מה לעשות עם כיכר דיזנגוף?
עיריית תל אביב תערוך משאל לגבי עתיד כיכר דיזינגוף - אלא שיוצרי הסקר ניסחו אותו באופן שנועד להכתיב מראש את התוצאות. הבעיה היא שכדי לדעת מה באמת טוב לתושבים צריך מידע ולא מניפולציות
קראתי שעיריית תל אביב תערוך משאל בנוגע לעתיד כיכר דיזנגוף. האפשרויות יהיו (ציטוט): שיפוץ הכיכר המוגבהת; החזרתה למתכונתה המקורית במפלס הרחוב; או החזרתה למפלס הרחוב ובניית חניון תת־קרקעי תחתיה. מה עדיף לנו?
רוני
רוני היקרה,
אני לא בטוח שאפשר לקבוע חד־משמעית איזו מהאפשרויות עדיפה לתושבי העיר, אבל מה שמעניין במשאל הזה הוא שאפשר ללמוד ממנו איזו אפשרות עדיפה לעירייה. יוצרי הסקר ניסחו אותו באופן שנועד להכתיב מראש את התוצאות, וזו דוגמה קלאסית לאיך החלטות חשובות מתקבלות הרבה פעמים לא לפי חישובים רציונליים, אלא לפי משתנים קטנים בשטח, כגון נוסח של שאלות במשאל.
יוצרי המשאל עשו פה שני דברים מעניינים. הראשון הוא השימוש בניסוח "החזרת הכיכר למתכונתה המקורית". הבחירה במילים "החזרה" ו"מקורית" אינה מקרית. הן נותנות את ההרגשה שהאפשרות מתארת את "מה שהיה צריך להיות". אם היו מנסחים את האפשרות כ"פירוק הכיכר ושבירתה והקמתה מחדש בגובה הכביש" זה לא היה פחות מדויק, אבל זה היה פחות מושך.
הדבר השני שמחברי השאלה עשו הוא תרגיל שיווקי בשם "Decoy Effect", אפקט הפיתיון: שתיים מהאפשרויות פה דומות, אבל אחת מהן עדיפה משמעותית. אחת היא להחזיר את הכיכר למפלס הרחוב, והשנייה זהה, בתוספת חניון תת־קרקעי. ומי מתושבי תל אביב הפקוקה לא היה מוסיף חניון? השאלה היחידה היא למה בכלל לשאול את תושבי תל אביב אם הם רוצים את הכיכר בלי חניון תת־קרקעי.
והתשובה, שעולה מהרבה מחקרים, היא שכאשר בשאלת העדפות בת שלוש אפשרויות יש שתי אפשרויות דומות שאחת מהן פחות טובה, האפשרות הטובה יותר נהפכת ליותר מושכת - לא רק לעומת האפשרות הדומה לה, אלא גם לעומת האפשרות השלישית. כלומר, אם המשאל היה מאפשר לבחור רק בין שיפוץ הקיים לבין הורדה למפלס הרחוב והוספת חניון, אז האפשרות השנייה היתה כנראה פחות מושכת מכפי שהיא עכשיו. עצם הוספת אפשרות הביניים הפכה את האפשרות השלישית למושכת ביותר.
אז מה עדיף? לשם כך נחוץ עוד מידע על השיפוץ המתוכנן. אבל זה מה שצריך לבקש - מידע ולא מניפולציות.
שאלות לדן אריאלי: askdan@calcalist.co.il