סין משנה את המציאות
נתוני האינפלציה בסין הפכו ללא רלוונטיים תודות למדיניות הממשל
בשורות נפלאות. כל החששות שלנו מאינפלציה מסין התבדו. איך אנחנו יודעים? אנחנו יודעים כי סין פרסמה שאינפלציה בחודש ינואר הייתה נמוכה מהתחזיות ועלתה רק ב 4.9% ביחס לחודש ינואר 2010. התחזית בשוק הייתה לעלייה של 5.4%.
הבעיה המרכזית היא שלא ניתן להתמכר לחלוטין לדיווח הסיני שסותר כל הגיון. העובדה שמחירי המזון עלו בצורה כה חזקה יחד עם גידול דרמטי בכמות הכסף בסין (60% בשנתיים) פשוט הופכת את נתון האינפלציה בסין לבדיחה. העובדה כי המדיניות בסין הפכה להיות תקיפה ביותר תוך שהיא כוללת מספר רב של העלאות ריבית תוך זמן קצר והעלאות אינסופיות של יחס הרזרבה לבנקים מצביעה ככל הנראה שגם הסינים לא לוקחים את הנתון שהתפרסם ברצינות רבה מדי.
ועוד משהו, החששות מאינפלציה בחודשים הבאים אפילו יורדים עוד יותר. איך אנחנו יודעים? אנחנו יודעים כי סין מאמצת את השיטה המערבית של הסוואת אינפלציה בתוך נתון CPI (מדד מחירים לצרכן) ריק מתוכן. כבר בחודש אוקטובר דווח כי סין משנה את משקולות מרכיבי מדד המחירים לצרכן החל מינואר 2011. שימו לב כי בסין כמו בסין לא יצאה הודעה רשמית ומפורטת אלא עיתון סיני שציטט באופן אנונימי בכיר סיני מהלמ"ס הסיני.
תסתכלו על השכנים
כמובן שהפרסום טוען כי השינוי יאפשר מדידה נכונה ומדוייקת יותר של הנתונים ולאו דווקא ישקף אינפלציה נמוכה יותר. משקל המזון שהיה 31.4% מסך המדד הופחת לרמה שאינה ידועה, לי לפחות, מאחר ולא ראיתי כל פרסום על המשקולת החדשה.
בהחלט ייתכן כי ה"ירידה" בשיעור האינפלציה בסין נובעת גם בגין השינויים הללו. בעיית האינפלציה היא בעיה קשה שמטרידה את המדינות המתפתחות ורק בחודש ינואר שמענו כי האינפלציה בהודו עלתה ל-8.23%, באינדונזיה ל-7% ובדרום קוריאה ל-4.1%.
למי שרוצה להבין עד כמה סביר כי הפרסום על האינפלציה הוא מגוחך ישכיל אם יבדוק את דיווח עליית המחירים של מוצרי המזון בסין. אני שמח לומר לכם כי אין צורך להזמין כרטיסי טיסה ולהכין עגלת שוק ומספיק פשוט להביט בקישור הבא של הלמ"ס בסין. הלמ"ס מפרסם את השינוי במחיר לכל תקופה של עשרה ימים של 29 מוצרי מזון בסיסיים בסין על סמך מדגם שנעשה ב-50 ערים מרכזיות בסין. בחינת הנתונים מראה כי ממוצע פשוט של עליית המחירים במוצרים השונים עמד על 4.6% בעשרת הימים האחרונים של חודש ינואר 2011 בלבד!
היות ואני מטיף לא פעם על חשיבות הדיוק בנתונים בחנתי גם את השינוי ב-9 הפרסומים הקודמים במטרה למצוא את העלייה המצטברת ב-100 ימים האחרונים. חשוב כמובן להדגיש כי אכן יש שונות בנתונים ולא פעם המחירים גם יורדים, אבל השורה התחתונה היא כי המחירים של סל המוצרים הזה עלה במאה הימים האחרונים בלמעלה מ-10%, משמע בקצב שנתי של כ-35%.
הם לא היחידים
אם ניקח בחשבון כי עד לאחרונה משקל רכיב זה היה מעל 30% מהמדד ניתן להבין עד כמה יש לנו בעיה עם הנתונים. ייאמר להגנתם של הסינים שהם לא המציאו את השיטה ולהערכתי גם נתוני האינפלציה במדינות מערביות ואפילו כאלו הקרובות לליבנו מוטות בצורה משמעותית ביחס לצריכה בפועל. גם לא צריך להסתכל רחוק: ואני מניח שכל מי שמנהל משק בית בישראל לא ממש מסכים כי האינפלציה כאן היא של 3%.
ועוד הערת אגב – השבוע התפרסם גם נתון היקף ההלוואות שמחלקים הבנקים הסינים והנתון המדהים לחודש ינואר 2011 מצביע על למעלה מטריליון יואן הלוואות חדשות. זהו הערך הגבוה ביותר מאז ינואר 2010 וכפול מהממוצע החודשי של השלוש השנים האחרונות. עוד עדות עד כמה מתקשה הממשל המרכזי לשלוט בהיקף ההלוואות שנותנים הבנקים למרות העלאות הריבית ויחסי הרזרבה.
הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של אופנהיימר ישראל
