"שותפות תמר מתנהגת בחוסר אחריות לאומי"

אחרי שלוש שנים בתפקיד מנכ"ל חברת האנרגיה הגדולה בישראל, וכחודש לפני עזיבתו המתוכננת, נראה כאילו עמוס לסקר ראה הכל: שביתות של הוועד, הבטחות אין קץ על הפרטה, רפורמה ושינוי מבני, כניסה מיועדת של יצרנים פרטיים, ואפילו פיתוח של מערכת הגז הטבעי הארצית. עם זאת, לסיטואציה אחת אף אחד לא הכין אותו: ב־5 בפברואר לסקר קם בבוקר וגילה שמישהו סגר לו את הברז לקבלת גז ממצרים. עבור רבים מדובר בעוד כותרת חדשותית שמסקרת את המהפכה בעולם הערבי; אבל עבור לסקר, שאחראי לספק 95% מהביקוש לחשמל בישראל, מציאות זו מחייבת שינוי מהותי בהתנהלות החברה. הסיבה היא שעד סוף השנה שעברה קרוב ל־45% מייצור החשמל נשען על גז טבעי, כאשר האספקה שלו לחברת החשמל התחלקה בין שותפות ים תטיס הישראלית (60%) וחברת EMG, היא ספקית הגז המצרי (40%). בחישוב מתמטי יוצא שקרוב ל־18% מכושר הייצור של חברת החשמל תלוי בגז המצרי, שמבושש לבוא, וזאת חרף הבטחות חוזרות ונשנות של EMG.

בראיון ל"כלכליסט", שנערך לקראת הוועידה הלאומית השלישית לאנרגיה מטעם המכון הישראלי לאנרגיה ולסביבה, המתקיימת היום ושבה הוא משתתף, מנתח לסקר את הסיטואציה הבעייתית שאליה נקלעה החברה בהיעדר גז מצרי. "זה מצב לא נעים אבל החברה התארגנה, צמצמנו את התחזוקות והשיפוצים של כל יחידות הייצור הקיימות, וכל התחנות הפחמיות עובדות ב-100% תפוקה", אומר לסקר.

איך מסתדרים בלי חצי מכמות הגז שאתה צריך?

"במקביל להגדלת הייצור בתחנות הפחמיות הגדלנו את הצריכה מים תטיס. צריך גם מזל, ומזג האוויר נוח יחסית לחורף, כך שצריכת החשמל אינה גבוהה באופן קיצוני".

מתי הגז המצרי יחזור?

"אנחנו מצפים שזה יקרה עד סוף השבוע. אם הסיבה האמיתית לעצירת אספקת הגז ממצרים היא הנדסית, אז בתוך שבוע האספקה צריכה להיות תקינה. אחרת, כנראה יש סיבות נוספות".

אילו סיבות נוספות?

לסקר מחייך ומעדיף שלא להגיב.

"הממשלה וההסתדרות מעכבות את השינוי הארגוני"

אספקת הגז הטבעי היא נקודה רגישה עבור חברת החשמל, שלמעשה ברכישתו יצרה תעשייה חדשה בישראל. לא מדובר רק בהקמת תחנות כוח אלא גם בפריסת מערכת הולכה ארצית, שמטרתה הפחתת תעריף החשמל וצמצום זיהום האוויר.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", חברת החשמל חתמה בינואר 2010 על מזכר הבנות לקבלת גז טבעי בכמות של כ־2.7 BCM (מיליארד מ"ק) משותפות תמר בעלות של כ־9.5 מיליארד דולר. המכרז השני, שנסגר באוגוסט האחרון, לרכישת 2.24 BCM בעלות של כ־5 מיליארד דולר, נמצא לכאורה בכיסן של ישראמקו, נובל אנרג'י, קבוצת דלק ודור אנרגיה, כיוון ש־EMG המצרית לא ניגשה אליו.

מה דעתך על מניית ישראמקו יהש:

•  
•  
•  
•  
•  

קנייה חזקה

קנייה

המתן

מכירה

מכירה חזקה

אולם אם את בעיית אספקת הגז המצרי עוד אפשר לייחס ל"כוח עליון", הגז הישראלי נתקע בצנרת באופן יזום, עת השותפות הישראלית במאגר תמר הקפיאה כל מו"מ לסגירת עסקאות בשל "אפקט ששינסקי". אם לא די בכך, שותפות תמר מבקשת לפתוח חוזים קיימים כדי לשפר את תנאי התשלום.

מבחינתו של לסקר, המציאות הזאת היא בלתי נסבלת. "לכולם יש אינטרס עליון שהגז המצרי יגיע. אבל מעבר לכל הוויכוחים של תמר וששינסקי, יש פה קבוצה של משקיעים שקיבלה זיכיון לפתח שדה גז בסיטואציה שבה ברור לכולם שהגז נדרש כאוויר לנשימה, אבל זה לא מתקדם לאף מקום", אומר לסקר.

הטענה היא ששינו את מתווה המיסוי ולכן קשה לגייס כסף לפיתוח.

"אני לא מקבל את זה. אין כרגע אף פיתוח מסחרי או טכני. אני חושב שזה גובל בחוסר אחריות לאומי. אם הייתי במקום שותפות תמר, הייתי מודיע שאני אטפל בכל המחלוקות העסקיות באמצעים משפטיים, אך במקביל אני מקדם את פיתוח המאגר".

מתי ייחתמו החוזים עם תמר?

"סיכמנו עם תמר בתחילת השנה שעברה את כל המסגרת העסקית, וקבענו שנסיים את החוזה בתוך חצי שנה ונחתום עליו בקיץ. התעכבנו כולם, ולאור ענייני ששינסקי שותפי תמר הקפיאו את המו"מ. בינתיים אנחנו מקדמים כפתרון זמני הקמת מתקן מצוף גז נוזלי מול חדרה, שבמסגרתו נתג"ז (נתיבי גז - החברה הלאומית שאחראית על פיתוח ותחזוקת מערכת ההולכה - ל"ג) עוסקת במכרז להקמת המתקן ואנחנו בהבאת האוניות. אם כולם יעבדו מהר, זה יכול לעבוד כבר במחצית השנייה של 2012".

למה לקדם הקמת מתקן קטן כשתמר אמור להתחיל להזרים גז לישראל כבר בינואר 2013?

"אתה רואה את זה מגיע? אני לא. ואם לא יגיע, אז נתחיל לבדוק אופציות אחרות. גז נוזלי הוא יקר מאוד ויכול להגיע למחירי סולר, כך שרכישה מסיבית שלו עלולה למצוא את ביטויה בעתיד בהעלאת תעריף החשמל, מאחר שגז נוזלי יקר פי שניים מגז טבעי".

על כניסת יצרני החשמל הפרטיים: "אנחנו בדרך להפסיד 2 עד 2.5 מיליארד שקל בשנה, שהם 10% מההכנסות של חברת החשמל" צילום: אוראל כהן

אבל המצוף יחזיק רק חמישית מהכמות השנתית שאתם צריכים. זה נראה כמו סתימת חור.

"זה רק מחזק את הטיעון שאנחנו דבקים בו, שלפיו בשנים הקרובות לא ניתן לתכנן את משק האנרגיה שיסתמך על יותר מ־45% גז טבעי, כפי שהמצב כיום".

דבריו של לסקר סותרים התבטאות בעניין של יו"ר דירקטוריון חברת החשמל, יפתח רון־טל, בכנס אילת האחרון. רון־טל אמר כי השימוש בגז בישראל יגיע ל־80% בעשור הקרוב, מהלך שיקטין דרמטית את הכנסות חברת החשמל. לטענתו של לסקר, רון־טל "בוודאי התכוון לטווח הארוך", כיוון שעלייה בעשרות אחוזים בשימוש בגז עלולה למוטט את חברת החשמל מבחינה פיננסית.

מאז שנכנס לסקר לתפקיד מנכ"ל חברת החשמל הוא שומע הבטחות על שינוי מבני מכל רגולטור אפשרי. את "מצפן", תוכנית פרישה של כ־2,000 מעובדי החברה שלסקר הציג לפני כשלוש שנים, קיבל הוועד במחאות ושביתות. בקיץ האחרון שינה הוועד את דעתו והסכים לשינוי מבני. "היישום של שינוי מבני מותנה בכך שתהיה הסכמה של ההסתדרות, גמישות ניהולית, ותגמול ממשלתי לעובדים שעוזבים. להערכתי, ניתן לסכם את כל הנקודות האלה במו"מ רציף של חודשיים־שלושה. הבעיה היא שהמו"מ לא מתנהל על המגרש של הוועד וההנהלה, אלא שיש גם הסתדרות וממשלה. עצירת המו"מ והחסמים שבדרך בשנתיים האחרונות לא באו מהחברה אלא מתוך אינטרס של הממשלה או ההסתדרות", הוא אומר.

מי זה "הממשלה"?

"באוצר אנחנו מדברים על הממונה על השכר, רשות החברות ואגף התקציבים. במקביל יש את רשות החשמל ומשרד התשתיות. כל אחד מושך לכיוון שונה. לצערי, לאורך השנים הממשלה לא השכילה למנות פרויקטור שיהיה אחראי להגיע להסכם. ברגע שאין מוביל עם סמכות, אז רגולטור אחד תוקע את התהליך לשני, לפעמים מבלי לשים לב. בקיץ 2009, למשל, הגענו להסכמות על נושא השינוי המבני. נקבעה פגישה ביום מסוים. שלושה ימים לפני זה הוציא ידידי, הממונה על השכר אילן לוין, מכתב דרישה להחזרת חריגות שכר. ברגע שיצא המכתב לא היתה פגישה, והמו"מ התפוצץ. נדרשו ארבעה חודשים להחזיר את כולם לשולחן. הממונה על השכר פעל באופן לגיטימי, אבל אם מעליו היתה סמכות ממונה היו אומרים לו: חכה שבועיים כדי שהצדדים ימצו את נושא השינוי המבני".

לדבריו, מהפכת הגז הטבעי תביא לכך שבעוד 10 שנים השימוש בתחנות פחמיות יירד לטובת שימוש בגז. "מבחינה תפעולית יש פער מהותי במצבת כוח האדם, כיוון שתחנה פחמית מחזיקה יותר עובדים. היום עובדי החברה מבינים את זה לבד, ולכן הקרקע פורייה לעשות את השינויים".

פן נוסף של השינוי המבני הוא כניסתם של יצרני חשמל פרטיים, מהלך שיגרום לחברת החשמל אובדן הכנסות. "אנחנו בדרך להפסיד 2 עד 2 וחצי מיליארד שקל בשנה, שהם 10% מההכנסות שלנו, לטובת יצרני חשמל פרטיים. כדי להתמודד עם זה ניסיתי לפתח אפיקים שונים. דוגמה אחת זו פעילות בחו"ל, דוגמה שנייה זה מיזם התקשורת האינטרנטי, והדוגמה השלישית זו החממה הטכנולוגית שלנו. חלק מהמיזמים ידרשו סיבוב נוסף של גיוס. עוד שנתיים נראה מה קורה עם זה".

פיטורי 2,000 איש יעברו בשקט?

"אני חושב שכל צד מבין את הצד השני. המו"מ הוא פחות על שיפור עמדות ו'תן וקח', אלא על החלטה אמיצה שצריך לקבל. בשביל זה לא צריך לילות של נדודי שינה. הממשלה נתנה את הסכמתה למתווה, ונשאר לה לברר כמה היא מוכנה לשלם עבור ניהול המערכת, וכמה היא מוכנה לשלם עבור הקטנת מצבת כוח האדם של החברה".

אולי זאת ההזדמנות: אומרים שהממונה על השכר חלש, ולדוגמה מראים איך בשנייה שהנמלים שובתים הם מקבלים הכל.

"העובדה בשטח היא שבחברת החשמל המונופוליסטית הצליחו להגיע להסכמים על הצמדת גמלת הפנסיונרים למדד, להסכמים על מודל חריגות השכר ולהסכם שכר. זאת מבלי להוריד את השאלטר".

אז דווקא עכשיו אתה עוזב? זה לא בזבוז הזדמנות?

"המערכת בזבזה הזדמנות. הייתי פה שלוש שנים וזהו, ממשיך הלאה".

לאיפה אתה הולך?

"עוד לא החלטתי".

"חשמל סולארי? שישקיעו זמן בדברים חשובים יותר"

אחד הרגעים הספק משעשעים ספק מפחידים עברו על לסקר בקיץ האחרון: באחד מימי השבת החמים בקיץ שעבר, עת הוא אירח אנשים בביתו, קיבל טלפון שמודיע לו כי רזרבת ייצור החשמל עומדת על פחות מאחוז, כלומר שהביקוש מדביק את ההיצע. השלב הבא היה תכנון הפסקות חשמל יזומות, מצב שנמנע בנס. "ב־2010 היו כמה ימים לחוצים שהיינו ברזרבת ייצור של 2% ואפילו אפס. השנה אנחנו מוסיפים כ־700 מגה־ואט שכוללים שתי יחידות ייצור בחיפה, בתקווה שלא תהיה קטסטרופה ונעבור אותה בשלום. לגבי 2012 כבר יש בעיה: אם יהיה מזג אוויר קיצוני יהיו בעיות באספקת הביקוש, עד כדי עלטות חלקיות", הוא מזהיר. לדבריו, הממשלה חייבת לקדם התייעלות אנרגטית, מה שיעזור לצמצם ביקושים.

טוענים שהחשמל הסולארי ישלים פערים, אבל האוצר הקפיא את מכסות הייצור.

לסקר צוחק. "הייתי בחופשה בחו"ל, חזרתי, וקראתי שכולם מתעסקים בהאם צריך 400 או 500 מגה־ואט סולארי, ומה יהיה המחיר. תילים של ישיבות, מאמרים. זה סדר העדיפויות של ראשי משק האנרגיה? זה מה שיציל אותו? אם היו משקיעים רבע מהזמן הזה בקידום משק החשמל, היה אפקט הרבה יותר גדול", הוא אומר, ומזכיר לכולם ש"סבסוד התעשייה הסולארית עולה כסף וזה יתבטא בתעריף".

לאחרונה עלתה שוב דרישת החברה להעלות לה את תעריף החשמל בשיעור חד של 16%, בהתאם לדו"ח הבנק העולמי שנחשף ביוני האחרון ב"כלכליסט". עם זאת, בחודש הקרוב עתידה רשות החשמל להוריד את תעריפי החשמל בשיעור של 1%–4%. דו"ח הבנק העולמי מיוני האחרון העיד שמצבה הפיננסי של החברה אינו יציב, ורמת המינוף שלה כבר מתקרבת 75%. במקביל, לפני כחודש הורידה חברת הדירוג S&P העולמית את דירוג האג"ח של החברה לרמה של BBB-, דירוג שמזכה את האג"ח של מונופול החשמל בתואר "אג"ח זבל". עבור חברה עם חובות של 44 מיליארד שקל, הורדת תעריפי החשמל אינה מבשרת טובות.

"הבאתי את הבנק העולמי שהוא גוף ניטרלי. פתחנו את כל הנתונים והספרים. היו שלוש מסקנות בדו"ח הבנק שעם כולן אני מסכים: עלות כוח האדם בחברת החשמל גבוהה ב־25% מהמקובל במדינות עם מבנה דומה של משק חשמל, הממשלה צריכה להזרים הון של 6 מיליארד שקל, ותעריף החשמל צריך לעלות ב־16%. זהו למעשה הבסיס לשינוי: תעריף החשמל יעלה, ועלויות כוח האדם יצטמצמו".

אתם ממנפים עצמכם לדעת.

"הדירקטוריון קיבל שורת החלטות שמגבילות את היקף גיוס ההון של חברת החשמל. בתקציב ההשקעות של 2011 אישר הדירקטוריון חלופת ברזל למינימום נדרש לקיום משק החשמל. לאחרונה השלמנו גיוס חוב של כ־2.5 מיליארד שקל, והשאר, כ־1.5 מיליארד שקל שמתוכם חצי מיליארד מיועדים לשיפור מערכת ההולכה והשאר להחזר חוב, אמור להתבצע במהלך הרבעון השלישי של השנה".

הממשלה תביא כסף?

"הממשלה לא הזרימה עד היום הון בעלים. עובדתית זה מצב בלתי סביר שבעלים לא תומך בחברה שלו, והורדת הדירוג שחווינו מהווה כרטיס צהוב - סמן לממשלה שצריך לתת על זה את הדעת. אם הממשלה היתה מזרימה 2 מיליארד שקל, תוכנית ההשקעות שלנו היתה מתרחבת משמעותית. הכיוון הוא למכור יחידות ייצור קיימות, שישאיר אותנו כחברה שממשיכה לנהל את מקטעי ההולכה והאספקה".

לסקר מפתיע וחושף שהתוכנית הכוללת להפרטת החברה היא שגורם חיצוני יתמודד על רכישת 1,600 מגה־ואט, שמקורם ביחידות הייצור ברמת חובב. פרט לכך יש כוונה למכור את תחנת אלון תבור. "נייר המתווה של השינוי המבני הושם בצד, ואם נגיע לכל ההסכמות אז מדובר בעסקת חבילה".

מי יתמודד על רכישת רמת חובב?

"נושא היצרנים הפרטיים מקבל תאוצה. ב־2013 נראה אולי את OPC, דוראד ודליה. מתחילות להתגבש קבוצות שרוצות לתקוע יתד במשק האנרגיה, והן פוטנציאל הרכישה של התחנות ברמת חובב ואלון תבור". לסקר מוסיף שבכל אופציה להפרטה, ניהול המערכת צריך להיות מחוץ לחברה.

יש חברה ממשלתית שעוסקת בזה. קוראים לה חברת "ניהול המערכת".

לסקר, ספק מופתע ספק משועשע, מסכם בתשובה את כישורי המדינה לנהל את משק החשמל. "אני שמח שאתה מיידע אותי. אנחנו לא בקשר איתה".