המכונה הפינית

סאקרי קארייליינן. "עוד לא יצא לי ללמוד עברית"

קנאה. זה הרגש העיקרי שמתעורר כשמתוודעים מקרוב לאופן שבו מנוהלת מערכת החינוך של פינלנד. קנאה עזה אפילו. סאקרי קארייליינן (52), מנכ"ל משרד החינוך של פינלנד בחמש השנים האחרונות והממונה על מדיניות ההוראה בבתי הספר ובאוניברסיטאות, מתמצת את סוד ההצלחה של התלמידים הפינים במילה אחת: שוויון. כך, לדבריו, הפכה פינלנד ממדינה שבשנות השבעים עוד נחשבה נחשלת, ורק ב־1995 הצליחה להיכנס לאיחוד האירופי, למקום הראשון בשלושת מבחני פיזה הראשונים של הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי (OECD).

"עד סוף שנות השישים של המאה שעברה, פשוט לא היה שוויון במערכת החינוך הפינית", הוא מסביר. "עד אז היתה נהוגה בפינלנד הפרדה בין בתי ספר עיוניים לבתי ספר מקצועיים על בסיס עקרון האיתור המוקדם: ילדים בגיל בית ספר יסודי היו ממוינים לבתי ספר עיוניים שבהם המשיכו ללימודי בגרות, או לבתי ספר 'אזרחיים', שבהם רכשו כישורים חינוכיים בסיסיים בלבד, ופעמים רבות לא המשיכו לתיכון - ובוודאי שלא ללימודים גבוהים יותר. רוב התלמידים בהם עזבו את בתי הספר ויצאו לשוק העבודה, לעסוק במקצועות שלא מצריכים כישורי אינטליגנציה גבוהים. באוסטריה ובגרמניה, למשל, עדיין נהוגה השיטה הזאת".

לפני 40 שנה הבינה הממשלה בפינלנד שאין קרן חיסכון בעלת תשואה גבוהה יותר משאר ההשקעה בחינוך, והחליטה להשקיע באופן פעיל ונחוש את כל מרצה ורבים ממשאביה כדי לשנות מן היסוד את מערכת החינוך. בשנת 1970 נכנסה לתוקף הרפורמה בחינוך במדינה, חרף התנגדויות חריפות מצד ארגוני הימין וגורמים בממסד החינוכי ובאקדמיה. במסגרת הרפורמה הוטל חוק חינוך חובה עד גיל 15, ובוטלו ההפרדות בין בתי ספר עיוניים לבתי ספר מקצועיים - שהמשיכו להתקיים, אולם התלמידים יכלו לבחור אם הם מעוניינים ללמוד בהם.

נתוני הפתיחה כבר לא חורצים גורלות

ארבעה עשורים מאוחר יותר התברר כי ההשקעה השתלמה לפינים, ובגדול. בשנת 2000 החל ארגון ה־OECD לערוך את מבחני פיזה - מבחני הערכה בינלאומיים תלת־שנתיים (PISA - Programme for International Student Assessment) לתלמידים בני 15 ממדינות ברחבי העולם. כל מבחן מורכב משלושה חלקים: מתמטיקה, מדעים וקריאה.

בשלושת מחזורי המבחנים הראשונים, שנערכו ב־2000, ב־2003 וב־2006, הגיעו התלמידים הפינים למקום הראשון בכל התחומים מבין המדינות המפותחות. בסבב האחרון שנערך ב־2009 הם שמרו על המקום הראשון בתחום המדעים, וירדו למקום השני בתחום הקריאה והמתמטיקה (מקרב החברות ב־OECD), זאת על אף שרשימת המדינות המשתתפות במבחנים התארכה. בחישוב כולל החזיקה פינלנד ב־2009 במקום השלישי בעולם ביכולותיהם של תלמידיה. ישראל, לשם השוואה, דורגה ב־2009 במקום ה־37, הרבה אחרי מדינות כמו יוון, פורטוגל וסלובקיה.

"הבעיה המרכזית בשיטה שהיתה נהוגה בפינלנד בעבר היא שמצבם הסוציו־אקונומי של הורי התלמידים הוא שהשפיע על שיבוץ ילדיהם בבתי הספר השונים, ולמעשה קבע את עתידם כבר בהיותם בני 10", אומר קארייליינן. "כל זה הפך אצלנו להיסטוריה עם כניסתה של הרפורמה במערכת החינוך. כיום כולם לומדים אצלנו במסגרות עיוניות כאלה ואחרות".

קארייליינן מדגיש כי החינוך בפינלנד אינו עולה דבר לתלמידים, וכי הם זכאים גם לארוחות חמות ולהסעות חינם, בכפוף למקום מגוריהם. "כשביקרתי בישראל ראיתי את התלמידים מוציאים מהתיק סנדביצ'ים שהביאו מהבית. אצלנו אין דברים כאלה — כל ילד מקבל ארוחה חמה. בכך אנחנו נותנים ביטוי לעקרון השוויון". נוסף על אלה מקבלים התלמידים גם ביטוח בריאות כללי וביטוחי רפואת שיניים כחלק ממסגרת חינוך חובה עד גיל 15.

מושג המפתח: זיהוי מוקדם

חינוך למצוינות תוצאות מבחני פיזה פינלנד שומרת על המקומות הראשונים, ישראל אי שם מאחור ארז רומס לכתבה המלאה 

למרות התדמית שלה כיום כמדינת רווחה משגשגת, חלק מ"גן העדן הסקנדינבי", פינלנד ניצבה בפני אתגרים לא מעטים בשנות החמישים עד השבעים:

רוב אוכלוסייתה עסקה בחקלאות והיו בה פערי שוויון עצומים בין הצפון והדרום. לפי מונחים כלכליים רבים, היא נחשבה כמפגרת מאחורי רבות ממדינות אירופה. נדרשו לה כמה עשורים של עבודה קשה כדי לפתוח את כלכלתה לשוק החופשי ולקדם תעשיות קלות וכבדות גם יחד, שהכתר שלהן הוא ללא ספק מותג הטלפון הסלולרי של נוקיה.

חינוך עיוני נגיש, הסעות וארוחות הם צעדים חשובים. אולם מה עושים עם התלמידים החלשים, משכבות מצוקה ועוני, אלה ששוויון בגישה הוא טוב עבורם אבל פשוט לא מספיק? איך המערכת מתמודדת איתם?

"אתחיל בתוצאה הסופית: זה עובד. המערכת מצליחה ליצור את השוויון גם במקומות שבהם אין שוויון בחומר האנושי שאיתו אנחנו עובדים. אחד מהמאפיינים הייחודיים של תוצאות מערכת החינוך הפינית במבחני פיזה הוא השונות הנמוכה מאוד בין בתי הספר השונים במדינה. בעקבות זאת, האזור שבו אתה חי אינו משפיע על איכות החינוך שאתה מקבל, ומדגיש את עקרון השוויון שהזכרתי. הצלחנו בעצם להפריד בין המצב הסוציו־אקונומי של ההורים לדרכם הבית־ספרית והחינוכית של ילדיהם.

"נוסף על כך, מערכת החינוך שלנו פיתחה מנגנון זיהוי מוקדם מפותח ביותר של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים. במונח זה אני מתכוון כמובן לתלמידים עם מוגבלויות פיזיות או נפשיות חמורות, אך חשוב מכך - אנחנו שמים דגש על תלמידים עם לקויות למידה קלות.

"מושג המפתח הוא זיהוי מוקדם. אנחנו מאבחנים את התלמידים בגיל צעיר מאוד ומעניקים עזרה לאלה שצריכים אותה. לדוגמה, התלמידים מקבלים חינם שיעורים פרטיים בחשבון או קריאה, ושיעורי תגבור אחרי שעות הלימודים. בכיתות רבות נמצא מורה נוסף שיושב במהלך השיעור עם תלמידים שונים, ומסייע להם בביצוע המטלות באופן פרטני. אנו משתדלים לתפור את העזרה לפי מידות התלמיד. אני סבור שזהו אחד הגורמים המרכזיים שמצמצמים באופן כה ניכר את השונות בין התלמידים השונים ברחבי המדינה".

ילדי כיתה ב' בבית ספר בפינלנד. המערכת מצליחה ליצור את השוויון גם במקומות שבהם אין שוויון ביכולות צילום: אי אף פי

למורים יש תואר שני, לפחות

בראיון שנתנה לרשת BBC באפריל האחרון אמרה שרת החינוך של פינלנד, הנה וירקונן, כי "נכון שאנו שמים דגש על התלמידים החלשים, אולם חשוב לזכור שאנחנו מתאמצים גם לטפח את התלמידים המחוננים". וירקונן הודיעה כי הממשלה כבר החלה ביישום פיילוט מיוחד בנושא, אולם לא הרחיבה.

כיצד איכות המורים השתלבה ברפורמה?

"לאיכות המורים יש אחד התפקידים המרכזיים ביותר ברפורמה ובהצלחתה של המדינה במבחני פיזה", אומר קארייליינן. "מסלול הכשרת המורים שלנו מצוין, ובמסגרתו חייב כל מורה שמגיע ללמד בבית ספר להחזיק בתואר שני לכל הפחות. מורים הם קבוצה מובחנת ואיכותית מאוד של בוגרי בתי הספר העיוניים, ותנאי הקבלה ללימודי ההוראה נוקשים כל כך, שרק הטובים ביותר מתקבלים".

לדברי קארייליינן, לימודי ההוראה בפינלנד נחשבים למסלול מבוקש מאוד. לפי מחקרים אחרונים, הביקוש למסלול זה עולה פי שמונה על הקיבולת של החוגים להוראה באוניברסיטאות. "אני יודע שבישראל, פסגת השאיפות האקדמיות של התלמידים המצטיינים היא להיות רופא או עורך דין", צוחק קארייליינן. "אז גם בפינלנד פסגת השאיפות היא להיות רופא או עורך דין, אבל קריירת הוראה ניצבת ממש לצדם".

כ־60% מתושבי פינלנד מחזיקים בתואר ראשון במסלולים אקדמיים (בניגוד למסלולים מקצועיים), ורבע מהאוכלוסייה מחזיק אף בתארים מתקדמים יותר. במקרה או שלא במקרה, גם קארייליינן עצמו מחזיק בשני תוארי דוקטורט: אחד ברפואה (מומחה לאפידמיולוגיה) והשני בפילוסופיה. הוא גם מחזיק במשרת הוראה באוניברסיטה בעיר טאמפרה.

משכורת של מהנדס מתחיל

שכר המורים, נקודה רגישה בישראל שמרתיעה רבים מלעסוק במקצוע, מתברר כבעל תפקיד משני בפינלנד. "רמת השכר של המורים שלנו היא טובה, אבל היא בהחלט לא גבוהה באופן שיסביר בצורה מובהקת את ההצלחה של התלמידים שלנו במבחנים", אומר קארייליינן. "מורה בפינלנד מרוויח משכורת זהה פחות או יותר למהנדס בתחילת דרכו, ובכל מקרה אי אפשר להשוות אותה למשכורת של רופא או עורך דין. אתה חייב להבין שהאיכות של כוח האדם והמסלול שהוא עובר עד שהוא נהיה מורה הם שמשחקים תפקיד".

נשמע כמעט שהפינים הצליחו לרשום את הישגיהם המרשימים בזכות מיתוג ההוראה כמקצוע נחשק יותר מאשר העלאה שרירותית של משכורות המורים.

"גילינו זאת רק באיחור רב, אבל רבים מהעקרונות שהנחו אותנו בעת ביצוע הרפורמה התבררו כעומדים במרכזם של מבחני הפיזה. אני משוכנע שעובדה זו משחקת תפקיד חשוב בהצלחה הכבירה של התלמידים שלנו במבחנים".

למה הכוונה?

"הנושא העיקרי שעליו אנחנו שמים דגש הוא הקניית ידע יישומי, ולא רק תיאורטי. כבר מגיל צעיר מאוד, התלמידים שלנו מקבלים כלים שיוכלו ליישם בעתיד על כל מקצוע שבו יבחרו לעסוק, למשל: כתיבת חיבורים, בניית טיעונים, הבנה עמוקה של רעיונות ולא רק שינון נוסחאות, פיתוח כישורים לוגיים מתקדמים, התנסחות ועוד".

כשאני שואל את קארייליינן בסוף הראיון אם ירצה עותק ממנו, הוא מתנצל ואומר כי "טרם יצא לו ללמוד עברית". בהתחשב בשני תוארי הדוקטורט שלו ובכך שהוא מנהל את אחד ממשרדי החינוך המשגשגים בעולם, אפשר לסלוח לו.