ניתוח "כלכליסט": מה צריך לעשות כדי שמהפכת התקשורת לא תישאר על הנייר
המלצות ועדת חייק שהוגשו בשבוע שעבר אמנם עוסקות בעיקר בתשתיות התקשורת הקווית, אך השפעתן גדולה בהרבה. גם אם תשתיות התקשורת ייפתחו לתחרות, עדיין יש לטפל ברגולציה של השירותים המוצעים על גביהן כדי שהרפורמה תגיע לצרכן
המלצות ועדת חייק מתמקדות בתשתית התקשורת הקווית, אך השפעתן מתרחבת הרחק מעבר לה. ההמלצות, שפורסמו ביום חמישי האחרון, מציעות לפתוח את תשתית התקשורת להחכרה בידי חברות נטולות תשתית, וכן לבטל את ההפרדה המבנית שמונעת מהחברות להציע שירותים משולבים.
אם ייושמו ההמלצות הסופיות במלואן, יתעצב שוק התקשורת הישראלי מחדש החל ב־2012. הבעיה היא שהמלצות ועדת חייק עוסקות רק בבניית תשתית להתנהלות רשתות התקשורת, כשמעל לתשתית זו אמורים לזרום שירותים דוגמת שיחות, גלישה ומדיה. הרגולציה המונהגת על שירותים אלה עדיין אינה ברורה דיה, ובמשרד התקשורת חייבים להאיץ את הטיפול בה.
1. וידיאו באינטרנט
גיבוש מדיניות שתקבע את מידת ההתערבות בתוכן ברשת
ביולי 2009 מונה צוות בראשות מנכ"ל משרד התקשורת עדן בר־טל ויו"ר מועצת הכבלים והלוויין ניצן חן, במטרה לבחון את הצורך בהחלת רגולציה על שידורי וידיאו המועברים על גבי רשת האינטרנט, המכונים IPTV. שנה וחצי לאחר תחילת העבודה, ובאיחור של שנה לאחר מועד הסיום המקורי שנקבע לצוות, ועדיין אין מסקנות.
"כלכליסט" חשף לפני כחודשיים כי המסקנות המתגבשות בצוות של בר־טל וניצן מכירות בצורך שיש ברגולציה על שידורים כאלה, אולם מלבד ההכרזה העקרונית לא ינפיק הצוות הוראות לפעילות. במקום זאת מסתמן כי למועצה לשידורי כבלים ולוויין ולרשות השנייה תיוותר החירות להחליט כיצד ליישם את ההוראה להטיל רגולציה על וידיאו באינטרנט.
בין צוות ה־IPTV של משרד התקשורת לבין ועדת חייק אמור להיות קישור מיידי - ועדת חייק מעוניינת להעצים את התחרות בשוק התוכן הטלוויזיוני באמצעות הסרת החסמים בתחום תשתית האינטרנט. במקביל, צוות ה־IPTV אמור להגדיר לשוק הווידיאו (הגיע הזמן שנפסיק לקרוא לזה "טלוויזיה") כיצד יתערב הרגולטור בחובות ובזכויות של כל גוף שידור שכזה.
אם הדיון על הרגולציה בנושאי הווידיאו באינטרנט לא יפיק מסקנות ומהר, המציאות שאחרי יישום מסקנות ועדת חייק תהיה מערכת כבישים רחבה ונוצצת - שאף חברת הסעות לא תהיה מוכנה להשתמש בה.
עדן בר-טל. בחן את הרגולציה על שידורי הווידיאו צילום: גיל הדני
2. ניטרליות הרשת
קיום דיון וקביעת הגבלות על זכויות ספקיות התשתית
נדמה שמלבד העיתונות, איש אינו מתרשם מהדחיפות שבה יש לדון בעיקרון ניטרליות הרשת. הרעיון שמאחורי עיקרון זה הוא שהתשתיות נפרדות מהשירותים שמוצעים על גביהן, באופן שאוסר על חברת תקשורת לפגוע בשירות או לסייע לשירות המועבר על גבי התשתית שלה - אם פעולה שכזו פוגעת בצרכן או בתחרות באופן שאינו מידתי.
הנהגת מדיניות ברורה, קשיחה רעיונית וגמישה ביצועית בנושא ניטרליות הרשת היא כורח המציאות. מדיניות זו חייבת לשלב בין הצורך להגן על הצרכן מאינטרסים עסקיים של חברות התקשורת, בו בזמן שהיא מאפשרת להן לבצע שינויים ברשתותיהן מסיבות מוצדקות.
החל ב־1 בינואר האחרון שילב משרד התקשורת סעיף פרטני בחוק התקשורת, האוסר על חברות הסלולר וספקיות מכשירי הסלולר לפגוע בניטרליות הרשת, תוך שהוא מתעלם מהנושא בתחום התקשורת הקווית. בתוך כך נשאלה לפני כשבועיים היועצת המשפטית של משרד התקשורת, עו"ד נגה רובינשטיין, האם מסקנות ועדת התקשורת הפדרלית בארה"ב (ה־FCC), שלפיהן ניטרליות הרשת תחול רק על הרשתות הקוויות ולא הניידות, מקובלות עליה.
"אינני רואה סיבה להפריד בין ההתייחסות לרשתות הסלולר לבין הרשתות הקוויות", הכריזה רובינשטיין. התוצאה היא מצב אבסורדי: משרד התקשורת מסרב לדון בניטרליות הרשת וקובע בפועל גרסה חד־צדדית שלה בחוק - שעומדת בסתירה לכאורה לעמדתה הפומבית של נציגתו המשפטית.
ללא דיון עדכני וממצה בהשלכות ניטרליות הרשת, עלול שוק התקשורת להיפתח לתחרות בין קבוצות המציעות שלל שירותים לצרכן, אך בפועל חלק משירותים אלה נמנע ממנו עקב פעילות מאחורי הקלעים של ספקי תשתית ושירותים, הפועלים לכאורה בניגוד לעיקרון הניטרליות.
3. השידור הדיגיטלי
הרחבת שידורי עידן פלוס כך שיציעו חבילת בסיס אטרקטיבית
אם ייושמו מסקנות ועדת חייק, יהפוך ענף הטלוויזיה לחשוב בשוק התקשורת בישראל. כשלכמה קבוצות מותר להציע שירותים זהים, וכשכל שירות כזה - טלפון קווי, סלולר ואינטרנט - נעדר בידול מהותי מול שירות של חברה מתחרה מלבד המחיר, ההבדל העיקרי בין הקבוצות הופך לתוכן הטלוויזיוני שהן מציעות.
בטווח הקצר יש לבזק ול־HOT יתרון על פני הקבוצות האחרות, שנטולות זרוע טלוויזיונית. האסטרטגיה של סלקום בשנים האחרונות היתה להתמקד בתחום הסלולר, ופעילות Orange Time של פרטנר אינה מהווה איום מהותי על תוכני HOT ו־yes. בגלל יתרון זה ממליצה ועדת חייק לבטל את ההפרדה המבנית בתחום השידורים מאוחר יותר מיתר ההפרדות המבניות, ובכך לספק למתחרים אורכה לביסוס פעילות שתוכל להשיב מלחמה טלוויזיונית.
הגורם המשמעותי ביותר שיאפשר ליצור איזון בין קבוצות התקשורת בתחום שידורי הווידיאו הוא מערך עידן פלוס - שידור ה־DTT החופשי. מדובר באינטרס משולב של הצרכן ושל ערוצי השידור, שכן בהתחשב ברוחב הפס הממוצע בישראל והצפי לשנתיים הבאות, שידור של ערוץ מרכזי בזמן אמיתי ובאיכות גבוהה יכול להתבצע רק באמצעות עידן פלוס ולא באמצעות האינטרנט.
המודל שיאפשר תחרות אמיתית בתחום הטלוויזיה הרב־ערוצית יתבסס על שידור 10–15 ערוצי בסיס באמצעות עידן פלוס, ושידור תוכני VOD, שרובם אינם מוצעים בזמן אמיתי, באמצעות האינטרנט - והכל דרך ממיר אחד שתספק לצרכן חברת התקשורת. בפרטנר ובנטוויז'ן בוחנים זה תקופה ארוכה ממירים משולבים שכאלו, וגם חברת אנונה הישראלית צפויה לשווק פתרון דומה בחודשים הקרובים.
| קנייה חזקה | קנייה | המתן | מכירה | מכירה חזקה |
הממשלה הכריזה לאחרונה כי עד סוף 2012 ישולבו במערך השידור של עידן פלוס ערוצים נוספים. אך כאן צפויה בעיה, שכן מקור המימון היחיד של הערוצים בעידן פלוס אמור להיות הכנסות מפרסום, מאחר שלא ניתן לגבות תשלום חודשי עבור צפייה באמצעותו. כמו בתחום ה־IPTV, עד שלא יהיה ברור איך ניתן להניב הכנסות, ומה החובות והזכויות הכרוכות בשידור וידיאו בכל מדיום שהוא - כבלים, לוויין, אינטרנט או באמצעות עידן פלוס - התחרות בתחום הטלוויזיה תתעכב.
