שקדי לא מוותר: אל על תפסיק לאבטח את ארקיע וישראייר בסוף החודש
לפני כארבעה חודשים הודיע מנכ"ל אל על כי חברתו תפסיק לאבטח את המטוסים ואת התחנות בחו"ל של חברות התעופה הישראליות האחרות. השבוע הוא מרענן את זכרונו של שר התחבורה ומדגיש: "אני חוזר על הודעתי מנובמבר בדבר הפסקת שירותי האבטחה"
נמשכת אי הוודאות לגבי אבטחת חברות התעופה ארקיע וישראייר החל מסוף החודש. מנכ"ל אל על, אליעזר שקדי, חזר והדגיש בפני שר התחבורה, ישראל כץ, במכתב שהעביר לו השבוע, כי החברה תפסיק לספק שירותי אבטחה לחברות התעופה הישראליות האחרות. עותקים מהמכתב הועברו, בין היתר, גם לשר האוצר יובל שטייניץ, לראש השב"כ יובל דיסקין, למנהל רשות התעופה האזרחית גיורא רום, ולמנכ"לי ארקיע וישראייר, גדי טפר ורז גור אריה, בהתאמה.
בנובמבר 2010 הודיע שקדי לכץ, כי אל על - שאחראית לאבטחת כלל המטוסים הישראלים ותחנות חברות התעופה הישראליות בנמלי התעופה בחו"ל - תפסיק לספק שירותי אבטחה אלה החל מה-31 במרץ 2011. אז ציין כי הסיבות למהלך הן: "משפטיות, כלכליות, ביטוחיות ומסחריות. הפסקת שירותי האבטחה תאפשר לאל על לנהל את מערך הסיכונים בצורה הולמת ותקטין את חשיפת החברה". כשבועיים קודם לכן, הודיע משרד התחבורה כי בכוונתו לפעול להקמת רשות אבטחת תעופה ממלכתית חיצונית, אשר תאבטח את כלל החברות הישראליות. אז גם עדכן המשרד כי מבנה הרשות יגובש עד סוף מרץ 2011.
אלא שתוכניות לחוד ומציאות לחוד, והליך הקמת הרשות החיצונית מתעכב. במשרד התחבורה אמנם מסרו לפני חודש ל"כלכליסט", כי "עד להקמת רשות האבטחה, תמשיך אל על לספק שירותי אבטחה לשאר החברות הישראליות", אולם ממכתבו של מנכ"ל אל על עולה תמונה אחרת לגמרי. אגב, כיום חברות התעופה הישראליות נושאות בעלות של 40% ממימון אבטחתן, והשאר במימון הממשלה, ומזה שנים הן מנסות לזכות במימון מלא - כך שהמאבק על הגורם המאבטח הוא גם מאבק על הגורם המממן.
"אל על סבורה כי מתחייב וראוי כי כל ההיבטים של אבטחת התעופה הישראלית, המהותיים והכלכליים, לרבות עלויותיה הישירות והעקיפות, יהיו באחריות מדינת ישראל", כתב שקדי במכתבו לכץ, "אנו מתנגדים לעמדת משרד התחבורה כי אל על ושאר חברות התעופה הישראליות ימשיכו לשאת בעלויות אבטחת התעופה שצריכה להיות כולה ממומנת על ידי מדינת ישראל, בהתאם לחובתה של המדינה להגן על אזרחיה וכדי לאפשר תחרות שוויונית והוגנת של החברות הישראליות עם חברות התעופה הזרות אשר משוחררות מנטל כבד זה".
לדברי שקדי, סיכום הדיון שנערך בינו ובין שר התחבורה בתחילת ינואר, בנושא האבטחה, ואשר נשלח למנכ"ל אל על "אינו משקף באופן מלא את הדברים לגביהם התחייב משרד התחבורה בדיון, אשר לא קוימו עד היום. כמו כן, חלו אי דיוקים בדברים שיוחסו לי במכתב משרד התחבורה, שכן כאמור עמדת אל על היא שעל המדינה לשאת במלוא עלויות האבטחה. יתרה מכך, לגישת אל על, בניגוד לאמור בסיכום הדיון, פתרון של הקמת רשות אבטחה ממלכתית ללא מימון מלא מצד מדינת ישראל, אינו מספק מענה לחלק משמעותי מטענותיה העיקריות של אל על, ואין בו כדי לתקן את העיוות הכלכלי והתחרותי הקיים כיום".
באל על חוזרים ומבקשים כי המדינה תשפה את החברה על כל נזק שייגרם לה בגין אירוע ביטחוני, "עד להקמת רשות האבטחה הממלכתית ועד שנטל האבטחה יוסר מאל על. על אף שנציגי משרד האוצר הסכימו בעל פה לדרישה זאת, בקשותיה של אל על להעלות את הדברים על הכתב סורבו עד כה".
זאת ועוד, שקדי מלין גם על עלויות של דרישות חדשות של המדינה בנושא האבטחה: "אל על לא תוכל לשאת בעלויות בטחון נוספות כתוצאה מדרישות חדשות של המדינה. כך, למשל, ככל שהמדינה סבורה כי יש לצייד את מטוסי אל על באמצעי ביטחון נוספים אנושיים או טכנולוגיים, בנוסף לאמצעי הביטחון הקיימים כיום, על מדינת ישראל לשאת במלוא העלויות הכרוכות בכך".
"כפי שחזרה והצהירה אל על בעבר", מתייחס שקדי לנושא אבטחת ארקיע וישראייר, "אין כל צידוק או היגיון בדרישה כי תעמיד שירותי אבטחה לחברות התעופה האחרות. אין זה תחום עיסוקה של אל על, אין מדובר ב"תשתית חיונית", או בשירות שאין לו תחליף. כלל יסוד הוא כי על כל מתחרה לעמוד על רגליו שלו. אל על מוכנה לסייע לחברות התעופה הישראליות האחרות בהקמת מערך אבטחה משלהן, וחבל שעל אף פרק הזמן שחלף ממועד הודעת החברה על הפסקת מתן שירותי הביטחון, טרם נעשתה פנייה לאל על בנושא חשוב זה".
"לאור הקשיים הרבים בהקמת רשות אבטחה ממלכתית, כגון התנגדות משרד האוצר", כתב שקדי, "אל על אינה יכולה להרשות לעצמה להותיר את המצב על כנו מעבר למועד שנקבע על ידה, ועליו הודיעה לכל הגורמים הרלוונטיים כבר לפני מספר חודשים. אנו חוזרים על הודעתנו מנובמבר 2010 בדבר הפסקת שירותי האבטחה לחברות התעופה הישראליות האחרות".
גורם בענף התייחס לנושא ואמר ל"כלכליסט": "אין ספק שקיים מאחורי הקלעים עניין של סחר-מכר. על שולחנו של שר התחבורה נמצאים כמה נושאים חשובים עבור אל על, בהם הוספת טיסות בקו לאילת והגברת הפיקוח על הקיבולת של חברות התעופה הזרות שפועלות בישראל. אני מעריך שמשרד התחבורה ייאלץ להתפשר מול אל על. אין דרך חוקית לכפות על אל על להמשיך לאבטח חברות תעופה מתחרות".
מנכ"ל ארקיע, גדי טפר, מסר בתגובה: "התנהלות אל על בנושא הביטחון בתעופה הישראלית היא התנהגות בריונית שכל מטרתה להביא לחיסולן המסחרי של ארקיע ושל ישראייר ולמנוע תחרות. אל על טענה לאורך כל הדרך כי הלחץ שהיא מפעילה על המדינה נועד לקבלת שיפוי, למקרה בו היא תאלץ לשאת בעלויות לנזקים שייגרמו לה כתוצאה משירותי הביטחון שהיא מעניקה. אל על ביקשה את תמיכתה של ארקיע במהלך וארקיע נתנה את תמיכתה. אולם כעת מסתבר כי ארקיע הולכה שולל וכי המטרה האמיתית של אל על היא השבתת החברות המתחרות בה, מניעת תחרות ועצירת פעילותן דרך השבתת שירותי אבטחת הטיסות, עד כדי חיסולן".
עוד אמר טפר כי "בשום מדינה מתוקנת לא היו מאפשרות הרשויות לחברת התעופה הגדולה ביותר לנכס לעצמה את תשתיות הביטחון של המדינה מצד אחד, ולקחת את החברות הקטנות כ"בנות ערובה" מצד השני", ממשיך טפר, "שר התחבורה דרש מאל על שלא לנקוט בצעדים חד צדדיים, אולם אל על מתעלמת בבוטות מדרישתו זו. כיוון שהנושא נמצא באחריותו הישירה והבלעדית של השר כץ, אנו מצפים ממנו שיפעל באופן נחוש לאכיפת עמדתו זו".
מישראייר נמסר בתגובה: "אנו סמוכים ובטוחים שהצהרות שר התחבורה בפגישות, בכתב ובתקשורת, לפיהן יישמר הרצף הביטחוני של חברות התעופה, מחייבות את הממשלה למציאת פתרון הולם. אנו לא מעלים על הדעת שמדינת ישראל תפקיר את החברות הישראליות, כמו גם את אזרחיה, בלא ביטחון תעופתי. צר לנו ותמוה כי אל על מנסה לעורר דאגה בקרב הציבור הישראלי באמצעות אולטימטום ואיומים. אנו סמוכים ובטוחים כי גם היא תפעל על פי חוקי המדינה והנחיות הרגולציה על מנת לשמור על ביטחונם של הנוסעים".
ממשרד התחבורה נמסר בתגובה: "שר התחב
ורה הודיע על כוונתו לגבש עד סוף מרץ 2011 את מבנה הרשות הממלכתית לאבטחת התעופה הישראלית. בעקבות הודעת אל על מנובמבר 2010 על הפסקת שירותי האבטחה לחברות התעופה הישראליות האחרות, הודיע משרד התחבורה כי החברה אינה רשאית להפסיק באופן חד צדדי את מתן האבטחה. בתקופה שאל על הייתה חברה ממשלתית הוטלה עליה אחריות לביצוע האבטחה של כל חברות התעופה הישראליות בחו"ל, ועד לסיום ההליכים להקמת הרשות לא יחול כל שינוי בסדרי האבטחה הנוכחיים. הנושא הובא לאחרונה לדיון אצל ראש הממשלה, בנימין נתניהו ובקרוב צפוי דיון נוסף".
ממשרד האוצר לא התקבלה תגובה.
