היכל בביקורת

היכל נוקיה הממוקם בשכונת יד אליהו הוא מתקן ספורט משובח ומכניס. אירועים רבים נערכים בו, והמתקן מממן את עצמו גם בזכות שטחי מסחר רבים הנמצאים בו. חנויות, מסעדות ובתי קפה באזור נהנים מהכנסות שמביאים עמם הבאים לאירועים - מפסטיבלים למיניהם, דרך כנסים ועד משחקי כדורסל - ובכלל, האזור כולו וגם היזמים באזור נהנים ממתקן הספורט שמומן, בין השאר, גם על ידי חסות שם - קונספט שעדיין חדש בישראל.

על פניו, הכל נראה בסדר גמור. אפילו כסיפור הצלחה ישראלי. אבל אם נאמר לכם שבמשרד מבקר המדינה חושבים אחרת, מה תחשבו? לפי משרד מבקר המדינה, היו בעיות בתכנון השיפוץ שהובילו לחריגות תקציביות בשיפוץ היכל נוקיה, חריגות שאת האישור עליהן השיגו בחברה להיכלי הספורט גם על ידי הענקת כרטיסים לחברי מועצת העיר תל אביב, וההיכל עצמו מפסיד כספים. את ההפסדים מכסים משלמי המסים. אז מה הסיפור?

אומדנים ראשוניים

תלונות מבקר המדינה בקשר לשיפוץ מתחילות בכך ש"לא התקיים דיון יסודי ומעמיק כנדרש בנושא הצורך בשיפוץ ההיכל". המבקר טוען גם ש"בהערכת עלות הפרויקט שהציגה החברה לעירייה בשנים 2008-2001 חלו שינויים רבים המעידים כי לא נעשתה עבודת מטה נאותה ויסודית לצורך קבלת ההחלטות בעניין הפרויקט. האומדנים של עלות הפרויקט השתנו בפרקי זמן קצרים ביותר, לעתים בתוך ימים אחדים. בתוך שנה אחת בלבד (יולי 2001־יולי 2002) גדל האומדן הראשוני החלקי, שלא התבסס על תוכנית כלשהי, ביותר מפי שלושה (מ־29.4 מיליון שקל ל־105.8 מיליון שקל), וגם מיולי 2002 עד אפריל 2004 חלו שינויים תכופים בעלויות הפרויקט שהוצגו לנוגעים בדבר; דירקטוריון החברה קיבל רק בדיעבד דיווח על שינויים אלה ועל הפער בתקציב. מהמסמכים לא עלה גם כי החברה דיווחה לעירייה מראש על השינויים ועל הגידול באומדן העלות וכי העירייה נתנה לכך אישור מראש".

במרץ 2006 דווח לוועדת הכספים של החברה על חריגות תקציביות בפרויקט שבגינן הגיע הגירעון ל־13.7 מיליון שקל. בדצמבר 2006 דנה ועדת הביקורת של החברה בדו"ח מבקר החברה מאוגוסט 2006 ובחריגה בסכום של כ־20 מיליון שקל מתקציב הפרויקט. לפי ניתוח מאפריל 2009, שביצעה הנהלת החברה, היה הגירעון 52.8 מיליון שקל.

על פי נתונים שהעבירה החברה למשרד מבקר המדינה בדצמבר 2009, היתה עלות הפרויקט 190 מיליון שקל, ובכלל זה הוצאות מימון בסכום של 855,000 שקל שהיו לחברה עד יולי 2005. בתוספת הוצאות המימון ששילמה החברה מיולי 2005 עד סוף 2009 (כ־26.8 מיליון שקל, על פי הדו"חות הכספיים של החברה), היתה עלות הפרויקט באותו מועד כ־216.8 מיליון שקל.

ביקורת על חסות

למבקר המדינה יש גם ביקורת על הליך ההתקשרות עם יורוקום בקשר לחסות השם. הוא טוען כי יצא מכרז רק לאחר שהוסכם לעבוד עם יורוקום, וגם ש"הסכום שהצליחה החברה לגייס מיורוקום - 6.6 מיליון דולר במשך 10 שנים - קטן בשיעור ניכר מהסכום שהתכוונה לגייס - 10 מיליון דולר". כיוון שמבקר המדינה או מי מאנשיו לא ניהל משא ומתן על חסות שם - מושג נדיר בספורט הישראלי - קשה להתייחס אל הטענה הזו ברצינות.

החברה חתמה על הסכם חסות שם ראשוני ובינתיים יחיד בספורט הישראלי. מדובר בצעד חלוצי, וגם אם לא היה מושלם, הוא צעד חשוב. אגב, ההסכם הבא להיכל יעלה הרבה יותר בגלל החשיפה האדירה והמיתוג החיובי שעשה היכל נוקיה ליורוקום. המבקר טוען כי גם המועצה להסדר ההימורים היתה מעוניינת שההיכל ייקרא על שמה - אופציה שלא נבדקה על ידי חברת היכלי הספורט. בין השאר, בגלל שהטוטו מחויב להעביר כספים ויורוקום לא.

המבקר מצביע גם על כך שלא נמצאו מסמכים המעידים כי החברה הכינה אומדן כספי של עלות הזכויות של מכבי תל אביב לשימוש בהיכל. "בתקופת הסכם ההרשאה נתנה החברה למכבי זכות בלעדית לשימוש בחלקים מההיכל (תאי אירוח לצפייה) בכל האירועים שמתקיימים בו, אף שמדובר בנכס בבעלות עירונית האמור לעמוד לשימוש כלל הציבור".

מכבי תל אביב עומדת מאחורי רעיון תאי האירוח לצפייה, והיא מכניסה לא מעט כסף מהם. מדובר בשותפה הבכירה ביותר של ההיכל. היא מארחת משחקים בינלאומיים בהיכל, ותרומתה למותג "תל אביב" קשה לאומדן. המבקר טוען, בעצם, כי מכבי תל אביב מרוויחה כסף על חשבון הציבור, שזו, אגב, לא פעם ראשונה, הקבוצה נהנתה במשך שנים מסכומים אדירים מצד רשות השידור. זה אולי שווה בדיקה מעמיקה של מבקר המדינה - זה וסכומי הכסף שמקבלות קבוצות הכדורגל מהמדינה מבלי לתת חשבון לאף אחד. אגב, כחלק מההסכם עובדי העירייה (עובדי הציבור) גם כן מקבלים תא צפייה במשחקים של מכבי ת"א.

בדו"ח נפרד, וכביכול לא קשור, טוען המבקר כי "המלצות משרד מבקר המדינה משנת 2003 בעניין חלוקת כרטיסים והנחיות שמשרד הפנים פרסם בעקבותיהן לא יושמו על ידי העירייה והחברה להיכל הספורט. הממצאים שהועלו בדו"ח זה מעלים סימני שאלה לגבי תקינותו של תהליך חלוקת הכרטיסים שביצע מנכ"ל החברה לבדו, ועולה ספק אם הליך זה מתיישב עם סדרי מינהל תקין. על הגורמים הנוגעים בדבר - החברה, העירייה ומשרד הפנים - לבחון ממצאים אלה". המבקר לא מותח קו בין חלוקת הכרטיסים לחריגות התקציביות. עם זאת, אפשר להסיק זאת מפרסום שני הדו"חות באותו הזמן. בחברה להיכלי הספורט טוענים כי מחלקים כרטיסים לעירייה, והיא מבצעת את החלוקה.

תפקידו של פרצלינה

המבקר טוען גם כי ניר פרצלינה, המנכ"ל לשעבר של היכלי הספורט, היה בקשר אישי ומקצועי עם קבלנים שקיבלו תפקידים בשיפוץ - משהו שפרצלינה מכחיש בתוקף.

על פי המבקר, הן הקבלן הראשי והן קבלנים אחרים קיבלו תשלומים בסכום מצטבר של כ־26 מיליון שקל בגין עבודות חריגות שביצעו. התשלומים ששולמו לקבלן הראשי בגין העבודות החריגות היו כ־13.4 מיליון שקל, שהם כ־41% מהסכום שהיתה אמורה החברה לשלם לקבלן על פי החוזה שנחתם. בסך הכל שילמה החברה לקבלן הראשי 53.1 מיליון שקל (כולל 8.5 מיליון שקל פיצוי בגין עליית מדד תשומות הבנייה). מדו"ח המבקר: "הפרוטוקולים מהישיבות של ועדת החריגים קצרים ותמציתיים, שלא ניתן בהם מידע מספיק ואי אפשר לדעת מה היו הנימוקים להחלטות הוועדה ומה המשמעות הכספית שלהן".

פרצלינה עובד כיום על פרויקט נוסף החשוב לספורט הישראלי - האצטדיון הלאומי ברמת גן - ולא אצל בעל הון זה או אחר. בניגוד לעובדי האוצר הרבים שמוצאים את עצמם עובדים אצל האנשים שהם היו אמורים לשים עליהם רגולציה.

סיכום ותגובות

המבקר מסכם את דו"חו כך: "הממצאים העולים מפרק זה מעידים על כך שהעירייה בהתנהלותה מול התאגיד העירוני שבבעלותה לא פעלה כראוי ולא שימשה דוגמה לציבור הרחב".

מחברת היכלי הספורט נמסר בתגובה: "החברה רואה חשיבות רבה בקיומה של ביקורת יסודית ומקיפה על אודות התנהלותה. עיקרו של הדו"ח נוגע לפרויקט שדרוגו של היכל נוקיה, פרויקט ספורט מהמורכבים שנעשו בישראל, אשר הושלם מבלי לפגוע בפעילותו השוטפת של ההיכל כבית לכדורסל הישראלי. ממתקן ספורט מיושן ומוזנח שינה ההיכל את פניו בלא הכר, והפך לאחד המתקנים המתקדמים בעולם. החברה גאה באופן שבו ביצעה את הפרויקט ובתוצאות המרשימות. החברה פועלת לתיקונם של ליקויים שטרם תוקנו, ובכוונתה להטמיע את הלקחים העולים מן הדו"ח בפרויקטים עתידיים שתבצע".

מעיריית תל אביב נמסר בתגובה: "באף מקום בדו"ח, לא 'מאשים' מבקר המדינה את חלק מחברי המועצה בכך שקיבלו כרטיסים בתמורה לאישור חריגות תקציביות. את ההקשר הזה אתה עושה על דעתך בניגוד גמור לעובדות בדו"ח. בכל מקרה, נושא חלוקת הכרטיסים מתברר כעת במסגרת הליך משפטי, והעירייה פועלת להסדרת הנושא מול היועץ המשפטי לממשלה ומשרד הפנים".