5 מגזרים, אתגר אחד
אחוז הישראלים העובדים הולך ופוחת. הבעיות מגוונות: חלק מהעובדים מתקשים להשתלב, אחרים בוחרים שלא לעבוד. התוצאה: הנטל על כתפי העובדים נהפך לכבד יותר ויותר. הגיע הזמן להרחיב את מעגל העבודה
נובמבר 2010. בממשלת ישראל נרגשים - אנחל גוריה, מזכ"ל ה־OECD, הוא אורח הכבוד בישיבת הממשלה לרגל הצטרפות ישראל לארגון היוקרתי. והנה, למרות החיוביות השופעת על הישגי המשק הישראלי, מקפיד גוריה לנצל את ההזדמנות להעיר בנימוס למקבלי ההחלטות. "אסור לשכוח מאחור את החרדים והערבים", הוא אומר לשרים. "קבוצות אלה אינן מתקדמות באותה המהירות כמו יתר האוכלוסייה ולא נהנות מהאבולוציה הטבעית של המשק. כדי שתוכל להתקדם, החברה הישראלית חייבת לאפשר להם זאת, לשלב אותם במעגל התעסוקה".
- בעיית התעסוקה במשק - לצפייה בתרשים לחץ כאן
גוריה צודק. גם שרי הממשלה יודעים שהוא צודק. גם ראש הממשלה. עכשיו רק צריך לתרגם את ההבנה הזו למעשים. כי זו הדרך היחידה של המשק להמשיך להתחרות בשווקים המתעוררים ולאפשר לכולנו רמת חיים גבוהה. אם המגמות הקיימות יימשכו, בתוך שני עשורים שיעור הישראלים שאינם שותפים בשוק העבודה יהיה גדול מדי, וכתפיים מעטות מדי ייאלצו לשאת בנטל העבודה. המחיר עלול להיות פגיעה אנושה בצמיחה, תסיסה חברתית והגירה נרחבת של מעמד הביניים, כפי שחוזה פרופ' ערן ישיב.
המשימה של שילוב החרדים והערבים בשוק העבודה היא מיידית - פרופ' יוג'ין קנדל דיבר על חלון הזדמנויות של חמש־עשר שנים - והיא מורכבת. לכן "כלכליסט" יקדיש את השבועות הקרובים לניסוח מתווה מקיף לעמידה במשימה, תוך ניתוח חמשת המגזרים הבעייתיים בשוק התעסוקה הישראלי והגדרת הכלים הנכונים להתמודדות עם אלה שמתקשים להשתלב ועם אלה שבוחרים שלא לעשות זאת. זהו צעד הכרחי, התועלת שתצמח ממנו תשרת את כולנו, ותשמר את יכולת המשק להתחרות בשווקים המתפתחים.
המגזר החרדי, למשל, מהווה הזדמנות ולא רק נטל. גם המגזר הערבי אינו משולב דיו במעגל העבודה. צריך להפנים את התפיסות הללו, וליצור הזדמנויות אמיתיות למגזרים אלה להשתלב בשוק העבודה המודרני, תוך מתן כלים מתאימים.
אמהות, עובדים מעל גיל 40 שאינם מצליחים להשתלב מחדש בעבודה ועובדים חסרי השכלה שלא נהנים מצמיחת ההייטק, גם הם מחייבים חשיבה מחדש וחיפוש פתרונות ראויים. זה עובד במדינות המערב, ואין סיבה שזה לא יעבוד כאן.
