"יכולת האכיפה של הרשות השנייה מוטלת בספק"

חוק הרישיונות צפוי להיכנס לתוקף ב-2013 ובמסגרתו שוק הטלוויזיה המסחרית יעבור משיטת הזיכיונות לרישיונות. בדו"ח מבקר המדינה מטיל מיכה לינדנשטראוס ספק ביכולת האכיפה של הרשות השנייה במהלך 15 השנים בהן פעלה הטלוויזיה בשיטת הרישיונות.  המבקר קבע כי קיים ספק אם במשך השנים

על פי הממצאים, בין השנים 2010-2008 הפרות בתחום הטלוויזיה והרדיו טופלו בצורה קלוקלת והסנקציה הופעלה לעיתים רחוקות ביחס למספר ההפרות שבוצעו. בשנים הללו נעשו כ-60 הפרות בתחום הרדיו, אולם רק בגין 6 הפרות (10%) מהמקרים הוטלו עיצומים כספיים בסכום כולל של 172 אלף שקל. בתחום הטלוויזיה בוצעו 336 הפרות, אך רק בגין 3 (0.9%) מהן הוטלו עיצומים כספיים שהסתכמו ב-200 אלף שקל.

עוד נמצא כי בחוק הרשות השנייה מ-1990 לא הוסדרו תקנות בנושא שיעור הקנסות שניתן להטיל על מי שהפר תנאי זיכיון, ולכן מדובר במנגנון חסר כוח. משרדי התקשורת והמשפטים טוענים כי הם פועלים לתיקון חקיקה בנושא.

לטענת המבקר בתחום התוכן יישמה הרשות באופן חלקי בלבד את הפיקוח על ההתחייבויות של הזכיינים אשר צברו חובות גדולים בתחום הסוגה עילית, ובחלק מהמקרים הוחלט להפחית מהמחויבויות.

עוד אומר המבקר כי לא ניתן לבצע בקרה על כספי התמלוגים שמשלמים בעלי הזיכיון לרשות. עד אפריל 2010 הועברו כספים לקופת המדינה בלי שנעשתה בקרה ולא ניתן היה לוודא שהם הועברו במלואם. בנוסף סכומי התמלוגים לשנים 2010-2008 לא הועברו בזמן.

בנוסף נכתב כי הרשות מפרסמת את הדו"חות שלה באיחור של שנה, מה שפוגע ביכולת מועצת הרשות השנייה לקבל תמונה עדכנית וכוללת על עמידת הזכיינים בהתחיבויות ומונע מהציבור לקבל דיווח על השירות שקיבל.

פגם נוסף שנמצא מתייחס למינוי נציגי ציבור בחברות החדשות. על פי חוק אמורים לשבת נציגים נטולי אינטרסים בדירקטוריון של החברות במטרה להבטיח שידורי חדשות מהימנים ומאוזנים, אך עד תום הביקורת לא מונו הדירקטורים. בכל אחת מחברות החדשות מכהנים 2 דירקטורים במקום 4.

המבקר בדק את הליך הארכת הזיכיון של ערוץ 10 שהתבצע לפני למעלה משנה, וקבע כי יש להפיק לקחים בנוגע לסמכותה של מועצה ציבורית לפעול בדרכים שלא עולות בקנה אחד עם דרישות הדין.

המבקר מצא גם טעם נפגם בהליך מינויו של יו"ר ועדת הטלוויזיה, יעקב שחם, שמונה במרץ 2010. לפי הממצאים לא דווח לוועדת המינויים על הקשר בינו לבין שר התקשורת, משה כחלון (שניהם רשומים כחברי דירקטוריון של חברה שאינה פעילה משנת 2000).

מנכ"ל הרשות השנייה, מנשה סמירה, מסר בתגובה: "דו"ח המבקר בדק את פעילות הרשות השנייה ביסודיות ובאופן מקיף. ממצאי הביקורת ביחס לשנים עברו מוכרים לרשות וננקטו פעולות בשנים האחרונות המובילות לסגירת הפערים ולעמידה במחויבויות (הושלמו כ- 70 מל"ש עד כה). הרשות רואה בביקורת חיזוק למדיניות הרשות בעניין עצמאותה המקצועית, שיפור כלי האכיפה והטלת עיצומים כספיים (בהמשך לפסיקות בג"צ האחרונות בנושא). יש להדגיש כי השינוי במגמת ההתנהלות של הערוצים בשנים האחרונות והעמידה במכסות מאפשרת להעמיק את השיח הישראלי, התרבותי והחברתי המשתקף על פני המרקע בערוצי הברודקאסט.

"לעניין הפערים במחויבויות התוכן – הבדיקה התייחסה לשלוש השנים הראשונות של תקופת הזיכיון. כעת, בתום 5 שנים לזיכיון, הפעילות שננקטה על ידי הרשות הובילה לעמידה במכסות ואף השלמת חלק מהפערים של שנים עברו (כ- 70 מל"ש). שנים 2009, 2010 הסתיימו בעמידה מלאה ואף מעבר. שנת 2011 מסתמנת ככזו (כ- 240 מל"ש בשנה).

"לעניין התמלוגים - כל תשלומי התמלוגים הועברו לאוצר המדינה כנדרש. בחלק מהמקרים העברת התשלום נדחתה בתאום ובהסכמת משרד האוצר. לצערנו, התקנות שהינן באחריות משרדי הממשלה לא נחתמו במועדים שנקבעו מראש ולכן נוצר פער טכני.

"לעניין ערוץ 10 - העמדה המקצועית של הרשות השנייה ואופן השלמת הפערים גובתה בתהליך חקיקה. בהתאם לכך הזכיין עומד בתכנית ומבצע את הנדרש כך שהציבור זוכה לקבל את המכסה בה חויבה ישראל 10 בשנים 2009, 2010, 2011".

לפני כחודשיים פרסם המבקר כמה ממצאים מהדו"ח על רשות השידור שחייבו טיפול מיידי בעקבות הרפורמה ברשות שמוביל ראש הממשלה, בנימין נתניהו. חלק מהליקויים טופלו. מעניין לגלות שהליך הרפורמה ברשות נידון בהרכב חסר של ועד מנהל עם 4 חברים בלבד. המבקר מצביע על כשל מתמשך באיוש מוסדות הרשות, מה שפוגע בעבודתה. עוד נכתב על מעורבות פוליטית בהליכי מינויים ברשות.

הדו"ח מפנה אצבע מאשימה לכיוון המנכ"ל מוטי שקלאר, בטענה שפעולות בענייני כוח אדם נעשו תוך התעלמות מהוראות הדין והנוהל. כך למשל הוזכר סיכום על העסקת העיתונאי אבי רצון "בתקיעת כף" לפני שאושרו תנאי העסקתו או התחיבויות בעל פה. לדברי המבקר התנהלותו של שקלאר הטמיעה תרבות ניהולית קלוקלת, וקיים כשל ארגוני על חשבון כספי הציבור. לדבריו הצלחת הרפורמה בשידור הציבורי תלויה לא רק בשינויים אירגוניים, אלא גם בניהול תקין של כוח אדם.

המבקר מייחד בדו"ח חלק נרחב לתקציב הרשות. דו"ח המבקר מעלה, כי בין השנים 2010-2004 התנהלה רשות השידור ללא תקציב המאושר כחוק על-ידי הממשלה. המבקר מדגיש כי חברי ההנהלה צפו מראש כי "אם לא תמומש הרפורמה, יהיה לה גירעון תקציבי כבד. היא לא עשתה דבר כדי להקטין את ההוצאות - אף שהממונה על התקציבים במשרד האוצר ומוסדות הרשות דרשו ממנה להכין תקציב מאוזן".

מרשות השידור נמסר בתגובה: "הוועד המנהל של רשות השידור קיבל את המלצת ועדת הביקורת, לאמץ באופן מלא את דו"ח מבקר המדינה ולפעול לתיקון כל הליקויים. הוועד המנהל בישיבתו הראשונה החל בתהליך ביטול כל המינויים בפועל והחל בישום מלא של מסקנות דו"ח מבקר המדינה. הוועד המנהל רואה בחומרה יתרה את מסקנות המבקר המצביעות על כשלים ניהוליים בכל הדרגים לרבות בדרג המנכ"ל".

מוטי שקלאר מסר בתגובה: "למדתי את טיוטת הדוח ואני מכבד את מוסד מבקר המדינה ואת עבודתו של הצוות אשר בחן את פעילות רשות השידור ומודה לו על ההערות. הדוח אכן משקף ליקויים רבים הקיימים ברשות השידור מזה שנים. מירב הליקויים שנמצאו כבר תוקנו, עוד לפני פרסום דוח הביקורת.

"כל הקורא את הדוח רואה כי כל הליקויים שעלו בביקורת נעשו במטרה אחת בלבד: לקדם את הפקת השידורים ואת השידור הציבורי. בשום מקרה אין המבקר מצביע על ליקויים הקשורים לאינטרסים אישיים או פעולות של מנהלים שאינן לצורך קידום השידורים.

"הביקורת עוסקת בתקופה קשה מאד לרשות השידור, תקופה בה לא כיהן ועד מנהל, תקופה בה תקציב הרשות קוצץ בלמעלה מ-40 אחוזים, ובראש יחידות הרשות כיהנו מנהלים זמניים ולא קבועים. מנגד, בתקופה זו נוהל מו"מ ממושך עם נציגי העובדים, מצב שיצר אי-ודאות בקרב העובדים. בתנאים קשים אלה הוטלה עלי האחריות להמשיך את השידורים, לשמור על איכותם, ולהתמודד מול מיליוני שקלים שהושקעו בערוצים מתחרים במטרה להתחרות ולהכות בשידור הציבורי. בתקופה כזו הייתי חייב לקבל עלי האחריות לקבלת החלטות ולאשר את ההתקשרויות עם מגישים ועיתונאים, התקשרויות שהיו חיוניות להמשך השידורים.

"לא יהיה מיותר להזכיר שכל הליקויים שעליהם מצביע המבקר אין בהם משום הטלת דופי וניקיון כפיים. המבקר מצביע על שורת ליקויים שרובם נובע מ"מחלות" יסוד קבועות ומתמשכות המקשות על כל מנכ"ל שפעל בעבר ברשות השידור לפעול בהצלחה. הערות המבקר חוזרות על נושאים שעליהם התלוננתי בעבר וברור שעד שלא יתחולל שינוי יסודי בכללי ההתנהלות ברשות, כולל רפורמה שלהגשמתה עמלתי בשלוש השנים האחרונות, לא יוכל שום מנכ"ל לתפקד בהצלחה ולשמור על השידור הציבורי ללא פגיעה בנהלים.

"לעצם הליקויים. רשות השידור על כל אגפיה (רדיו, טלוויזיה, ערוצים בשפות שונות, מוסדות וכיו"ב) היא הכלי המרכזי עליו מושתת השידור הציבורי בישראל. למרבה הצער, שיטת ההתקשרויות ברשות מסורבלת ונוהלי ההתקשרות נבנו "טלאי על טלאי",דבר המקשה על יכולתו של המנכ"ל, בתפקידו כעורך ראשי, לגייס מגישים ועורכים במהירות וביעילות, כנדרש בשוק תקשורת תחרותי ותוסס.

כאמור, הרפורמה אמורה להסדיר את כל נושא ההתקשרויות. במידה שהרפורמה לא תקרום עור וגידים, אני מקווה שהוועד המנהל יקים ועדה מיוחדת שתדון ותקבע כללי התקשרויות אלה".

תגובת משרד ראש הממשלה: "דו"ח מבקר המדינה בנושא רשות השידור מתמקד ברובו בתקופת הממשלה הקודמת ולא הנוכחית. ראש הממשלה החל לשמש כשר הממונה על רשות השידור רק מפברואר 2010. מאז, חלה התקדמות משמעותית בטיפול ברשות - מונתה מליאת רשות השידור ומונה הוועד המנהל. בנוסף, נחתמו הסכמי העבודה הנדרשים לרפורמה, והונחה הצעת חוק, הנדונה בימים אלו בכנסת.כפי שקבע גם בית המשפט, ההחלטות שהתקבלו בהעדר ועד מנהל היו סוגיות דחופות שחייבו מענה והיו תנאי להישרדותה של הרשות שעמדה בפני קריסה כוללת".

ממשרד התקשורת לא נמסרה תגובה.