מבקר המדינה: מערכת הביטחון, האוצר ומשרד רה"מ מעכבים המעבר של צה"ל לנגב

פרויקט העתקת אגף המודיעין ואגף התקשוב של צה"ל לנגב סובל מסחבת במשך יותר מ-4.5 שנים. כך נקבע בדו"ח מבקר המדינה שפורסם היום. הדו"ח התייחס לתקופה שעד יוני 2010, אך למרות זאת עדיין טרם גובש התקציב לכך.

לפי הדו"ח, למרות הדיונים שנערכו, לא התקבלו הכרעות בסוגיות המרכזיות הקשורות לתקצובו ולמימונו של הפרויקט, שיאפשרו להפוך את החלטת הממשלה בנושא לתוכנית יישומית. עוד נקבע כי הגורמים הבכירים במערכת הביטחון, באוצר ובמשרד ראש הממשלה, שאמורים היו להוביל את הפרויקט, לא פעלו די הצורך להסרת חסמים שמנעו את קידומו.

ראו גם:

מבקר המדינה מותח לראשונה ביקורת על המוסד: ליקויים חמורים בתחום הבינוי

המבקר קובע כי המחלוקת העקרונית בין מערכת הביטחון לבין האוצר בנוגע למקורות המימון להעתקת היחידות לא הובאה לדיון ולהכרעה לפני שר הביטחון אהוד ברק ושרי האוצר רוני בראון ויובל שטייניץ; ועדת היגוי עליונה להעתקת מחנות צה"ל לנגב התכנסה פעם אחת בלבד; ומשרד ראש הממשלה לא יזם פעילות להסרת החסמים שמנעו את התקדמות הפרויקט.

בהחלטת ממשלה מ-2008 נקבע כי תוקם ועדת היגוי עליונה, בראשות מנכ"ל משרד הביטחון והממונה על התקציבים באוצר, להעתקת מחנות צה"ל לנגב; עוד הוחלט כי יחידות אגף המודיעין יועתקו עד ל-31 בדצמבר 2015 ויחידות אגף התקשוב יועתקו עד ל-31 בדצמבר 2017.

בדו"ח המבקר נקבע כי הסחבת בסיכום המסגרת התקציבית ומקורות המימון מעכבת את ביצוע הפרויקט, ולכן לא תתאפשר עמידה בלוחות הזמנים שנקבעו בהחלטת הממשלה מ-2008.

כתוצאה מהסחבת מפורטים בדו"ח הכשלים הבאים : 

1. אגף המודיעין לא משקיע במתקניו שהעתקתם מתוכננת, ואלו נותרים חשופים לאיומים הולכים וגוברים העלולים לפגוע ביכולתו למלא את תפקידיו בעת חירום.

2. בשל האי-ודאות נפגעת יכולתם של אגף המודיעין ושל אגף התקשוב להיערך לשמירת כוח אדם איכותי בשורותיהם. לדברי ראש אמ"ן, אלוף עמוס ידלין, הדבר מתבטא באי שקט ארגוני, באי ודאות כוללת בארגון ובעזיבת אנשים.

3. בשל הידרדרות במצב התשתיות, נאלצו אגף התקשוב ואגף המודיעין להשקיע בהן עשרות מיליוני שקלים, אף שהיו ערים לכך כי השקעות אלו יירדו לטמיון. המבקר קובע כי ככל שמועד העתקת היחידות יידחה, היקף ההשקעות שיירדו לטמיון עלול להיות גבוה יותר ואף להעמיד בספק את כדאיות העתקת היחידות לנגב.

4. קיימת פגיעה באמון של הדרג הפיקודי בפרויקט.

5. בשטח שעליו מתוכננת להיבנות יחידת המודיעין מתבצעות בנייה לא חוקית ופלישה שהיקפן הולך וגדל במהלך השנים, ועקב כך עלול להיווצר קושי ניכר בהעתקת היחידה לשטח המתוכנן בבוא העת.

דו"ח המבקר קובע כי על מערכת הביטחון ומשרד האוצר לשים קץ לאי הוודאות בנוגע לעיתוי העתקת היחידות ואף בנוגע לעצם ביצועה, שיש בה כדי לגרום נזק כבד לצה"ל. מבקר המדינה מדגיש כי נוכח חשיבות הפרויקט וערכו הלאומי נדרשת מעורבותם האישית של שר הביטחון ושל שר האוצר בקידומו ובגיבוש פתרון דחוף למחלוקת בנוגע לאופן מימונו. אם לא תושג הסכמה ביניהם עליהם להביא את המחלוקת להכרעתו של ראש הממשלה.

אהוד ברק. המחלוקת לא הובאה להכרעתו צילום: עמית שעל

צה"ל: אנו מקיימים דיונים להסרת החסמים

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "לבקשת האוצר לבחון את התועלת הכלכלית של מעבר צה"ל דרומה, הכינה מערכת הביטחון עבודה מקיפה ומקצועית להערכת התועלת הכלכלית במהלך. מממצאי העבודה עולה כי מעבר יחידות צה"ל דרומה הינו כדאי באופן מובהק מבחינה כלכלית ובעל משמעות אדירה לפיתוח המשק; כך שמן הראוי, שמהלך לאומי זה ימומן ממקורות חיצוניים לתקציב הביטחון. עם זאת ועל מנת לקדם את הנושא, הכינה מערכת הביטחון תוכנית אסטרטגית לקידום המהלך. בשבועות הקרובים, יסוכם תקציב המעבר בין המשרדים הרלוונטיים.

"צה"ל ממשיך לפעול לקראת המעבר לנגב מתוך הנחה שמהלך זה יתבצע בעתיד. מנכ"ל משרד הביטחון וסגן הרמטכ"ל מקיימים דיונים עיתיים לשם טיפול בהסרת חסמים שעולים".

ממשרד הבטחון נמסר: "ממשלות ישראל החליטו לפני מספר שנים על העברת בסיס התובלה של חיל האוויר לנבטים, העברת בסיסי ההדרכה לקריית ההדרכה בצומת הנגב, העברת היחידות הטכנולוגיות של חיל המודיעין לקריית המודיעין ליד צומת שוקת והעברת יחידות המחשב והתוכנה של אגף התקשוב לקמפוס הטכנולוגי בבאר שבע.

"לאחר שמשרד האוצר העמיד תקציב לטובת העברת בסיס התובלה ובסיסי ההדרכה, מערכת הביטחון הובילה בהצלחה רבה את העברת בסיס נבטים במסגרת לוח הזמנים . משרד הביטחון מודה למבקר על הערותיו ומקווה שבעקבותיהן יזורז תהליך הקצאת התקציבים ממשרד האוצר למימוש העברת יחידות המודיעין ויחידות התקשוב לנגב. מערכת הביטחון ערוכה ומוכנה לביצוע מיידי של המעבר לנגב, סוגיית התקציב מהווה הגורם המעכב היחיד למימוש המעבר . לגבי הערת המבקר בדבר הכורח בהקצאת משאבים לתחזוקת שבר של היחידות הנ"ל במיקומם הנוכחי, יודגש כי בפני מערכת הביטחון ומדינת ישראל אין מנוס מכך, שכן גם לו היו כבר ניתנים התקציבים להעברת המודיעין והתקשוב והפרויקטים היו כבר בשלבי ביצוע, אין מנוס מהשקעות שנועדו לשמר את היכולות המבצעיות של מערכות המודיעין והמחשב הקריטיות ביותר של גופי המודיעין ומדינת ישראל. השקעות אלה יימשכו עד שהמערכות החדשות בנגב יתפקדו, זאת על מנת לשמר רצף מבצעי של גופי המודיעין.

"לגבי הערת המבקר בדבר עלות המנהלות הצבאיות, יודגש כי גם לו היו הפרויקטים מתוקצבים מיד עם החלטת הממשלה בנושא, לא ניתן היה לקצר את פרק הזמן הנוכחי של עבודת המנהלות לאפיון והתכנון של פרויקטים מורכבים, עצומים, עתירי טכנולוגיה ובינוי כמו פרויקטים אלה. המנהלות פועלות גם לתיאום התשתיות הנדרשות מסביב לבסיסים כדי שאלה יעמדו בלוחות הזמנים של הקמת הבסיסים, מדובר בעבודה הדורשת שנים של תכנון המבוצע בימים אלה".

ליקויים בהתקשרות עם חברת ייעוץ

במקביל פרסם מבקר המדינה כי נמצאו ליקויים בהתקשורת בין משרד הביטחון לבין חברת תוכנה ששמה לא נחשף.

לפי הדו"ח, בשנים 2009-2002 התקשר משרד הביטחון עם חברת תוכנה לטובת ייעוץ ופיתוח בתחום התוכנה בהיקף של עשרות מיליוני שקלים. ההתקשרויות בוצעו לאחר קבלת דרישות רכש מחיל האוויר - חלקן להעסקת יועצים בשכר שעתי, וחלקן בשכר קבוע מראש.

בדו"ח המבקר נמצא כי בדיקת תהליכי ההתקשרות בין משרד הביטחון ובין החברה העלתה ליקויים רבים בשלבי טרום הרכש והרכש. בין היתר נמצא כי ב-2006 העבירו גורמים בחיל האוויר לחברה אומדנים בנושא שעות העבודה הדרושות לביצוע תכולות העבודה המבוקשות. בכך נפגעה יכולת המיקוח במשא ומתן שקיים מינהל הרכישה והייצור (מנה"ר) עם החברה על עלות ההתקשרות.

בנוסף נמצא כי בשנים 2009-2007 העבירו גורמים בחיל האוויר לחברה מידע שאין להעבירו בהתאם להוראות צה"ל ומשרד הביטחון באמצעות דואר אלקטורוני; בין היתר הועבר מידע בנושא תקציבים וצורכי כוח אדם.

המבקר קובע כי "על צה"ל ככלל ועל חיל האוויר בפרט לפעול בנחישות למניעת העברת מידע לספקים שאין להעבירו על פי הוראות צה"ל ומשרד הביטחון, וכן לתת את הדעת לסוגיית חיבור ספקים, לרשת הדואר האלקטרוני, כדי לשמור על הגבול שבין הספקים ובין אנשי הצבא".

המבקר קובע כי מן הראוי שצה"ל ומשרד הביטחון ילמדו את ממצאי הדו"ח ויבחנו את הסיבות והגורמים להיווצרות הליקויים, יטפלו בהם ויבטיחו את תקינות פעילות גורמי חיל האוויר והחלל ומשרד הביטחון בשלבי טרום הרכש והרכש, ואת ההשלכות הנובעות ממקרים אלו על היחסים שבין ספקים לבין גופים צבאיים במקרים דומים בכלל צה"ל.

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "דו"ח הביקורת התקבל בחיל האוויר וממצאיו נלמדו ויושמו. בחיל האויר כבר ננקטו פעולות לצורך תיקון הנדרש, ובהן הקמת צוותי עבודה לניתוח סוגיות ההתקשרות עם ספקים וגיבוש תכנית מקיפה למניעת תקלות שצוינו בדו"ח".

ממשרד הביטחון נמסר בתגובה: "המשרד מקבל את הערות המבקר בנושא, אך מדגיש כי מדובר בתהליך שהחל בשנת 2002, וכי מאז כבר חודדו הנהלים בכל הנוגע למכרזים מסוג זה, כך שמקרה כזה אינו יכול לחזור על עצמו היום.

"יודגש, כי במכרז הנ"ל נדרשו אנשי מקצוע מתחום ספציפי, בעלי ניסיון וסיווג ביטחוני גבוה שיאפשר להם לתת מענה לצורך המבצעי כפי שהוגדר על ידי חיל האוויר. בשנה האחרונה גיבש משרד הביטחון נהלים חדשים ומחמירים בכל הנוגע לשימוש בתקנות המאפשרות מתן פטור ממכרז, באופן שמוריד באופן דרמטי את היקף הפטורים ממכרז הניתנים על ידי גופי הרכש במשרד".