ראיון "כלכליסט" - ניר גלעד פותח חזית מול תגלית הגז של תשובה: "שותפות תמר מנסה לגלגל את ששינסקי לציבור"

תגלית הגז הטבעי תמר התלגתה מול חופי חיפה כבר לפני יותר משנתיים והגז ממנה אמור, לפי תחזיות השותף המפעיל נובל אנרג'י, להתחיל לזרום מהקידוח בסוף 2012 עד תחילת 2013. למרות השעון המתקתק, מנכ"ל החברה לישראל ניר גלעד אומר ל"כלכליסט" כי השותפות בתמר חזרו בהן מההסכמות שנחתמו בין הצדדים לגבי אספקת גז, ונמנעים מלחתום על החוזים בניסיון לגלגל את מסקנות ועדת ששינסקי אל צרכני החשמל. החברה לישראל היא צרכנית הגז הטבעי השנייה בגודלה בישראל, אחרי חברת החשמל.

האינטרס שלכם הוא לגוון את מקורות האנרגיה והאינטרס של תמר הוא למכור גז. מה מונע משני הרצונות הללו להפגש ולחתום על עסקה?

"מה שקורה כרגע הוא שיש ניסיון לפתוח הבנות והסכמים. בגלל שרוב רובו של הגז הטבעי יהפוך לחשמל, התוצאה לדעתי היא גלגול חלק משינוי מדיניות המס - ששינסקי - אל הציבור. למעשה, ההכנסות שהמדינה צופה לקבל מששינסקי לקרן לחינוך ולביטחון יתקבלו רק בעוד כמה שנים טובות אם בכלל כי המודל של ששינסקי קובע היטל רק אחרי החזרי השקעה וכו'. זאת בעוד שמחיר החשמל עלול להתייקר כבר היום בעקבות דרישותיה של תמר.

"אנחנו וחברת החשמל לא מוצאים סיבה לכך שתוצאות ועדת ששינסקי יגולגלו אל הציבור ולמעשה הציבור ישלם את המס. מעבר לכך, המודל שעליו התבסס דו"ח ששינסקי נעשה על בסיס הדיווחים של נובל אנרג'י - מחיר גז של כ־4.5 דולר למיליון BTU - מחיר שהוא לא רחוק מההסכמים איתנו". במילים אחרות, גלעד סבור כי כוונת הממשלה היתה שהשותפות בתמר יספגו את השלכות מסקנות הוועדה, ובטח שכוונת המחוקק לא היתה שהמסקנות יגולגלו אל הציבור על ידי העלאת המחיר.

"לא באים ולא מדברים"

במקור תכננה החברה לישראל לרכוש את מלוא כמות הגז הנחוצה לה ל־20 שנה מתגלית תמר, חוזה שהיקפו הוערך בכ־9 מיליארד דולר. אולם לאור רצונה של תמר להמתין לששינסקי החליטו בחברה לישראל לסגור על חצי מהכמות עם EMG, עם האופציה לרכוש את גם את יתרת הכמות ממנה. "חשבנו שיש לנו יתרון הן ברמת הדירוג והן ברמת הנזילות שיאפשר לנו עסקה מיטבית לרכישת הגז. ניהלנו מו"מ במקביל עם שני הספקים והתקדמנו לקראת סיכום עם תמר - שמשום מה החליטה בתום המו"מ שהיא רוצה להמתין עד לתוצאות אירועים חיצוניים - בעיקר תוצאות ועדת ששינסקי. מאחר שאנחנו מחויבים ללוחות זמנים ויש לנו מחויבויות אחרות, למשל בבזן (הקטנת הזיהום - ס"א), מימשנו את האופציה לפצל בין הספקים. חתמו עם ספק הגז המצרי והודענו שבתום תקופת האופציה, סוף מרץ 2011, ניאלץ לקבל הכרעה אם לרכוש את יתרת הכמות גם מהספק המצרי.

"אנחנו חושבים שזה הזמן של תמר להתחיל לסכם עם הלקוחות - כי בלי סיכום הם בסוף ימצאו אלטרנטיבות אחרות, בין אם זה יהיה תוספת של תחנת כוח פחמית, במקרה של חברת החשמל, ובין אם זה יהיה חוזה גדול שלא ייחתם עם ספקים ישראלים. הרי אין הרבה ביקוש אחר לגז חוץ משני השחקנים האלו".

גלעד שולח רמז לשותפים בתמר ומזכיר את השחקנים הנוספים בענף חיפושי הגז: "יהיו עוד שחקנים בעתיד".

לאילו שחקנים אתה מתכוון?

"תסתכל על המפה של הרשיונות - אני מניח שבשנים 2015–2017 יהיו תגליות חדשות וגם שחקנים חדשים. יש את לווייתן ועוד כמה שחקנים שנמצאים בתהליכים של פעילות".

יוסי מימן. מחזיק 12.5% מ-EMG באמצעות חברת אמפל שבשליטתו צילום: שאול גולן

נוצר כאן מלכוד מסויים, כל עוד אתה לא חותם איתם, אין להם מספיק חוזים מובטחים אז הם לא יכולים להתקדם עם הפרויקט.

"הלקוחות הגדולים, אנחנו וחברת החשמל, הגענו להסכמות על מחיר וכמות. הגענו לחוזים שמוכנים לחתימה. שלחתי כבר לפני שלושה שבועות הזמנה לחתימה והודעתי שאני נכון לחתום על מה שסיכמנו. לכן האמירה הזו שאין לקוחות היא לא אמירה מדוייקת - אין לקוחות למחיר החדש שרוצים עכשיו לשנות אותו".

אני מניח שסיכמתם עם תמר על מחיר דומה למחיר שסיכמתם עם EMG.

"נכון".

ומה המחיר שתמר דורשת היום?

"אם הייתי יודע הייתי אומר לך. הם פשוט לא באים ולא מדברים. ואני גם לא חושב שצריך לדבר כי כבר סיכמנו מחיר".

כדי לסגור עסקה אתה צריך כוח מיקוח. ערעור השלטון המצרי פגע בכוח המיקוח שלך.

"אני לא צריך את הגז למחר בבוקר. אני צריך גז ל־2012 לתחנת הכוח ואני צריך גז ל־2015 לכיל, כי כרגע יש לי גז. המקום היחידי שאני צריך בשבילו גז כרגע זה בזן ויש לי אלטרנטיבה. אם כך, מי שנושא כעת בהוצאות, מחוייב ללוחות זמנים, מי שגילה שדה והתחיל לפתח אותו, הדבר החשוב ביותר מבחינתו זה לקוחות ולהוציא את הגז מהשדה. אין יתרון בגז שיושב בתוך השדה. ככל שחולפות השנים נקודת ההיוון הולכת ומתרחקת ולכן ערך השדה יורד. שווי של שדה שיהיו לו לקוחות רק ל־2030 - הערך שלו שואף לאפס".

"נקודה נוספת היא שמצב משקי שבו בגלל סיטואציה שלא קשורה לכלכלה אלא לדברים אחרים - אפשר לעשות שינויים במחיר - הוא לא מצב שבו הריבון יישב בחיבוק ידיים".

למי אתה מכוון בריבון?

"הממשלה - אלו שאלות של פיקוח על המחירים, שאלות הגבלים עסקיים וכו'. יש מספיק צעדים שהממשלה יכולה לנקוט בשביל להבטיח שמוצר במחסור שיש לו השפעה משקית יגיע מתי שהוא צריך להגיע. זה לא שאין פה מחיר שוק. יש מחיר שוק - שהוא המחיר של הגז המצרי והמחירים שסוכמו".

יצחק תשובה. בעלי קבוצת דלק המחזיקה בקידוח תמר צילום: בלומברג

החברה לישראל רוצה גז משל עצמה

נוכח ההתפתחויות האחרונות ריאלי בכלל שתחתמו על יתרת הכמות עם EMG?

"עד ה־31 במרץ אני מקווה שתהיה בהירות בנושא האספקה. אם אספקת הגז ממצרים לא תוסדר עד אז, האופציה לא תמומש או תוארך".

מתי אתה חושב שתחזור האספקה?

"לפי האינפורמציה שאנחנו מקבלים בצורה שוטפת מספק הגז המצרי, הם פועלים במרץ להחזרת הצינור לפעילות שוטפת. הם מטיסים ציוד מכל מקום בעולם וזה עניין של זמן. למרות הבעיות הטכניות הם יחזרו לספק את הגז - זאת הנחת העבודה שלי".

מה קורה אם השלטון החדש לא יספק את הגז?

"אני חושב שלמדינה יש רצון לייצב את הכלכלה - וויתור על מקור הכנסה כזה צריך להיות שיקול רציני. בחוזה עם EMG היתה התייחסות לאירוע אפשרי של החלפת השלטון או עצימת עיניים של הנשיא מובארק. כשהתחלנו את התהליך לפני שנה ומשהו הערכנו שאירועים מעין אלו עשויים לקרות וזה היה נתון שנלקח בחשבון. נקודת המבחן היא כשתיקון הצינור יסתיים".

החברה לישראל היא חברה עם משאבים ויכולה להרשות לעצמה השקעות ספקולטיביות. האם בחנתם כניסה ישירה לתחום החיפוש וההפקה?

"בשל היותנו הבעלים של בזן אנחנו מוגבלים ביכולת להיכנס לתחום הגז, למעט להיות בעלים של שדות לצריכה עצמית. אם אנחנו בוחנים את זה - התשובה היא חיובית. האם זה יקרה בטווח הקרוב - אני לא יכול להגיד לך. אני צריך בין 2–3 BCM לשנה ל־20 שנה, כלומר כ־50 BCM. אני יכול שתהיה לי אחזקה מסויימת במאגר קיים וכל BCM שיוצא, חלקו מגיע אלי".

כלומר רכישת זכויות בשותפות?

"כן, לדוגמא. אנחנו בוחנים כל הזמן - אם תבוא הזדמנות - נבחן אותה".

כיום יש נתק מוחלט עם תמר?

"אין נתק מוחלט. מדברים, אבל האם יוצא מזה משהו אמיתי - התשובה היא לא".