החשדות המרכזיים נגד צבי בר נחשפים: מהלוואות בלונדון ועד מניות בחברת נפט

טיוטת כתב האישום נגד ראש עיריית רמת גן צבי בר מציירת תמונה של פרשה מורכבת ומסועפת שבמסגרתה חשוד בר בלקיחת שוחד של כ־2 מיליון שקל בארבע פרשות שונות. לפי החשד, בר פעל בדרך של קבלת הלוואות פיקטיביות מיזמים ומאנשי עסקים, כשבתמורה קידם לכאורה אינטרסים שלהם במיזמי נדל"ן ברמת גן וביפו.

לטענת הפרקליטות, למטרה זו ניצל בר את תפקידיו כראש עיריית רמת גן, יו"ר הוועדה המקומית לתכנות ובנייה, חבר בוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב וחבר בוועדת ההתנגדויות.

בנוסף לארבע פרשות אלה, טוענת הפרקליטות כי בר השמיט מהדו"חות שהגיש לשלטונות המס את הכנסותיו מלקיחת שוחד לכאורה בשנים 2000–2006 בגובה 2.13 מיליון שקל.

צבי בר. שורת חשדות צילום: שאול גולן

פרשת לגזיאל: החשד לשוחד: 1.03 מיליון שקל וג'וב לבנו של בר בחברה זרה

במסגרת הפרשה החמורה ביותר שבה נחשד בר טוענת הפרקליטות כי הוא לקח שוחד בגובה 1.026 מיליון שקל מיזם הנדל"ן שאול לגזיאל ומאיש עסקים נוסף ששמו נאסר לפרסום. לפי החשד, השוחד ניתן לבר כדי שיפעל לקידום האינטרסים של לגזיאל בפרויקט המגורים מגדל התמרים ופרויקט המשרדים בית ליר אור, שניהם ברמת גן.

הפרקליטות טוענת כי בר, לגזיאל ואיש העסקים הנוסף פעלו כדי להלבין את כספי השוחד בדרך של לקיחת הלוואה בסך 225 אלף ליש"ט בידי בר ורעייתו מחברת גרוב פרופרטי פייננס לימיטד בלונדון ביולי 2005. לטענת הפרקליטות, ההלוואה הוחזרה על ידי לגזיאל ואיש העסקים בארבעה מועדים במהלך 2006 כאשר ההחזרים הסתיימו לאחר מועד פתיחת החקירה הגלויה בעניינם.

עוד טוענת הפרקליטות כי בהמשך הקים לגזיאל את חברת מד פטרוליום טריידינג בע"מ לרכישת נפט מרוסיה לשיווק בישראל ובעולם, ובינואר 2004 העניק לבנו של בר, יואב בר, 200 מניות בחברה ומינה אותו למנהל בה.

פרשת הילקרסט: החשד לשוחד: 1.16 מיליון שקל כהלוואה, כמחצית לא הושבו

פרשנות אבל למה לעקל? העיקולים על נכסי החשודים בפרשת צבי בר מוגזמים. לא לחינם התבטא בחריפות סנגורו של בר, עו"ד נבות תל־צור, נגד העיקולים איתי הר אור לכתבה המלאה 

הפרקליטות טוענת כי בשנים 1999–2003 קיבל בר טובות הנאה כהעמדת כספים בגובה 1.16 מיליון שקל מהאחים מאיר ודוד לוי, שחברת הילקרסט הולדינג שבבעלותם רכשה בדצמבר 2000 מגרש ברמת גן בסמוך לנחל איילון. לפי תוכנית בניין העיר (תב"ע), שהיתה בתוקף במועד הרכישה, ניתן היה להקים במגרש בניין של 8 קומות בלבד למטרות מסחר ותעסוקה.

לטענת הפרקליטות, 465 אלף שקל שקיבל בר מחשבונו הפרטי של דוד לוי לא הוחזרו. את יתר הכספים שהועמדו לרשותו בהתאם לבקשותיו החזיר בר לכאורה בריבית פחותה משמעותית מיתר לקוחות החברה או ללא תוספת ריבית והצמדה. עוד נטען כי מאיר לוי דאג לתחזוקת דירתו של בר בלונדון.

הפרקליטות טוענת כי באוקטובר 2001, כחודשיים לאחר שהופקדו בחשבונו הפרטי של בר 200 אלף שקל, דנה עיריית רמת גן באפשרות הבנייה של מגדל רב־קומות באזור המגרש שבבעלות הילקרסט. עוד נטען כי ב־21 בנובמבר 2001 הציג בר בפני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה הצעה להעביר את זכויות הבנייה בין המגרש לבין מגרשים אחרים כדי לאפשר את הקמת המגדל. לפי החשד, באותו יום הופקדו בחשבונו של בר 145 אלף שקל.

הפרקליטות טוענת כי הוועדה המחוזית התנתה את הגדלת היקפי הבנייה בפרויקט הילקרסט בהגדלת שטח הקרקע שעליו ייבנה הפרויקט, וכי בר קידם העברת בעלות מעיריית רמת גן לבעלות החברה, ובעקבות כך הוגדלו זכויות הבנייה מ־8 ל־36 קומות.

לטענת הפרקליטות, מעורבותו של בר בקידום פרויקט הילקרסט היתה יוצאת דופן לעומת פרויקטים אחרים והתבטאה בהפעלת לחץ כבד על עובדי העירייה, הוועדה המחוזית ובעלי המגרשים הסמוכים למגרש של הילקרסט שהצלחת הפרויקט היתה תלויה בהם.

גבעת אנדרומדה. בר תמך בתוכנית מתאר שהיטיבה עם היזם צילום: דימיטרי שבנקו

גבעת נפוליאון: החשד לשוחד: 440 אלף שקל שהועברו לחשבון בנק ייעודי

לטענת הפרקליטות לקח בר שוחד בגובה 440 אלף מאיש העסקים ויזם הנדל"ן חיים גייר, שניתן לו כדי שיפעל לקידום פרויקטים שבהם היו לגייר אינטרסים כלכליים, ובהם פרויקט המגורים נפוליאון ברמת גן. הפרקליטות טוענת כי בסמוך לספטמבר 2003 פנה בר לגייר וביקש ממנו 100 אלף דולר, שהועברו דרך חברות שונות שבבעלותו של גייר. לפי טיוטת כתב האישום, הכסף הועבר מחשבון של חברת אילן גת שבבעלות מלאה של גייר לחשבון על שם צבי וריבה בר בבנק אוצר החייל, שנפתח יום לפני ההעברה.

לפי הפרקליטות, בר וגייר פעלו להלבין את כספי השוחד בדרך של זיוף מסמך המהווה לכאורה הסכם הלוואה שנחתם ב־10 לספטמבר 2003, ולפיו גייר מלווה לבר 440 אלף שקל. עם זאת, לטענת הפרקליטות, רק בדצמבר 2008 לאחר שזומן בר לחקירה במשטרה, הגיש גייר לבר לראשונה תחשיב החזר הלוואה. עוד נטען כי ב־7 באפריל 2009 ובעקבות חקירת המשטרה, העביר בר לחשבונה של חברת פרנו שבבעלות גייר 200 אלף שקל כדי ליצור מצג שווא של החזר חלקי של ההלוואה.

הפרקליטות טוענת כי יוסף קריתי, בעלי פרויקט נפוליאון, פנה לגייר וחתם עמו על הסכם כדי שיסייע לו באמצעות קשריו עם בר באישור היתרי בנייה בשתי חלקות ברמת גן או בהחלפת קרקעות עם העירייה. לפי ההסכם, אם תאושר התב"ע בוועדה המקומית לתכנון ובנייה תשלם חברת נפוליאון שבבעלות קריתי לפרנו 250 אלף דולר בתוך מסגרת זמן של שנתיים וחצי.

לטענת הפרקליטות, בר פעל לקידום התב"ע במרץ ולחץ באופן חריג על עובדי העירייה, לרבות מהנדס העיר והיועץ המשפטי, כדי שהתב"ע תאושר בהקדם האפשרי. עוד נטען כי לאחר שנתיים וחצי בדיוק חתם בר על מסמך הבנות שלפיו פטורה נפוליאון מהיטל השבחה בגין אישור התב"ע, למעט היטל פיתוח שלא יעלה על כ־200 אלף שקל.

הפרקליטות טוענת כי בר נימק את הוצאת המסמך ללא הבאתו לאישור במועצת העיר בכך שישיבת הוועדה המקומית נקבעה למועד מאוחר, וכי מטרת המהלך היתה למנוע נזק ועוגמת נפש מיותרים. זאת תוך הבטחה שההסכם יאושרר בהמשך במוסדות המתאימים.

בנוסף טוענת הפרקליטות כי גייר, שהפך לבעליו העיקריים של פרויקט היוקרה גבעת אנדרומדה ביפו, ביקש סיוע מבר בקידום תוכנית שעסקה בפרויקט. התוכנית כללה הוספת שטח של 6,000 מ"ר, התרת ניוד של 500 מ"ר והוספת 50 יחידות דיור מעבר לכמות שאושרה בעבר. לטענת הפרקליטות, בתקופה הרלבנטית לתוכנית ב־2006 השתתף בר בדיוני הוועדה המחוזית לתכנון ובנייה מחוז תל אביב וועדת ההתנגדויות שעסקו בתוכנית המתאר, דיבר בשבחה ותמך באישורה.

פרשת נבי סמואל: החשד לשוחד: 200 אלף שקל תמורת סיוע מול המינהל

בנוסף חשוד בר כי לקח שוחד בגובה 200 אלף שקל מהיזם יפתח עינב, איש עסקים הפועל בתחום רכישת והשבחת מקרקעין למגורים באיזור מודיעין וירושלים, שבבעלותו חברת עין ע.מ.י ייזום ופיתוח בע"מ. הפרקליטות טוענת כי בר קיבל שוחד בדרך של הפקדת צ'ק עצמי של עין ע.מ.י, שהוסב לטובתו בחשבונו הפרטי. עינב עצמו נחקר בפרשה שלא באזהרה והוא אינו חשוד במתן שוחד.

לפי הפרקליטות, היכרותו של בר ובני משפחת עינב החלה בשנות השמונים, ובינו לבין יפתח עינב נרקמו קשרי ידידות. הפרקליטות טוענת כי ב־1995 רכש עינב שטח מקרקעין הנמצא בנבי סמואל, באזור שהוכרז גן לאומי, והיה מעוניין להחליף אותו בקרקע אחרת ששווייה הסתכם במיליוני שקלים. הפעולה דרשה את אישורו של מנהל מינהל מקרקעי ישראל, וב־1998 פתח עינב במשא ומתן עם המינהל במטרה לקבל את האישור, אך המגעים לא צלחו.

הפרקליטות טוענת כי מתוקף תפקידיו הציבוריים הכיר בר את ראש המינהל דאז יעקב אפרתי, שבפרקליטות שוקלים הגשת כתב אישום נגדו בפרשת "הולילנד". לפי החשד, עינב ביקש את עזרתו של בר במגעים מול המינהל, וזה פעל כדי לקדם את קבלת האישור עבור עינב באמצעות תיאום פגישות בינו לבין נציגי המינהל ובהשתתפות אישית בפגישות בין הצדדים.

מעיריית רמת גן נסמר בשמו של בר: "ידיו של בר נקיות. הפרקליטות פועלת באופן לא ענייני במגמה לייצר סנסציה ולהביא לשפיטה מוקדמת של ראש העירייה בתקשורת. בר מברך על שינתן לו לעשות צדק עם 22 שנות הכפשה ושקרים שמוטחים בו ואינו מתכוון להתפטר". סנגורם של האחים לוי, עו"ד רונן רוזנבלום מסר בתגובה: "טענותינו יועלו במסגרת הליך השימוע ואנו תקווה שהן יתקבלו".

סנגורו של חיים גייר, עו"ד גיורא אדרת, מסר: "אין קשר בין 100 אלף הדולרים שהועברו לבר כהלוואה אישית לפעילות במישרין או בעקיפין של בר, לא בגבעת נפוליאון ולא בגבעת אנדרומדה. ההלוואה ניתנה על רקע ידידות אישית בין השניים המכירים מאז תחילת שנות התשעים. ההלוואה ניתנה בצורה גלויה בהעברה מחשבון של חברה של גייר לחשבונו האישי של בר ולא בצורה נסתרת או במחשכים. אנו דוחים את טענות השוחד ומקווים לשכנע את הפרקליטות שאין יסוד להגיש כתב אישום".

סנגורו של שאול לגזיאל, עו"ד פרופ' דוד ליבאי מסר: "לגזיאל מכחיש את הטענות נגדו. נמסור את תגובתנו לאחר שנלמד את הדברים". עו"ד איתן מעוז, המייצג את איש העסקים ששמו נאסר לפרסום, סירב להגיב. את תגובתו של עינב לא ניתן היה להשיג.