הלוביסט שלא צריך להיות שם

בישראל יש לוביסט לכל חברה - גם אם היא ממשלתית. מניתוח שערך "כלכליסט" עולה כי השימוש בלובי חדר בשנים האחרונות לעשרות גופים ממשלתיים וציבוריים שממומנים בכספי ציבור. הלוביסטים מסייעים לאותם גופים במגרש הביתי שלהם - מול נבחרי הציבור בירושלים ופקידיהם. זאת, במקום שאנשי ציבור אלה ינהלו את ענייניהם עם עמיתיהם באופן ישיר ופשוט.

אין זה סוד שיותר ויותר חברות מסחריות מתנהלות באמצעות לובי במסדרונות השלטון; אולם מהניתוח עולה כי תחום הלובי משגשג עד כדי כך שלאחרונה הוא נהפך לבון טון גם בתוך המגזר הציבורי עצמו. הגורמים הממשלתיים משתמשים בחברות לובי בינם לבין עצמם. את הקופון על התיווך, שיוצא מהארנק הציבורי - גוזרים הלוביסטים.

מהבדיקה עולה כי טווח רחב של גופים הממומנים על ידי הציבור החלו בשנה האחרונה להשתמש בלובי. גופים אלה מאמינים כי בזכות הלובי הם יצליחו למנוע גזירות של הרגולטור, או לקדם הטבות. בשנה האחרונה היו כמה מקרים כאלה. משרד פוליסי, לדוגמה, סיכל עבור מפעל הפיס החלטת ממשלה להפחית את רף הזכיות שממנו גובים מסים. מכון התקנים, הכפוף למשרד התמ"ת, נעזר במשרד הלובי גלעד יחסי ממשל ולובינג כדי לסכל את היוזמות העולות מעת לעת באוצר ובתמ"ת להפריט אותו. גלעד גם סייע לאחרונה לסוכנות היהודית, לקוחה קבועה שלו.

הלוביסטים מהמשרד הצליחו להחריג את המוסדות הלאומיים מהצעת החוק שדורשת חשיפת תרומות מגורם זר, ובכך להשאיר את הסוכנות בחסות הצללים.

בגורן עמיר מסייעים לחברת נמלי ישראל בהליך ההפרטה של הנמלים. החברה הממשלתית נת"ע (נתיבי תחבורה עירוניים) משתמשת בגורן עמיר לייעוץ אסטרטגי ורגולציה. המשרד מלווה את חוק התכנון והבנייה לוודא שיוסרו אבני נגף חקיקתיות בפני סלילת הרכבת. בגורן גם מגייסים תמיכה בממשלה עבור חברת מקורות, לשם הקמת מתקני התפלה.

הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים נעזרה בגלעד - ולא במשרד התחבורה שלו היא כפופה - כדי לארגן יום מודעות לבטיחות בכנסת; עד לאחרונה ייצג רוני בונדי את השב"ס; ולפי אתר הכנסת, עם לקוחותיה של הלוביסטית רונית אקשטיין נמנים תע"ש ורשות שדות תעופה.

נמל חיפה. גורן עמיר מסייע בהליך ההפרטה של הנמלים צילום: אריאל ורהפטינג

כמו ייעוץ משפטי

הלובי נהפך, למעשה, לדבר כה שגור כי נראה שבקרוב תזדקק לו כל חברה, בדומה לייעוץ משפטי. בכיר בחברה ממשלתית גדולה אמר כי "אנו לא זקוקים ללובי לשם פתיחת דלתות, כי אנו יכולים להגיע לבד לגורם הממשלתי. אבל יש צורך בשירות אסטרטגי - אנו קוראים לזה 'קשרי ממשל', שלהם ערך עצום בניתוח הזירה הרגולטורית המורכבת בישראל".

לדבריו, "זה מועיל כששורר, למשל, סכסוך בין חברות ממשלתיות, או שצריך לקדם מהלכים מורכבים מול משרדי ממשלה שאנו פחות מכירים. במקרים אלה חשוב להיעזר בלובי כדי לתכנן מראש את המהלכים. אנחנו לא מומחים גם לקידום חוקים בוועדות. זה חוסך לנו טעויות וכסף".

היועצת האסטרטגית והלוביסטית קרן ברק מייצגת בין השאר את מועצת הלול, שהיא יחידה במשרד החקלאות, ומלווה אותם ברפורמה בענף הלול. ברק הבהירה כי "הגופים הללו מנוהלים כמו גופים פרטיים. הם לא מקבלים שום עדיפות בכנסת ובממשלה. להפך - חלה עליהם רגולציה קפדנית. לכן הם זקוקים לייעוץ ולליווי כדי לקדם את הנושאים הרלבנטיים להם בקרב מקבלי ההחלטות".

לוביסט אחר טוען כי המגמה נובעת מאמנציפציה של הגופים הממשלתיים. "פתאום הם התעוררו", הוא אמר, "ושאלו אם אגף התקציבים זה המדינה? לאגף יש ראייה משלו, ולכל גוף יש זווית הראייה שלו. אין נכון ולא נכון. נפל להם האסימון: הם לא צריכים לקבל גזירות כתורה מסיני".

פלישת הלובי למגזר הציבורי זלגה גם לשלטון המקומי. ראשי ערים, שנחשבים לבעלי זיקה ישירה לנבחרים שיושבים בירושלים, משתמשים בקופת העירייה כדי להיעזר במושכי החוטים.

עיריית אילת נעזרת בגלעד באופן קבוע. בין השאר, בגלעד סייעו לעירייה למסמס את יוזמת האוצר להטיל מע"מ בעיר. עיריית ירושלים, מצדה, משלמת לגלעד 20 אלף שקל בחודש כדי לשכנע את השרים והח"כים להפנות לבירה תקציבים. בגורן עמיר מייעצים באופן שוטף לפורום 15 הרשויות החזקות, וכן לעיריות הצפוניות של צפת, חצור הגלילית, והמועצה האזורית גליל עליון, כדי לקדם את הקמת האוניברסיטה לרפואה בגליל.

אילת. הלוביסטים הגיעו גם לתחום השלטון מקומי צילום: shutterstock

משרד פוליסי פועל עבור עיריית חיפה בעניין הקמת הטיילת. חיפה מתמודדת נגד אשדוד כדי לפתח את הרחבת הנמל, והעירייה נעזרת בלובי מול משרדי הביטחון, התחבורה והאוצר. פוליסי גם עובד עם המרכז לשלטון מקומי. "ראשי ערים אינם מבינים ב'הצעות מחליטים', בעבודה מול המנכ"לים והפקידות", אמר אחד הלוביסטים.

יש תוצאות

יועצו הבכיר של ניר ברקת, אביתר אלעד, אמר כי ראש העירייה מרוצה מהלובי שהעירייה מפעילה. "לא ידענו איך להשתלב, אך מאז שהתחלנו לעבוד איתם, ירושלים עולה להמון דיונים בכנסת. הם ממפים עבורנו את הנושאים הנידונים בכנסת בתחומים כמו חינוך וכלכלה, ואף הוקמה שדולה למען ירושלים בכנסת. יש גם יוזמות חקיקה לעגן את תמיכת המדינה בירושלים". אלעד הדגיש כי "ראש העיר ממשיך להיפגש עם שרים וח"כים, אך אני לא מבין איך עיריות פועלות בלי לובי".

ניר ברקת. מרוצה מהלובי צילום: סבסטיאן שיינר

הכלי העיקרי של הלוביסטים הוא מציאת נקודת חפיפה בין האינטרס הציבורי לאינטרס שמניע את הלקוח שאותו הם משרתים. כלומר, הם משדלים ח"כים ושרים לקדם את העניין המשותף. מלבד זאת, הלוביסטים מציעים לאותם גופים ציבוריים ערך מוסף. אף שלרבים מלקוחותיהם קשרים אישיים עם הבכירים בירושלים, הלוביסטים מכירים את הדנ"א של הממשל בישראל. הם פוקדים את המליאה והוועדות גם בעת דיונים שאין להם דבר עם הלקוחות שלהם. הם בוחנים איזה שר מתנהג בקרירות לח"כ אחר, מי מתחבק עם מי, ואיזה שר עובד דרך מסרונים ואימיילים.

"יש דינמיקה פוליטית", אמר לוביסט בכיר. "יש שפה פרלמנטרית ואוצרית שצריך לדבר. צריך להכיר את המבנה הגנטי של הכנסת, את זה שח"כים חברים בשלוש ועדות במקביל, שיש משמעת סיעתית. לפקידי אגף התקציבים, למשל, יש תפיסה כלכלית ייחודית, וחייבים להכיר אותה, ואת היחסים האישיים והסכסוכים בין השרים לרגולטורים". לדבריו, "הלוביסט הוא כלי ניהול הכרחי בהתנהלות מול השלטון - גם למגזר הציבורי. אנו מחזיקים את הידע".

ה"ידע" שעליו הוא מדבר יקר. משרדי הלובי עובדים לפי "ריטיינר" - תשלום חודשי קבוע ללא קשר להיקף פעילותם. אמנם מגופים ציבוריים לא נלקחים סכומי העתק הנגבים מחברות מסחריות גדולות כמו דלק, אך עדיין מדובר בעשרות אלפי שקלים בחודש שיוצאים מהכיס הציבורי. לפי ההערכות, המשרדים הגדולים - גורן עמיר ופוליסי - גובים מאותם גופים כ־25 אלף שקל בחודש. גלעד גובה סכום קצת נמוך מכך, והשאר לוקחים כ־10–15 אלף שקל בחודש. "זה כסף קטן", טענה אחת הלוביסטיות. "אנחנו עושים מגה־השפעות. בקרוב זה יהיה מיינסטרים. כמו שלכל ארגון יש יועץ משפטי לעבודה במערכת המשפטית, יהיה לו גם לוביסט להתנהלות במערכת הפוליטית".

"כמו במגזר הפרטי"

"תאגיד ממשלתי חייב להעמיד גורמי מקצוע שווי ערך למגזר הפרטי", אמר הלוביסט ניר קלינר, שמייצג את המועצה לצרכנות, שהיא יחידה של משרד התמ"ת. "לגורמים פנימיים אין המיומנות והכישורים. צריך וראוי שיהיו בידי הגופים הציבוריים הכלים הכי יעילים ומקצועיים ברמה שאינה פוחתת מזו שבידי המגזר הפרטי".

בסופו של דבר, רוב המושגים האלה אינם יותר ממכבסות מילים לפעולה פשוטה: שכנוע מקבלי החלטות בחשיבות האינטרס של הלקוח של הלוביסט, בין אם מדובר בחברה מסחרית ובין אם בממשלתית.

"השאלה היחידה בסופו של דבר היא לפי אילו שיקולים מחליט הח"כ", אמר ח"כ חיים אורון בתגובה לממצאים בכתבה. "שח"כים לא יסתתרו מאחורי הלוביסטים, ושאלה לא יתמרנו את הח"כים".