פלא, פלא, רק מה עם עליית המפלס?

משרד התיירות מקדם במרץ מזה חודשים ארוכים את בחירתו של ים המלח כאחד משבעת פלאי עולם הטבע החדשים. בין הגרנד קניון, הר הקילימנג'רו, איי גלאפגוס, יער האמזונס, מפלי האיגואסו ובסך הכל 28 אתרים מרהיבים ברחבי העולם - מתמודד גם ים המלח (כרגע בין 14 המקומות הראשונים), אגב, כמועמד משותף לישראל, לירדן ולרשות הפלסטינית.

במסגרת מאמצי משרד התיירות צפוי השר, סטס מיסז'ניקוב, להציע בישיבת הממשלה הקרובה לקדם את בחירתו של ים המלח בתחרות, כפרויקט לאומי. הוא מציע להקים ועדת היגוי, "אשר תיזום ותבצע פעילות לקידום בחירתו של ים המלח", עם תקציב של 8.75 מיליון שקל, כמחצית מתקציב משרד התיירות, לטובת קמפיין שיווקי מקיף בארץ ובעולם.

"זכייתו של ים המלח בתחרות הבינלאומית, בה צפויים יותר ממיליארד איש, הינה בעלת משמעות כלכלית ותדמיתית אדירה למדינת ישראל", צוטט השר בהודעת משרדו, "והממשלה צריכה לפעול יחדיו בכדי לקדם את זכייתו בתחרות, בחצי השנה שנותרה עד לסיומה".

ים המלח. עתידו לוט בערפל צילום: shutterstock

אלא שאם וכאשר יזכה ים המלח בתחרות, וכמובן נחזיק לו אצבעות שאכן יזכה, הוא יהפוך לאחד משבעת פלאי עולם הטבע שעתידם לוט בערפל. הצטברות המלח בקרקעית בריכה 5 בים המלח מאיימת להציף בתי מלון באזור בתוך כעשור (וזה בלי להזכיר את בעיית הבולענים) ופתרון ברור, מוחלט, מהיר - אין.

לאן יגיעו עשרות ומאות אלפי התיירים הפוטנציאלים שבהבאתם יושקעו קמפיינים של מיליוני שקלים, אם בכלל לא ברור מה יעלה בגורל המקום והאם יהפוך לאתר בנייה בשנים הקרובות? שר התיירות בעצמו אמר במספר הזדמנויות על אזור המלונות בים המלח: "מדובר באזור מת, אף יזם לא מגיע לשם לבנות מלון".

התיירים הבינלאומיים אולי יגיעו בהמוניהם לפלא הטבע שנקרא ים המלח, אבל לצד הירדני שלו. בכל זאת, מה שטוב לדוכסים מקיימברידג' (שאמנם ביטלו לעת עתה את ירח הדבש, אבל הפרסומים על הגעתם לירדן כבר תרמו את תרומתם הפרסומית המתבקשת לממלכה ההאשמית), טוב יהיה גם לאותם תיירים.

קיימים שלושה פתרונות לבעיית עליית המפלס, על פי החברה הממשלתית להגנות ים המלח (חל"י): העתקת המלונות למקום חלופי על ידי בנייתם מחדש ואז הריסת המלונות הקיימים; הגבהת הסוללות הקיימות בים באמצעות לגונה; וקציר מלח מהקרקעית והעברתו לאגן הצפוני. המלונאים, מפעלי ים המלח והגופים הסביבתיים מעוניינים בפתרון הקציר, עליו אמר לאחרונה שר התיירות ל"כלכליסט": "הם מנהלים מסע לחצים לגבי החלטה כזאת. הבעיה היא שקציר מלח יתחיל בעוד שנתיים, כל התהליך יימשך תשע שנים והאזור כולו יהפוך לאזור בנייה, כולל זיהום סביבתי. במשך תשע שנים האזור לא יהיה תיירותי".

השר מצדו רמז בכמה הזדמנויות שהוא בוחן את פתרון בניית המלונות במקום חלופי, תהליך שאותו הגדיר כ"התחדשות האזור" ולא כ"הרס המלונות": "חייבים לנצל הזדמנות להתחדשות אזורית, על ידי ערבות של המדינה", אמר. אלא שהמלונאים טוענים שהעברת המלונות לאזור סמוך תקטין את השטח העתידי שבו ניתן יהיה לבנות עוד מלונות. יתרה מכך, גם הליך זה עיקרו הפיכת האזור לאתר בנייה.

כל החלטה שתתקבל בסוף החודש תעבור ודאי אין ספור דיונים ולחצים מצד כל הגורמים המעורבים, לרבות עתירות משפטיות ארוכות שנים שייכנסו לעסק שבו שותפים לא רק המלונות, אלא גם מפעלי ים המלח מבית כי"ל ומשרד האוצר. מי ישלם על מה וכמה? הדרך לפתרון בעיית עליית המפלס בים המלח רצופה כוונות טובות, אולם ארוכה.

כאמור, נקווה שים המלח אכן יוכרז כפלא עולם, אלא שהכרזה כזאת ללא טיפול מהיר בבעיית עליית המפלס תחזור לכולם כאן כבומרנג, עת ים המלח יפרח ויצמח, רק לא בכיוון הישראלי שלו.