התרומות משמרות את הסטטוס־קוו

הדברים ידועים, ולמרות זאת - מדי פעם עולים קולות להפסקת התרומות.

הקבצן מקבל יותר ממה שביקש

אחד הראשונים שהעלו את הרעיון להפסקת התרומות היה נשיא אוניברסיטת אל־קודס, פרופ' סרי נוסייבה. בכמה הרצאות שנשא לפני כשלוש שנים אמר נוסייבה שכספי המדינות התורמות מגבירים את התלות של הפלסטינים בגורמים זרים, פוגעים בערכים של כבוד לאומי ובעיקר - מונעים התקדמות מדינית ובכך מחבלים באינטרסים הלאומיים הפלסטיניים. באחת משיחותיו עם נציג הקוורטט טוני בלייר, אמר נוסייבה: "הפסיקו לשמש בתפקיד של קופאי והתחילו להציב דרישות מדיניות". במילים אחרות, הודיעו שאם אין התקדמות בתהליך השלום, אתם לא נותנים יותר כסף.

נימוקים דומים למען הפסקת התרומות העלה בעבר גם הכלכלן הרדיקלי הפלסטיני עאדל סמארה, שהצביע על כך שבוועידת התרומות בפריז קיבלו הפלסטינים מנציגי המדינות התורמות סכום נדיב ביותר של 7.7 מיליארד דולר, אף שביקשו סיוע של כ־5.4 מיליארד דולר בלבד. עוד לא היה בעולם, כתב סמארה, מקרה שבו הקבצן שמתחנן לנדבות מקבל 30% יותר ממה שחלם לקבל. סמארה הסביר שהתרומות משרתות את הקהילה הבינלאומית לא פחות - ואולי יותר - מאשר את הפלסטינים, ומעשירות בין השאר גם את ישראל.

אינטרס מדיני וכלכלי לשקט

סקירה מקיפה של כל הטענות הללו התפרסמה לאחרונה בספר שכתב הכלכלן הישראלי שיר חבר, שיצא לאור בבריטניה וכותרתו: "הכלכלה המדינית של הכיבוש הישראלי". חבר מנתח את העובדה, המוזרה לכאורה, שמדינות העולם מגלות עניין ותורמות לסייע למצוקה הכלכלית הפלסטינית הרבה יותר מהתרומות שהן נותנות כסיוע למדינות העניות ומוכות הרעב שבאפריקה. מדוע? נראה שיש להן אינטרסים מדיניים וכלכליים שבאזור ישרור שקט ולא יהיו בעיות באספקת הנפט.

אבל חבר מסביר בעיקר כיצד ישראל מרוויחה מהפלסטינים: חברות ישראליות מספקות תוצרת ישראלית לפלסטינים, כגון מוצרי מזון, ציוד וחומרי בניין, למשל לבניית הפרויקט הגדול של העיר החדשה רוואבי; חברות ישראליות מספקות שירותים לפלסטינים, למשל חברות הטלפון הסלולרי וחברות השיווק (כמו סניפים של רמי לוי סמוך לרמאללה, לגוש עציון ולאבו דיס); ישראל מנצלת משאבי טבע, בעיקר מחצבות בגדה, ומקיימת מונופול על חלק מהיבוא ועל אספקת דלק לשטחים.

קשה למצוא ברשות הפלסטינית מישהו שיוותר על התרומות ממדינות העולם, אולם סקרי דעת קהל מצביעים על כך שפלסטינים רבים מעדיפים שמדינות העולם ייתנו להם פחות סיוע כלכלי והרבה יותר סיוע מדיני. בסך הכל, התרומות ממדינות העולם עוזרות מאוד גם למדינת ישראל שממשיכה, לפחות בעקיפין, לשלוט בגדה ובעזה, אולם לא צריכה לשאת באחריות ובמעמסה התקציבית של שליטה זו.