ראיון "כלכליסט" - הפרצה שחסכה 25 מיליון שקל לברונפמן

"אני מעריך שחסכנו למתיו ברונפמן ושולם פישר מס רכישה בגובה של 25 מיליון שקל בעסקת רכישת מניות המקרקעין של איקאה", מדגים בתמציתיות עו"ד זיו שרון, מבכירי עורכי הדין לענייני מס בישראל, את יכולות התחום שבו הוא עוסק. בראיון ל"כלכליסט" חושף שרון תכנוני מס בשווי מיליוני שקלים שביצע עבור חברות במשק הישראלי.

שרון, שפתח לפני כשנה את משרד זיו שרון ושות' שבאמצעותו הוא מייצג רבים מהבכירים במשק, מספק הצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של חלק מתכנוני המס הגדולים במשק. "כל הסולתה והשמנה של המשק עברו או עוברים דרך המשרד - מבריטיש ישראל דרך האחים עופר, עמיר בירם ורוני בירם", מעיד על עצמו שרון.

מתיו ברונפמן צילום: אלכס קולומויסקי

כהוכחה לדבריו חושף שרון את פעילותו בעסקת החלפת המניות במתחם איקאה במעוין שורק ב־2009. ברונפמן ופישר, שהיו בעלי המניות של איקאה, עשו החלפת מניות והפכו להיות בעלי מניות בבריטיש ישראל, כאשר קרקעות איקאה נכנסו תחת בריטיש. "הסוגיה לא היתה לחסוך את מס ההכנסה כיוון שהיה ברור שמתישהו יהיה אקזיט של מניות ציבוריות", מסביר שרון את מעורבותו. "הסוגיה היתה לחסוך מס רכישה אפשרי של יותר מ־20 מיליון שקל.

"עסקת החליפין נעשתה כך שברונפמן ופישר מקבלים מניות מחברה ציבורית כנגד מכירת המניות של חברה פרטית לבריטיש. לכאורה, מדובר במכירת מניות שרשויות המס יכולות לחשוב עליה כאיגוד מקרקעין, אשר מחייבת במס רכישה של 5% לפי שווי המקרקעין. שווי המקרקעין היה כ־500 מיליון שקל, כך שאם היה צריך לשלם מס רכישה מלא, היה צריך לשלם 25 מיליון שקל".

כאן, מסביר שרון, הגיעה מעורבותו. "במסגרת חוק המיזוגים והפיצולים קיים סעיף, שלא השתמשו בו עד שאנחנו השתמשנו בו, ביחס לחברות נדל"ן, שמאפשר הקלה במס רכישה במסגרת החלפת מניות", הוא אומר. "באנו לרשויות המס והצגנו את התזה שלנו, שמבוססת על סעיפים בחוק. ברשויות המס נחנקו, ובסופו של דבר הוציאו את האישור לפטור ממס כי זה מה שאומר החוק. בשלב הדיונים על האישור אמרנו, 'לצערכם, על פי החוק אתם אנוסים לתת לנו פטור', והם הודו שאין מה לעשות".

"מונעים תאונות מס"

זיו שרון צילום: אוראל כהן

לדברי שרון, החוכמה היא לא בהכרח המס שהורד מהעסקה, אלא מציאת האישורים המתאימים לפני העסקה, שיאפשרו להוציא אותה אל הפועל. "בעסקת מיזוג כרמל אולפינים לבתי הזיקוק לנפט ב־2008 אני לא יכול להגיד שנחסך מס", מדגים שרון. "אם לא היה ניתן אישור לשינוי מבנה, אותו שינוי מבנה - שהוא כלכלית נכון - לא היה נעשה. זו לא הגדרה של חיסכון מס. ההצלחה שלנו היתה בקבלת האישור מרשות המסים שהיוותה תנאי לעצם ביצוע העסקה. "גם כאן השתמשנו בחוק המיזוגים והפיצולים", הוא אומר. "רצינו ליצור סינרגיה: שבתי הזיקוק יהיו בעלים של 100% מכרמל אולפינים, כנגד העברת מניות למפעלים הפטרוכימיים, שהחזיקו בבעלות חלקית בכרמל. פישטנו את מבנה הבעלות כדי שכרמל תהיה בבעלות אחת ואז תוכל להתנהל כלכלית.

"ההיגיון של חוק המיזוגים והפיצולים הוא שכאשר יש שינוי מבני שלא מהווה מימוש אמיתי ופגישה עם כסף, אלא רק שינוי מקום - אין צורך בתשלום מס", מסביר שרון את חשיבות הכלי המיסויי. "אלמלא השימוש בחוק המיזוגים והפיצולים ההנחה היתה שצריך לשלם 25% מס מהרווח, ולכן העסקה לא היתה יוצאת לפועל. זה לא עניין של תכנון מס אלא של מניעת תאונות מס".

"יותר מחלוקות מס - יותר סיכוי לפשרה"

עסקת החלפת המניות במתחם איקאה לא היתה העסקה היחידה של בריטיש ישראל שבה היה מעורב שרון. גם בעסקת מכירת מניות בריטיש למליסרון שבשליטת משפחת עופר היה לו חלק. "ייצגנו את המוכרת - חברת UK1 שהיתה בעלת המניות של בריטיש. עשינו את הטיפול המיסויי שכחלק מהייצוג מגיע אלינו לא כמצב של תכנון מס אלא ככניסה למצב קיים וניתוח המצב המיסויי לגביו.

"אמרנו שהחברה לא צריכה לשלם מס בישראל כי מדובר בעסקה של חברה הולנדית, שמגיעה ממדינה שעמה יש לנו אמנה למניעת כפל מס (אמנה שעל פיה אם משלמים מס במדינה אחת, אין צורך לשלם מס גם במדינה אחרת - ה"ק). מס הכנסה בדק האם החברה ההולנדית אכן ממשית. שכנענו אותם שכן, ולכן מס הכנסה ידע לקפל את הזנב ולפעול לפי הדין".

שרון מתגאה בחיסכון המס שהושג בעסקה. "מדובר בעסקה של כ־1.5 מיליארד שקל שעליה שולם אפס מס", הוא מספר. "אם היה מדובר במדינה שלא חתומה על אמנה, היה צריך לשלם בעסקה בסביבות 20% מהרווח - כמה מאות מיליוני שקלים".

תרגיל מיסויי אחר שבו משתמש שרון בא לעזרתו בעסקת האקזיט של גיל דויטש ורוני בירם, שמכרו את מניותיהם באקסלנס לידי הפניקס שבשליטת יצחק תשובה. בין הצדדים התעוררה מחלוקת ביחס להיקף התמורה המגיעה למייסדים, כך שהעסקה עדיין לא הושלמה במלואה. בתיק זה, לדבריו, נמצאים במחלוקת סכומי מס גדולים בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. "ככל שיש לך יותר נושאים שלגביהם אתה במחלוקת מול רשות המסים - כך יש יותר סיכוי להתפשר", הוא מגלה.

"במחלוקת שהיא ממוקדת יותר קשה להתפשר כי ברור לכולם שפשרה בסוגיה מסוימת תגרור רצון מצד אחרים ליישר קו באותה סוגיה גם בפשרות אחרות. כשיש סוגיות רבות במחלוקת, בסופו של דבר נוח יותר להתפשר. רשות המסים לא מרגישה שהיא חושפת את הגב שלה על פשרה בנקודה מסוימת".

גיל דויטש ורוני בירם צילום: אוראל כהן

"לא רציתי קיבוץ, רציתי משהו על שמי"

לפני כשנה ושלושה חודשים פתח שרון משרד משלו לענייני מסים לאחר שהתפצל ממשרד אלתר ושות', שהיה אז משרד הנישה הגדול בישראל לענייני מסים בראשות עו"ד ד"ר אבי אלתר המנוח. אלתר היה אוטוריטה לענייני מסים, ועם מותו ב־2007 השאיר אחריו חלל שאותו ניסו למלא השותפים שנותרו במשרד באמצעות יצירת "אקזקוטיבה משרדית" - ישות שתאגד את כל השותפים ותקבל את ההכרעות באופן דמוקרטי.

לאחר שמועות רבות בדבר עזיבתו הקרבה החליט זיו שרון לפרק את השותפות בתום כ־17 שנה במשרד. "שמעתי את השמועות על הפירוק, אבל בפועל רואים מתי עזבתי", מתייחס שרון לפרישתו. "בהכירי את יכולתי, רציתי משהו על שמי ובדמותי. לא רציתי להיות בקיבוץ. אני עם קיבוץ כבר גמרתי. באלתר יש שמונה שותפים ואפס עובדים. פחות אהבתי את זה".

זיו שרון: "פרשת רשות המסים תפסה אותי בהלם מוחלט" למרות הביקורת הרבה שיש לזיו שרון על חוסר יכולתה של רשות המסים להשתקם מפרשות השחיתות שנקשרו בשמה, הוא עדיין ספקן לגבי אשמתם של הגורמים המעורבים בה הדר קנה לכתבה המלאה 

במשרדו החדש של שרון יש לו שותפה אחת בלבד - עו"ד מיכל סולומונוביץ, לשעבר סגנית בכירה במחלקה הפיסקאלית בפרקליטות - והוא מעסיק חמישה עורכי דין שכירים. לדבריו, המשרד מטפל בכל ענייני המס האזרחיים ומשמש כ־"One stop shop" לכלל נושאי המיסוי.

"בתי המשפט מוצפים"

כפועל יוצא מעבודתו מול רשות המסים, שרון מוטרד מהפרשות הרבות שנקשרו בשמה לאחרונה. יש לו ביקורת רבה כלפי הרשויות מאז התפוצצה פרשת רשות המסים הראשונה בינואר 2007. את הביקורת שלו הוא מחלק לשניים: ביקורת נגד רשויות החוק שלא הביאו בחשבון את ההשלכות של החשדות החמורים כלפי הרשות, וביקורת נגד הרשות עצמה, שלא השכילה להשתקם.

"בואי נראה מה המחיר האלטרנטיבי", אומר שרון. "לפני הפרשה היתה לנו רשות מסים שתפקדה מצוין. שבועיים לפני כן היא קיבלה פרס על כך שהיא הרשות היחידה שהיתה מוכנה מיידית להתארגנות למתן שירות במלחמת לבנון השנייה. אנשים הרגישו גאוות יחידה להיות ברשות המסים.

"לאחר הפרשה נשפך דמה של הרשות. אנשים מוכשרים עזבו בזרם עזיבות הרבה יותר גדול מבעבר. ארבע שנים לאחר מכן ברשות עדיין אומרים שהמצב קשה. בתי המשפט מוצפים בתיקים יותר מבעבר. אנשים ברשות מתקשים לקבל החלטות בעקבות כל הפרשות. הם אומרים, 'האם כשאני לוקח החלטה, אני אלקח לחקירה ואחר כך יגישו נגדי כתב אישום?'. זה מסרס".

"פעם צחקנו על כך שכל חייל נושא בצקלונו עורך דין. היום ברשות המסים כל מפקח נושא בצקלונו עורך דין", מתלונן שרון על העברת תיקי מס לטיפול בית המשפט. "מעבר להצפת בתי המשפט, מדובר במסים שהמדינה מפסידה כי זה מס שהיה נגבה בפשרה זו או אחרת ואז היה אפשר לרוץ קדימה ולהמשיך ולטפל בנישום הבא ובתיק הבא. לכל החלטה נזקקים לעשרה אישורים, כל אחד מכסתח את עצמו ויכולת קבלת ההחלטות ירדה".

בכישלון שיקום רשות המסים מאשים שרון דווקא את שרי האוצר: "גם יהודה נסרדישי נכנס לתפקיד מנהל רשות המסים כברווז צולע, במובנים רבים שלא באשמתו. חודשיים לפני זה שר האוצר דאז רוני בר־און אמר לו שהוא לא רוצה בו. היתה רשימה של אנשים שהיו מועמדים מבחוץ, אבל מכיוון שמדובר במדינת ישראל שלא מתנהלת בידי מנהלים אלא בידי משפטנים, היועץ המשפטי לממשלה פסל ופסל ופסל, ואז נסרדישי נכנס מראש כמינוי של אין ברירה, ללא קשר לאופיו. כניסה כזו מקרינה מראש על רמת המנהיגות שאתה יכול לסחוף אחריך הלאה, תהיה אדם טוב ככל שתהיה".

שאלת מחליפו המיועד של נסרדישי, שצפוי לסיים את תפקידו בסוף החודש, מטרידה את שרון. "אנחנו צריכים מינוי של מנהל שמסוגל להגיד 'אחריי' ושיהיה לזה כוח".

שרון מסמן את המנהל הבא. "לא רואה חובה שהמנהל יהיה מישהו מתוך הרשות. צריך לראות מי האדם הכי מתאים".