"אני חושש להביא ילדים, מבחינה כלכלית"
משפחת שלום-לב ארי גרה בדירה שכורה בתל אביב: "שנינו עובדים 12 שעות ביום ולא מגיעים לשום דבר. כדי לפצות את עצמנו אנחנו הולכים למסעדות"
היה קשה לתפוס את אופיר שלום (34) לראיון הזה. הוא בישיבה בעבודה, לא יכול עכשיו, אמור להיות באוטו בשש ואז נדבר, אבל זה נהיה שבע, וגם אז צריך לקטוע את השיחה ורק אחר כך להמשיך. עובד כל הזמן. הוא מנהל פרויקטים בחברת מלם, "עבודה קשה, אבל אוהב אותה". גם אשתו עטר לב־ארי (31) עובדת שעות ארוכות כרואת חשבון. נראה שהם חיים במעגל קסמים: עובדים הרבה וקשה ואז זקוקים להתאווררות - שאוכלת את כספם.
"גילוי נאות: אנחנו נהנתנים, חיים ברמת חיים גבוהה ולא מצליחים לחסוך. שנינו עובדים 12 שעות ביום ולא מגיעים לשום דבר. כדי לפצות את עצמנו אנחנו הולכים למסעדות, נוסעים כל שנה לחו"ל, הולכים לקולנוע פעם בשבוע – שזה נחשב נהנתנות", אומר אופיר. הם גרים בדירה שכורה בדרום תל אביב והשבוע שלהם נחלק לשניים: ראשון עד חמישי הם עובדים ולומדים, רק בסוף שבוע יש להם זמן איכות משותף. "אנחנו מרגישים שכל השבוע אנחנו עובדים, 24 שעות ביממה".
משפחת שלום לב-ארי צילום: עמית שעל
ובכל זאת אתה נשמע מחויך.
"אם שמעת חצי חיוך זה מתסכול. הרמנו ידיים. אנחנו בכירים בתפקידים שלנו, מנהלים אנשים, ולא רואים את עצמנו מגיעים למנוחה ולנחלה. לעבוד כמו באירופה, למשל, תשע שעות ביום, להגיע הביתה, לדבר, לאכול יחד ארוחת ערב, לראות טלוויזיה. ועוד אין לנו ילדים, כי אנחנו לא רואים איך ילדים נכנסים לטירוף הזה".
הקושי הכלכלי ומירוץ הזמנים יהיו שיקול אם להביא ילדים או לא?
"אנחנו מאוד חוששים, מבחינה כלכלית. אנחנו רואים הורים לילדים שעובדים 16 שעות ביום, תוך כדי זה מנסים לגדל ילדים ולא רואים אותם - או שרואים אותם בעיקר ישנים".
חשבתם לעבור לחו"ל?
"יש לי חברים שירדו - אחד לקנדה ואחד לאוסטרליה. אנחנו מרגישים פחות נוח לעשות את זה, במיוחד אשתי שקשורה מאוד למשפחה".
אתה יודע, אנשים יגידו שתוותרו על הנסיעות לחו"ל והבילויים, שזה עניין של סדרי עדיפויות.
"לא, זה שסתום ביטחון. היינו משתגעים אם לא היינו נוסעים. אנחנו עובדים קשה מדי. היום אנחנו לא מרגישים שיש קבוצה שחיה על חשבוננו, כמו חרדים או ערבים. אין אוכלי חינם בארץ, כולם מנסים לשרוד".
