פצצה מתקתקת

הערכתי האישית לגבי השווקים היא כי כל עוד ברננקי ממשיך עם ההרחבה הכמותית וריבית אפס ואירופה מצילה כל מדינה במצוקה לא צפויים זעזועים מיוחדים בשווקים ללא קשר למצב הכלכלי.

בייחוד הדבר נכון כאשר התפיסה המובילה היא שעליות בשווקים מעידות על "התאוששות" הכלכלה הריאלית ורק לאחרונה אמר את הדברים יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב במילים ברורות. מנגד, החשש שלי הוא שאירוע אקסוגני שאינו בשליטה הוא זה שיפריע לאופוריה הקיימת בשווקים בעקבות ההרחבה הכמותית וניצני ההתאוששות המתחזקים של כלכלת ארה"ב.

לעניין זה נציין כי חברת הדירוג S&P העריכו כי בעלי החוב של בנקים באירלנד צפויים להתמודד עם אי ודאות גדולה בעקבות הבחירות הצפויות באירלנד בסוף פברואר 2011. סוכנות הדירוג אמנם העריכה כי קיים עדיין סיכון קטן למדי ל"חדלות פירעון כפויה" מצד הבנקים אך יש לקחת בחשבון כי מפלגות האופוזיציה המתמודדות בבחירות (הצפויות ב-25 בפברואר) הבטיחו "לטפל שוב בנושא" אם הן ייבחרו.

היכונו לתספורת

פוליטיקאי מהימין באירלנד (Enda Kenny) צוטט לאחרונה כאומר שלא ייתכן שממשלת אירלנד תמשיך לכתוב צ'קים פתוחים לבנקאים פזיזים וחסרי זהירות. הסקרים, דרך אגב, מצביעים כי מפלגתו של הפוליטיקאי שהוא מנהיגה צפויה לזכות במרבית המושבים בבחירות הקרובות. גם מפלגה זו וגם שותפותיה הפוטנציאליות התחייבו "לדון מחדש" בחבילת הסיוע של ה-85 מיליארד יורו תוך ניסיון להקטין את שיעור הריבית ולהעביר חלק מההפסד גם לבעלי האג"ח שהלוו לבנקים.

בתוכנית הפעולה של אותה מפלגה ימנית נכתב כי הם מאמינים שאירלנד תיאלץ לבצע מחיקה של חלק מערכן של אגרות החוב שהנפיקו הבנקים האיריים, במידה שלא ידונו איתה על תוכנית הסיוע מחדש. הם מזהירים כי במידה שלא יפעלו בשיטה זו הם מסתכנים בתוצאה של חדלות פירעון פוגעת במיוחד ("hugely damaging sovereign default").

חשוב לשים לב שאין מדובר באיומי סרק ואנליסטים מעריכים כבר היום כי לממשלה יהיה את הכוח החקיקתי לכפות את רצונה בעקבות חקיקה מקדימה שהועברה בדצמבר האחרון שמאפשרת לממשלה לשנות את ההנהלה של הבנקים, לכפות המרת סוגי חוב מסוימים למניות ולהעביר נכסים והתחייבויות.

רוצים להימנע מאפקט דומינו

מנגד עומד האיחוד האירופי ומוסדותיו אשר מתנגדים בכל תוקף לכל סוג של תספורת אפשרית, גם אם חלקית, לבעלי החוב של הבנקים. הפחד הגדול שלהם נובע מהאפקט הפסיכולוגי שעלול לשנות את כל התפיסה הקיימת כיום כי בכוחם של הבנקים המרכזיים להמשיך בתהליך המרת חובות הבנקים לחובות ממשלתיים.

סיטואציה כזו עלולה להביא שוב לחוסר אמון של משקיעים וקשיים גדולים יותר של הבנקים לממן את עצמם על ידי הנפקות חוב. שימו לב כי הסכום עליו מדברים הוא לא עצום ומדובר על פי הערכות על תספורת של פחות מ-20 מיליארד יורו של חוב שאינו מגובה על ידי ממשלת אירלנד. הבעיה היא לא גובה הסכום אלא האפקט הפסיכולוגי והסכנה המורלית שעלולים להשפיע גם על מדינות נוספות כמו יוון, פורטוגל, ספרד ועוד.

אין ספק כי אנו נמצאים בעיצומה של סיטואציה מוזרה. הממשלות והבנקים המרכזיים נמצאים בעיצומו של תהליך ייצוב המערכת הבנקאית בכל העולם בעלות קשה של הגדלת החובות הממשלתיים ויישום צעדי צנע קשים במדינות אירופה (לעת עתה). מצב זה יוצר רוגע ומשרה אווירה של ביטחון של השווקים, והחשש הוא כי צעד כזה של אירלנד עלול לפגוע בקונספציית הרוגע של השווקים והתייחסותם לכל התהליך הזה.

ניתן לסכם ולומר כי הסכנה כיום היא לא באמה מכיוון של סירוב של ממשלות או בנקים מרכזיים לסייע אלא מהכיוון של אותו גורם במצוקה שיסרב לקבל את הסיוע מתוך הבנה של המחיר והמשמעויות אותן ייאלץ לשלם בעבור הסכמתו זו.

הכותב הוא אנליסט המאקרו הבכיר של בנק ההשקעות אופנהיימר ישראל