שניים אוחזין

בעוד שההחלטה על זהות שני הגורמים שיורשו להקים חברות סלולר חדשות צפויה להתפרסם רק בעוד כחודשיים, כבר עתה אמורים להתברר המהלכים הרגולטוריים הנדרשים לתמוך בהסרת הרף הגבוה לכניסתן.

נושא האנטנות, כזכור, עדיין מצוי בוויכוח לוהט בין משרדי הממשלה השונים לנציגי הציבור. בקרב הגורמים המתמודדים במכרז התדרים קיים אי־ודאות גדול באשר ליכולת להקים רשת סלולרית, גם אם יזכו בתדרים המתאימים. עד להקמת כמות מספקת של אנטנות בידי המפעילים החדשים, יוכלו הללו להיעזר בנדידה פנים־ארצית, שתיכפה על חברות הסלולר הקיימות. עם זאת, למרות שעקרון הנדידה הפנים־ארצית כבר שולב בחוק, עדיין נותרו שאלות בלתי פתורות באשר ליישום התהליך.

דרוש: מנגנון תמחור

כך למשל, אחת השאלות המהותיות עוסקת במנגנון התמחור, שעל פיו יועברו השיחות בין רשתות המפעילים החדשים לרשתות המפעילים הקיימים. נניח לצורך הדוגמה כי חברת "דור 4" זוכה במכרז התדרים, מתחילה לפרוס את האנטנות שלה ברחבי המדינה, אך עד לכיסוי מלא היא מנצלת את הנדידה הפנים־ארצית ולקוחותיה מתחברים לאנטנות של חברת סלקום, שעמה הגיעה להסכם. כאשר הלקוח של "דור 4" מתחיל את שיחתו כשהוא מחובר לרשת שלה, אך במהלכה עובר לאזור שבו אין ל"דור 4" כיסוי, תעבור השיחה לאנטנות של סלקום, כך שהשיחה לא תנותק.

ואולם, אם הלקוח ממשיך את שיחתו ומגיע שוב לאזור שבו ל"דור 4" יש כיסוי - האם יש להורות לסלקום "לשחרר" את השיחה ולהעבירה לאנטנה של "דור 4", או שסלקום תמשיך לשרת את הלקוח עד לסיום שיחתו? לא מדובר רק בעניין טכני: כל עוד סלקום משרתת את הלקוח של "דור 4", היא תגבה מ"דור 4" תשלום עבור כל דקת שיחה, כך שהאינטרס של "דור 4" הוא כמובן לקבל בחזרה את השיחה לרשת שלה מיד כשאפשרות זו הופכת לרלבנטית. האינטרס של סלקום הוא להותיר את השיחה ברשת שלה, וליהנות מהכנסה נוספת.

"המחזיק אחרון"

במשרד התקשורת ביקשו לברר סוגיה זו באמצעות פרסום שימוע בחודש אוקטובר האחרון. חברות הסלולר, הקיימות ואלו העשויות לקום, העבירו כבר את התייחסותן, וזו ממתינה להחלטת משרד התקשורת. מסתמן כי המשרד יאמץ את גישת "המחזיק אחרון", כך שבדוגמה שלנו, סלקום תורשה להחזיק את השיחה עד לסיומה, גם אם הלקוח שוב הגיע לאזור שבו קיים כיסוי של "דור 4".

ההנחה היא כי מאחורי החלטה זו מצויים שיקולים המנסים לרקוד על כל החתונות: מחד, לגרום למפעילים החדשים להקים מהר ככל שניתן כיסוי נרחב של אנטנות. זאת כדי למנוע את המשך השימוש בנדידה הפנים־ארצית, שמשמעו גם חלוקת הכנסות עם המפעילים הקיימים. מאידך, סביר כי בחירה במודל שהיה דורש בדוגמה לעיל מסלקום "לשחרר" את השיחה, היה מעלה שוב טענות על התערבות חודרנית מדי בהתנהלות העסקית שבין חברות האמורות להתחרות זו בזו. במקרה זה משרד התקשורת שוב היה נדרש לפתחו של בג"ץ.