכיב החשמל שהן משלמות על קירור מוצרי החלב. האחידות היחידה שיש בתשובות של כולם היא "זה לא אנחנו".

פרשנות חמש תובנות מפרשת הקוטג' בדיקה של התייקרויות מוצרים שונים בין 2006 ל־2011 מלמדת שהצרכן הישראלי אוהב לרכוש מותגים יקרים גם כשיש תחרות טובה וזולה, שפיקוח על מחירים היה מונע את ההשתוללות, ושאיך שלא מסובבים את זה - תנובה תמשיך לחלוב אותנו גיל קליאן, 19 תגובות לכתבה המלאה 

"כלכליסט" עושה סדר בקרבות שמאחורי מחיר הקוטג'.

נתונים ממשלתיים המשווים בין מרכיבי עלות הקוטג' בשנת 2005 (עת היה תחת פיקוח) לבין מרכיבי עלותו של המוצר בשנת 2011 חושפים כי הרפתנים קיבלו בשנת 2005 1.48 שקל לכל גביע קוטג', וכי חלקם גדל ב־2011 ל־1.92 שקל. מדובר בעלייה של 30% במרכיבי העלות. הגידול בחלקו של הרפתן נותר תחת פיקוח. מחירו של ליטר חלב נקבע על ידי ועדת המחירים במשרד האוצר (מחיר המטרה).

אחרי הרפתנים נכנסות לתמונה המחלבות - תנובה, שטראוס וטרה. מרכיבי העלות של המחלבות במחירו של גביע קוטג' זינקו משנת 2005 לשנת 2011 ב־41%, מעלות של 2.12 שקל לגביע, לעלות של 2.99 שקל לגביע.

סערת הקוטג' מגיעה לכנסת שאמה: "שהחברות יוכיחו שאינן חולבות הצרכנים" ועדת הכלכלה תקיים היום דיון דחוף בנושא הפיקוח על מחיריהם של מוצרי החלב. יו"ר התאחדות הבקר: הפתרון שהציע שר האוצר ולפיו יש להתחיל בייבוא מוצרי חלב, הוא זריית חול בעיני הציבור טל ליטמן ותומר אביטל, 24 תגובות לכתבה המלאה 

אחרונים בשרשרת המחיר (לפני חלקו של המע"מ) הם הקמעונאים - רשתות השיווק, שהגדולות ביניהן הן שופרסל ורבוע כחול. הרשתות, שבעקבות מחאת הפייסבוק על מחיר הקוטג' מיהרו להוזיל מחירים ולצאת במבצעי חיסול, רשמו את שיעור העלייה הגבוה ביותר. מרכיב העלות של רשתות השיווק עלה בשיעור של 154% לפי הנתונים הממשלתיים. בעוד שבשנת 2005 עמד חלקם של הקמעונאיים על 0.54 שקל לגביע, בשנת 2011 הוא קפץ לרמה של 1.37 שקל.

הקמעונאים נגד המחלבות: "הרווחיות שלנו נמוכה"

בתגובה לנתונים, לפיהם רשתות השיווק הן שגזרו קופון גדול יותר על התייקרות גביע הקוטג', טוען בכיר ברשת קמעונאית כי המידע הממשלתי איננו נכון. לדבריו, הרשתות הרוויחו בשנה שבה הופסק הפיקוח על מחיר הקוטג' (2006) 84 אגורות ליחידה כולל מע"מ (ולא 54 אגורות כפי שנטען בנתונים הממשלתיים), וכיום הרשתות מרוויחות 1.23 שקל לגביע (ולא 1.37 שקל). לדבריו, מדובר בעלייה של 39 אגורות, שהן 46%, ולא 154% כפי שנטען.

אותו בכיר טוען כי יש להפנות את האצבע המאשימה כלפי המחלבות. הוא הוסיף כי כיום נמכר הקוטג' ברשתות המוזלות במחירים של כ־6.70 שקל לגביע וכי הרווחיות של הרשתות בענף החלב היא נמוכה מהרווחיות במוצרים אחרים. הסיבה שבה הוא נוקב להסבר הרווחיות הנמוכה היא ההוצאות שלהן נדרשות הרשתות על תצוגת מוצרי החלב במקררים — הוצאות המתייקרות בעקבות תעריפי החשמל.

לאש שמפנות רשתות השיווק לעבר המחלבות מצטרף באופן מפתיע גם בכיר לשעבר בתנובה, שאמר בסוף השבוע ל"כלכליסט" כי "העלאת מחירים של תנובה מוגזמת". אותו בכיר הסביר כי "בשנת 2008, כשקרן אייפקס רכשה את השליטה בתנובה, החל גל עליית מחירי חומרי הגלם בעולם וחברות המזון רכבו על הגל הזה. בזמנו המהלך היה לגיטימי, אבל תנובה הגזימה. היא לא ידעה מתי לעצור. היא חצתה גשר אחד רחוק מדי והפליגה במחירים. כשתנובה בראש, שטראוס וטרה הולכות אחריה. הפתרון, לדברי הבכיר, הוא להחזיר את הקוטג' לפיקוח: "כשהשוק לא משוכלל וכשאין תחרות אמיתית, אין ברירה אחרת מאשר להחזיר מוצרים לפיקוח".

לדברי הבכיר לשעבר בתנובה, החברה עלולה להיפגע מהייקור שהיא מובילה: "בחשיבה אסטרטגית לטווח ארוך, צריך להיזהר עם עליית מחירים. הנזק לחברה גדול על התועלת. זו התוצאה כשלעומדת בראש תנובה (יו"ר אייפקס, זהבית כהן - ט"ל) יש רצון אדיר להישגים. זה גם נובע מכך שהשליטה בחברה נמצאת בידי קרן אחזקות פרטית". הוא הוסיף כי "המחירים המפוקחים מבטאים את העליות האמיתיות שהיו. כל מה שמעבר לזה זה עניין של העלאת מחירים. נורא פשוט להשוות כמה העלו את המפוקחים וכמה העלו את הלא מפוקחים - ההפרש הוא הפרמיה שהיצרנים לקחו לעצמם".

זהבית כהן צילום: עמית שעל

החקלאים נגד הממשלה: "הפיקוח הוא שיוצר עיוות"

להערכת הבכיר לשעבר בתנובה, חרם הצרכנים על הקוטג' שהחל באמצעות הרשת החברתית פייסבוק לא יגרום לנזק משמעותי לחברה. "לחרם יש בעיקר משמעות פוליטית ומותגית, אך אני לא מאמין שתנובה תיפגע כלכלית כתוצאה ממנו", הוא אומר ומעריך כי "בעקבות החרם תחל שחיקה במחירים של היצרניות, והן יחלו להוריד מחירים. אבל אני מתקשה לראות את זהבית (כהן - ט"ל) מודה בטעות שלה. אין לה על מי להפיל את האשמה בעניין הזה".

ואולי האשם הוא בכלל על הממשלה? זה ההסבר להתייקרות הקוטג' שמציע איציק בדר, יו"ר התאגיד החקלאי־תעשייתי גרנות, המחזיק ב־6.9% ממניות תנובה. "הממשלה מפגרת בעדכון מחיריהם של המוצרים שבפיקוח גורמים", טוען בדר, "ובכך היא גורמת לעיוות מחירים. היצרנים מפצים על העיכוב בהעלאת מחירים של מוצרים שאינם בפיקוח. זה מה שקורה במערכת שהיא רגולוטורית מדי ומתערבת לחברות בשיקוליהן העסקיים. כתוצאה מכך נוצר כרגע עיוות שצריך לתקן אותו".

בדר הבהיר כי "בשנים האחרונות מחירי מוצרי המזון עלו באופן דרמטי. חלק משמעותי מעליית המחירים נבע מהעלייה בחומרי הגלם. ישנם יצרנים שניצלו את הגל הזה, ואני לא מדבר דווקא על יצרני מוצרי החלב. אפשר לראות מוצרי מזון אחרים, כולל מוצרי ייבוא, שעלו באופן לא מידתי הרבה יותר מעליית הקוטג'. בסך הכל הרווחיות של יצרני החלב והמחלבות אינה גבוהה, אבל ייתכן והיתה פה הגזמה במחירים".

לדבריו, הדרך לתקן את העיוות היא בהורדת מחירים על ידי המחלבות - "נכון תעשנה המחלבות אם הן תקשבנה לפנייתה של שרת החקלאות להורדת מחירים".

המחלבות נגד המחאה: "הכל התייקר"

רשתות השיווק והמחלבות הגדולות - שופרסל, רבוע כחול, תנובה, טרה ושוטראוס - סירבו להתייחס לנושא ולהגיב לכתבה. גורמים המעורים בתנובה מסרו כי אין קשר לכניסתה של קרן אייפקס לתנובה לבין העליות במחירים. לדברי אותם גורמים, כל הפרמטרים שקשורים להוצאות, וביניהם החלב הטרי, החשמל, המים, הגז ודמי השכירות, עלו בשנים שחלפו בשיעור של יותר מ־20%. כדוגמה הם טוענים כי מחיר המים זינק בכ־66% בתקופה זו ומחירו של החלב שרוכשות המחלבות מהרפתנים (המפוקח) עלה ב־28%.

גורמים בענף החלב אמרו בתגובה שמדובר לא רק בהתייקרויות בשוק החלב וכי יש לבחון את שוק המזון בצורה מעמיקה. כמו כן, אמרו הגורמים שהמחיר שמשלמות הרשתות למחלבות הוא נמוך משמעותית ממחיר המחירון - שכן על מחיר זה הרשת מקבלת בונוסים, הנחות ותמריצים.

את תגובתו של רמי לוי לא ניתן היה להשיג.