פרשת קרטל הקבלנים: מנרב מבקשת לבטל את האישום נגדה
חברות הבנייה נאשמות כי הסכימו במשותף שלא להגיש הצעות למכרז להקמת חדרי מיגון ביישובי עוטף עזה. מנרב: "המכרז הפך להיות הפסדי עבור מנרב והיא החליטה לא לגשת אליו וגם יתר הקבלנים הגיעו למסקנה דומה"
חברת הבנייה מנרב הגישה אתמול לבית המשפט המחוזי בירושלים בקשה לבטל את כתב האישום שהוגש נגדה ונגד 34 מעורבים נוספים בפרשת קרטל הקבלנים. בטענות המקדמיות שהגישה מנרב לביהמ"ש נטען כי נסיבות המקרה מהוות מקרה מובהק שבו יש להחיל את דוקטרינת ההגנה מן הצדק ולבטל את כתב האישום.
בדצמבר
החברות הקבלניות ומנהליהן מואשמים כי הסכימו במשותף שלא להגיש הצעות למכרז להקמת חדרי מיגון ביישובי עוטף עזה, שפורסם בידי משרד השיכון ב-2008 ושלא ניתן בו פיצוי לעלייה במחירי התשומות.
מנרב, שניגשה למכרז ונכנסה החברה למאגר "קבלני מדף" שכלל 14 חברות קבלניות, טוענת כי על-פי תנאי המכרז, משרד השיכון וחברת עמיגור היו אמורים לשלוח אל כל אחד מהקבלנים שנכללו במאגר פניות ספציפיות לביצוע עבודות בניית ממ"דים בהיקפים משמעותיים, וכי השתיים ניצלו מצב זה לרעה.
לטענת מנרב, לאחר שהקבלנים הפקידו ערבויות בנקאיות בסכומים משמעותיים, נקטו משרד השיכון ועמיגור בפעולות חד-צדדיות ששינו, הלכה למעשה, את תנאי המכרז. כך למשל, טוענת מנרב, החלו משרד השיכון ועמיגור לעודד את תושבי עוטף עזה לבנות ממ"דים באופן עצמאי ולהעדיף מסלול זה על פני בניית ממ"דים באמצעות הקבלנים המשתתפים במכרז, בין היתר על ידי חלוקת עלונים צבעוניים ובאמצעות הבטחת תמריצים והטבות כספיות מופלגות לכל תושב שיבחר למגן את ביתו בעצמו.
מנרב טוענת עוד במהלך החודשים הספורים שמאז פרסום המכרז, חל זינוק קיצוני וחסר תקדים במחירי הברזל בשיעור של למעלה מ-50%, המהווה כ-40% מעלות בניית ממ"ד, אך משרד השיכון ועמיגור סירבו בכל תוקף להצמיד את מחיר המכרז למדד מחירי הברזל. "בנסיבות אלה, המכרז הפך להיות הפסדי עבור מנרב והיא החליטה לא לגשת אליו. חזקה על כל יתר הקבלנים שגם הם הגיעו בעצמם למסקנה דומה", טוענת מנרב. באמצעות עורכי הדין רונית אמיר-יניב, גיא וילף, דניאל לורבר ורון גוטמן ממשרד יגאל ארנון ושות'.
"יש כאן התנהלות חסרת תום לב"
בדיון שהתקיים אתמול בבית המשפט המחוזי בירושלים טען סנגורם של טר-ארמה ומנהלה רועי נגרי, עו"ד חי הבר כי הרשות להגבלים עסקיים לא העבירה לידי הסנגורים את מלוא חומר החקירה הדרוש להגנתם של הנאשמים.
עו"ד הבר טען בדיון: "יש כאן התנהלות חסרת תום לב, שלא לומר שערורייתית של המדינה, הן בנשוא כתב האישום – אותו מכרז, והן בהחלטה בכלל להעמיד לדין ולהגיש כתב אישום. גם אותה סברה שלפיה המדינה תמיד מתנהגת בתום לב עומדת כאן בספק. יש דברים שאנחנו צריכים כדי לבנות את ההגנה. מדובר בתיק עם עשרות עדים ומאות חקירות חוזרות ונגדיות שיערכו, ולא יתכן שחומר קריטי זה לא יעמוד לנגד ענינו".
השופטת מרים מזרחי קיבלה את הטענה וקבעה כי אף שאין מדובר בחומר חקירה במובן הרגיל של המילה אלא ראיות לכאורה שיש בהן כדי לסייע לנאשמים, על המדינה לעשות מאמצים להשיגם. בין היתר הורתה השופטת מזרחי למדינה להמציא את המכרזים שפורסמו, את הפרוטוקולים בחברת עמיגור בעניינם, ההתכתבויות בין משרד השיכון ועמיגור ועוד.
