"גם אם השתמשו בך זה לא נותן לך חסינות משפטית"
בעקבות הרמיזות כי הספינות של סמי ועידן עופר עגנו באיראן בשליחות מדינת ישראל, אומר בכיר לשעבר במערכת הביטחון: "מטבע הדברים שירותי ביטחון בכל העולם נעזרים גם בקשרים עסקיים כדי להשיג את המטרות שלהם"
"מטבע הדברים שירותי ביטחון בכל העולם נעזרים גם בקשרים עסקיים כדי להשיג את המטרות שלהם. בשום מקרה השימוש לא מבטיח לאדם שסיפק אותו חסינות מפני החוק במדינה שבה הוא אזרח", כך אמר אתמול ל"כלכליסט" בכיר לשעבר במערכת הביטחון ביחס לפרשת משפחת עופר והספינות שעגנו בנמלים באיראן.
הרמיזות שלפיהן השתמשה ישראל בשירותי הספינות של משפחת עופר לצרכיה שלה עוררו בימים האחרונים שיח ציבורי ער לא רק לגבי השאלה אם אכן נעשה שימוש ביטחוני שכזה, אלא גם ביחס ללגיטימיות של שימוש שכזה. לדברי הבכיר לשעבר, "המשימות של שירותי הביטחון בעולם הן מעל ומעבר ליכולות האמיתיות של אותם השירותים, ובאופן טבעי הם מחפשים משתפי פעולה ופונים גם במקרים מסוימים לאנשי עסקים. האם זה לגיטימי בעיני? התשובה חיובית, כל עוד איש העסקים נכנס לזה בעיניים פתוחות. פניות כאלה עשויות להתבצע כלפי גורמים עסקיים גם מעבר לים".
שאלה נוספת שעולה היא האם נהוג להבטיח לאנשי עסקים, בתמורה לשיתוף פעולה עם גורמים ביטחוניים, חסינות בפני החוק. לדברי הבכיר: "מבלי להתייחס ישירות לשאלה אם משפחת עופר סייעה למדינה או לא, אני יכול לומר שבדרך כלל מזהירים את האדם שהוא עשוי להיפגע ואומרים לו במפורש שהמדינה ששלחה אותו עשויה להתנער ממנו ומטבע הדברים רוב אנשי העסקים אומרים שהם מצטערים ומסרבים".
לדברי גורמים ביטחוניים אחרים, "גם אם אכן משפחת עופר פעלה באיראן עבור ממשלת ישראל, לא סביר שהיא זו ששלחה אותה לשם. התרחיש הסביר יותר הוא שהגופים הרלוונטיים הבינו שמיכליות של המשפחה עוגנות בחופי איראן ואז ייתכן שביצעו את הפנייה".
גורם משפטי הסביר אתמול כי המדינה יכלה לפנות ליועץ המשפטי לממשלה ולהוציא היתר נקודתי למקרה ספציפי שיאפשר לחברה לפעול באיראן, לו היתה חפצה בכך. "היתר כזה לא היה מתפרסם מעולם אבל ביום הדין הוא עשוי היה להגן על החברה מפני תביעה פלילית בישראל. לדברי הגורם, חוק איסור סחר עם מדינות אויב כבר עבר החרגה מסוימת בכל הנוגע לסחר מול עיראק בהתאם לאינטרסים של המדינה וניתן היה לעשות את אותו הדבר אם רצו גם במקרה של איראן ומשפחת עופר". לדברי אותו גורם, יש לפרשה הזו גם היבט דיפלומטי משמעותי: "כשמדינת ישראל לוחצת במשך שנים ושולחת שליחים ומסבירה כמה תעשיית הנפט של איראן היא איום אסטרטגי וסוחפת אחריה את כל העולם, היא לא יכולה להרשות לעצמה להיתפס כמי שאישרה פעילות שכזו. אם המדינה לא אישרה את הפעילות הזו והיא התאפשרה רק בהיעדר אכיפה, הסיטואציה שבה נמצא ראש הממשלה מביכה עוד יותר".
גורם אחר ששירת בעבר בתפקיד ביטחוני סבור כי "אם ממשלת ישראל אכן נתנה היתר ולו בשתיקה למשפחת עופר, הרי שהיה ראוי שתתייצב כעת לצידה ולו בשתיקה גורפת מצד כל הגורמים המעורבים. היו תקופות בשירותי הביטחון שהקפדנו על שתיקה מוחלטת, עובדים בהווה ועובדים בעבר, לא אמרנו מטוב ועד רע, לא ביחס לפרשות שהיה לנו חלק בהן ולא ביחס לפרשות שלא היה לנו חלק בהן. לכאורה ראש הממשלה היה חייב בסיטואציה הרגישה שבה הוא עומד מול האמריקאים לצאת בהכחשה גורפת. אלא שהדעת דרשה ממנו שתיקה אם אכן כן היה היתר לפעילות כזו שלא לומר שימוש כזה בספינות של עופר".
