נכדו של שאול אייזנברג: "שגב ביקש שנחתום על מסמך לא נכון כדי לקבל 'הוצאה מוכרת'"

רם הרדי, בנה של ליז הרדי המנוחה והנכד של שאול אייזנברג המנוח ורעייתו לאה, העיד ביום חמישי במשפטו של עו"ד יוסי שגב וטען כי שגב דרש מאמו בנובמבר 2003 לאשר בכתב כי סבתו, לאה, היתה הנהנית העיקרית מהשירות המשפטי שהעניק. לפי הרדי, טענה זו אינה נכונה אך הוא המליץ לאמו לחתום עליה, שכן שגב התנה החזרת 382 אלף שקל לליז הרדי בכך שתחתום על המסמך. עוד העיד הרדי בבית משפט השלום בתל אביב כי במועד זה עדכן שגב את בני המשפחה שהוא זקוק למסמך, שכן בכוונתו לקבל זיכוי במס.

לפני כחודשיים נחשף ב"כלכליסט" כי בשנה שעברה הוגש כתב אישום נגד פרקליט הצמרת שגב על ידי רשות המסים בטענה שהתחמק מתשלום מע"מ על שכר הטרחה בסכום של 15.6 מיליון שקל שקיבל מלאה אייזנברג תמורת שירותיו בסכסוך הירושה.  

עו"ד יוסי שגב צילום: אוראל כהן

התביעה: מצג כוזב של עו"ד שגב

התביעה טענה כי שגב הציג בנובמבר 2003 (אותו חודש שבו נחתם המסמך שעליו העיד רם הרדי) מצג כוזב שלפיו השירות המשפטי ניתן על ידיו ללאה אייזנברג שהיא תושבת חוץ, וזאת אף שבפועל השירות ניתן לבתה ליז שהיתה תושבת ואזרחית ישראל.

שגב לא כפר בעובדה שרשמית ליז היתה הלקוחה שלו, אך טען כי הנהנית היחידה מהשירות המשפטי שנתן היתה אמה לאה, שחלקה בעיזבון גדל בזכות שגב פי 80 לעומת מה שהיתה אמורה לקבל בעת פרוץ הסכסוך (מ־2 מיליון דולר ל־160 מיליון דולר). זאת לעומת בתה ליז שחלקה נותר ללא שינוי. נוסף על כך טען שגב כי מסיבה זו לאה היתה זו ששילמה את מלוא שכרו.

לפי עדותו של הרדי בבית המשפט ביום חמישי, לאחר שבספטמבר 2003 הכריע הבורר מאיר שמגר כי על לאה אייזנברג לשאת בשכרו של שגב, "אנחנו חשבנו שיהיה אך צודק, אם יוסי (שגב) מקבל עכשיו 3 מיליון דולר שאנחנו נקבל (בחזרה) את ההוצאות המשפטיות עבור כל הטיפול בתיק". לדבריו, "אני ואבא שלי נפגשנו עם יוסי אצלו במשרד. היתה ישיבה מאוד סוערת. בהתחלה יוסי הסכים להחזיר סכום נמוך בלבד".

הרדי הוסיף: "יוסי אמר שכדי לקבל את הסכום הזה, אנחנו נצטרך לחתום על מסמך שאומר שהוא פעל לטובת סבתי. הוא הסביר שהוא רוצה להצהיר על הסכום הזה כסוג של הוצאה מוכרת... אנחנו החתמנו את אמא שלי ושלחנו בפקס".

התובע במשפט, עו"ד אורי שפיגל, שאל את הרדי לעמדתו בנוגע לתוכן המסמך והרדי השיב: "נתונים אלו לא נכונים... יוסי היה עורך דין של אמא שלי, ולא עורך דין של סבתא שלי". כשנשאל מדוע הסכים, לפיכך, לחתום על המסמך, השיב הרדי ששגב התנה את החזרת הכספים בחתימה על המסמך.

המסמך המדובר הגיע לידי "כלכליסט" ובסעיף הראשון בו מאשרת ליז הרדי כי "נוכח העובדה שטיפולכם המשפטי היה למעשה עבור אמי ולא עבורי, הרי שאקבל מכם שיק על סך 382,330 שקל...".

"העד אינו משפטן ואינו מכיר את המושג"

שגב הגיב לדברים במהלך הדיון באומרו כי "קיים הבדל גדול בין ייצוג לבין השאלה מיהו מקבל השירות. מקבל השירות, לא בשפת בני אדם אלא כהגדרתו בחוק מע"מ ובפסיקה... זה מי ששילם את הכסף, מי שנהנה דומיננטית... העד אינו משפטן ואינו מכיר את המושג".

נוסף על כך, שגב הביע זעם על כך שהתביעה העדיפה להביא לעדות את בנה של ליז שהיה, לדבריו, בן 26 בלבד בעת שפרץ סכסוך הירושה, ולא את בעלה לשעבר, דורעם הרדי, שמסר, לדבריו, עדות שונה לחוקרי עדות המסים. ל"כלכליסט" הגיע תמליל עדותו של דורעם שבה הוצג בפניו המסמך מנובמבר 2003, והוא אמר עליו כי "אני מניח שעו"ד שגב הכין את המסמך. ממה שידוע לי בהתחלה הוא ייצג את האמא ואחר כך העניינים השתנו". כשנשאל האם הוא מסכים לכתוב במכתב אמר, "לא יודע, אני לא צד לעניין".

דבריו של הרדי לא נבחנו בחקירה נגדית אותה אמור לערוך שגב בעצמו, שכן בגלל שפרוטוקול הדיון נערך על ידי קלדנית ולא בהקלטה, הדיון מתנהל באטיות רבה בשל הצורך לתקן בכל רגע את הפרוטוקול.

כתוצאה מכך יום הדיונים הסתיים מבלי שהחלה החקירה הנגדית שתיערך רק בעוד חודשיים. השופטת יעל פרדלסקי לא אישרה את בקשת שגב שהדיונים יתבצעו בהקלטה, כמקובל במשפטים רבים אחרים, בטענה שיש בכך להפלות בין נאשם בעל אמצעים לבין אדם מן השורה.

לאה אייזנברג (משמאל) צילום: אורן אגמון

"הנאשם לא צריך להלך אימים על ביהמ"ש"

מבדיקה שערך "כלכליסט" עולה כי טענתו של שגב שלאה אייזנברג היא זו שנהנתה משירותיו הועלתה על ידיו גם לפני שנת 2003, שהיא השנה שבה דיווח שגב לרשות המסים כי יש לו פטור ממע"מ על שכר הטרחה. כך, בשנת 1997, כשלאה הודיעה לבתה שהיא חוזרת בה מהסכמתה לשאת בשכרו של שגב, כתב שגב מכתב לעו"ד יעקב וינרוט שייצג את לאה, ואמר כי לאה היא זו שנהנתה משירותיו ולכן עליה לשאת בשכרו.

במהלך הדיון התביעה הגישה כמוצגים מסמכים רבים הקשורים לסכסוך הירושה במשפחת אייזנברג. שגב אמר לשופטת כי "95% לא רלבנטי בכלל, ואנחנו מקבלים מסמכים וחבילות וסיפורים... במקום להתעסק בתקבול על פי הסכם שידוע מהו (ובשאלה) אם יש עליו מע"מ או לא, אנחנו מנהלים מחדש את כל משפט אייזנברג. אני לא אגמור את התיק הזה לעולמים".

התובע במשפט הגיב בהבהרה שאין לו כל בעיה לנהל משפט ארוך: "אם הנאשם חושב שזה יצריך אותו במספר רב של עדים, שיביא איזה עדים שהוא רוצה. הוא לא צריך להלך אימים על בית המשפט בכך שינהל משפט ארוך".