"חילופי השרים במשרד הפנים עיכבו את פרויקט תעודת זהות חכמה"
מבקר המדינה קובע כי "המדינה נאלצת לשלם סכומים נכבדים עבור הכרטיסים הגולמיים, בלי שייעשה בהם שימוש מיידי. נוכח השינויים הטכנולוגיים יש חשש שהכרטיסים הגולמיים יהיו מיושנים בהשוואה לטכנולוגיה שתהיה בעוד כמה שנים"
תעודות הזהות הקיימות מכילות פרצות רבות לזיופים ועבירות - אך המדינה מעכבת למעלה מ- 15 שנה את החלפתן בתעודה חכמה. דו"ח המבקר חושף את התנהלותו המסורבלת של משרד הפנים בנושא, זאת אף שמדי שנה מדווחים אזרחים על אובדן או גניבה של כ-150,000 תעודות זהות.
הסיבות לעיכובים רבות, וכוללות בין השאר את הרצף השלטוני הרעוע בעשור האחרון, קשירת הפרויקט בהקמת מאגר ביומטרי, ובהפרת נהלי עבודה. יצוין כי מדובר בתוכנית יקרה במיוחד. ב-2009-2014 מוקצה למימוש כלל הפרויקטים המתקשרים לתיעוד לאומי כמיליארד שקל, ותוספת של 69 תקנים ללשכות רשות האוכלוסין.
אחת הסיבות לעיכובים ביישום הפרויקט טמונה כאמור בחילופי השלטון התכופים. רק בין 2003-2008 עת עבד משרד הפנים על מכרז לייצור תעודת
כשמונה שמאיר שטרית לתפקיד ב-2007 הוא חתר לשינוי המדיניות בנושא וקבע לבסוף שבמסמכי הזיהוי החדשים ישולבו תצלום ממוחשב ונתוני זיהוי ביומטריים. השינוי גרר להשתהות נוספת שמובילה למעשה לגרירת רגליים עד היום. מלבד שינויי המדיניות התכופים, המבקר מתח ביקורת קשה על נהלי העבודה במשרד הפנים. לדבריו, המשרד פעל בניגוד לכללים.
כך למשל, תורת ההפעלה (המסמך המתווה את עבודת הארגון) בנושא גובשה בניגוד לכללים על ידי יחידה מחוץ למשרד הפנים, וכלל לא אושרה על ידי קברניט המשרד. עוד גילה המבקר כי בלשכת המנכ"ל כלל לא נמצאו המסמכים מתוך מהדיונים שנערכו בנושא בשנים האחרונות. בנוסף משרד הפנים החל לקדם את החקיקה הביומטרית המחמירה, מבלי שהיה בידיו בכלל נתונים על היקף גניבות הזהות. לדברי המבקר "בהיעדר נתונים כאלה אין בידיו תשתית עובדתית נאותה לביסוס החלטותיו בנושא זה".
"בזבוז משאבים קשה"
עפ"י ממצאי הדו"ח, ההשתהות גררה גם ככל הנראה בזבוז משאבים קשה. בדצמבר 2008 חתם המשרד עם ספק על הסכם לייצור 5 מיליון תעודות זהות חכמות במהלך חמש שנים. ההתקשרות נקבעה על סך 270 מיליון שקל - עוד לפני שהוסדר הנושא בחקיקה ובניגוד לכללים. "המדינה נאלצת לשלם סכומים נכבדים עבור הכרטיסים הגולמיים, בלי שייעשה בהם שימוש מיידי", הלין המבקר, והוסיף כי "נוכח השינויים הטכנולוגיים יש חשש שהכרטיסים הגולמיים יהיו מיושנים בהשוואה לטכנולוגיה שתהיה בעוד כמה שנים". עוד נמצא שהמשרד שילם ליועצים לנושא כחמישה מיליון שקל בעשור האחרון."ההוצאות בולטות במיוחד", מעיר המבקר, "נוכח העובדה שבמועד סיום הביקורת טרם מומש היעד שלשמו הוצאו הוצאות אלה".
המבקר גם הדגיש כי פרויקטים משיקים מתנהלים בצורה בעייתית. כך למשל, למרות דוח קודם בנושא, המשרד הוציא בשנים 2006-2009 מיליון שקל לשנה עבור תחזוקת מערכת לצילום ממוחשב. לדברי המבקר מדובר ב"מערכת הכוללת תצלומים שאינם עדכניים, של חלק מהאוכלוסייה בלבד ושאין בהם כדי להועיל למשרד בקידום הפרויקטים לתיעוד לאומי. טכנולוגיית המערכת מיושנת, ותועלתה מוטלת בספק".
לסיכום קרא המבקר למשרד הפנים "לנקוט לאלתר מהלכים להנפקתן של תעודות זהות חכמות לכלל האוכלוסייה עוד קודם שייכללו בהן אמצעי הזיהוי הביומטריים, ובכך יקשה את זיופן ויגביר את מהימנות השימוש בהן".
משרד הפנים מנפיק מדי שנה בשנה כ-700,000 תעודות זהות.
ממשרד הפנים נמסר כי "בשנת 2007 החליט שר הפנים דאז, מר מאיר שטרית, כי פרויקט תעודת הזהות והדרכון יהיה פרויקט משולב וביומטרי. בדצמבר 2009 אושר החוק הביומטרי ובתחילת שנת 2010 הוטל על רשות האוכלוסין וההגירה, שהייתה בהקמה, לקדם את יישום החוק. רשות האוכלוסין וההגירה פעלה נמרצות למימוש הפרויקט, שהוא פרויקט בסדר גודל לאומי, בתקופה קצרה מאד. פרויקט תעודת הזהות והדרכונים החכמים הוא פרויקט בסדר גודל לאומי, המחייב היערכות במישור הארגוני, הטכנולוגי, הלוגיסטי, ההסברתי, המשפטי ועוד. הפרויקט כולל הקמת מפעל לייצור ידע שלא היה בארץ, התקשרויות בינלאומיות, שינוי חקיקתי נרחב, איגום משאבים גדולים וצעדים נוספים. כיום עומדת רשות האוכלוסין וההגירה בשלבי ביצוע סופיים של הקמת המערך ליישום הפרויקט".
