שאלת המפתח: האם ההסכם כולל נזקי גוף

ההבדל המשמעותי בין גרסת היועץ המשפטי לממשלה לזאת של תרכובות ברום נוגע לסוג הנזקים שלגביהם לא יוכלו אזרחי המדינה לתבוע בעתיד. על פי גרסת היועץ, ההסכם כולל גם תביעות על נזקי גוף ונזקים ממוניים, ואילו החברה טוענת שלא.

נזק ממוני הוא נזק שנגרם לאדם ואפשר לכמת אותו

הדוגמאות המובהקות לנזק לא ממוני שבתי המשפט החליטו להעניק במקרה שלו פיצוי הן - הסיליקון בחלב של תנובה וההחלטה התקדימית מחודש אוגוסט האחרון לפצות את התושבים המתגוררים בסמיכות לנתב"ג בשל רעש המטוסים.

חברת תרכובות ברום מקבוצת כיל מבחינה בין שני הנזקים, ולגרסתה הכוונה בהסדר הפשרה היא לחסום תביעות עתידיות של כל אוכלוסיית ישראל בגין "נזקים לא ממוניים" שמתייחסים ל־7 שנים אחורה (זמן תקופת ההתיישנות של תביעות). לגבי נזקים גופניים, החברה טוענת שהיועמ"ש פשוט לא הבין את ההסדר, ולא היתה כוונה לחסום תביעות אפשריות בגין נזקי גוף.