$
גילעד נס

הפקולטה להנדסה עקומה

כיצד קובעת המדינה אם יש תחרות בשוק? קומדיית התמלוגים כדוגמה לרגולציה החיה בוואקום

גילעד נס 10:5720.01.11

עורכי הדין של חברות התקשורת כבר מתכוננים לקראת הגשת עתירות לבג"ץ מטעם החברות נגד העלאת התמלוגים שהן ישלמו בשנתיים הקרובות. יהיה זה שלב נוסף בפארסה המתרחשת בשבועות האחרונים, שבמסגרתה חתם שר אחד (שר התקשורת משה כחלון) על תקנות שהוא ומשרדו מתנגדים להן, שר אחר (שר האוצר יובל

שטייניץ) כפה על חברי ועדת הכספים להצביע על אישור התקנות, ואחד המבקרים הגדולים של חברות תקשורת, פרופ' ראובן גרונאו, מצא את עצמו מגן עליהן בלהט.

 

ה"פשרה" שהושגה בין כחלון לשטייניץ בנושא התמלוגים היא מופת של חשיבה עקומה. התקנות מורות על ירידת התמלוגים לשיעורם המקורי (1%) בשנת 2013, אך אם תגבר התחרות בשווקים הרלבנטיים ייתכן שהתמלוגים ישובו לשיעורם המקורי עוד לפני כן. אלא שהקריטריונים לקביעת אותה "תחרות גוברת", שהנדסו השרים, נמצאים כולם מחוץ לשליטתן של החברות, כך שהרגולטור עצמו הוא שיביא להגברת התחרות או להקטנתה.

 

הורדת תמלוגים תלויה בגורמים חיצוניים

 

בתקנות להעלאת התמלוגים של בזק ופעילות האינטרנט והטלפוניה של HOT נכתב, כי כניסתו של גורם נוסף לתחום אספקת תקשורת נייחת, כלומר מיזם הסיבים האופטיים של חברת החשמל, תוכל לאפשר את הורדת התמלוגים. כאשר יגיע אותו גורם לפריסה של 5% מהאוכלוסייה, יוכלו בזק ו־HOT לבקש את הורדת התמלוגים. האם קצב הפריסה של חברת החשמל תלוי בפעילות של HOT ובזק? בוודאי שלא. הוא תלוי במועד קבלת הרישיון של חברת החשמל, בגיוס משקיע חיצוני למיזם התקשורת, ובקצב הפעילות של חברת החשמל.

 

עבור חברות הסלולר תלויה הפחתת התמלוגים בהגעה של המפעילים הווירטואליים לנתח שוק של 5%, או פריסת תשתית של חברת סלולר חדשה כך שתשרת 10% מהאוכלוסייה. האם הישגים אלו תלויים בחברות הסלולר הקיימות? בוודאי שלא, הם תלויים בעיקר ברגולציה על הצבת אנטנות, שכזכור אפילו משרדי הממשלה אינם מצליחים להגיע להסכמה לגביה.

 

כחלון כבר יצא מנצח

 

עבור HOT ו־yes, נקבע כי התמלוגים יחזרו לשיעורם לפני ההעלאה, אם יוענקו רישיונות שידור לשבעה גורמים נוספים על גבי שידורי ה־DTT (שידור טלוויזיה דיגיטל קרקעי). האם HOT ו־yes יכולות להאיץ או לעכב פעילות ערוצים חדשים על גבי תשתית המתחרה בהן? ודאי שלא, הפעולות הללו ייגזרו בעיקר מקצב עבודתה של הרשות השניה.

 

אך מי שכבר יצא מנצח מהפרשה הוא שר התקשורת כחלון. אם תפסיד המדינה בבג"ץ, הוא יטען כי הוא ומשרדו התנגדו להעלאת התמלוגים. אם תזכה המדינה בבג"ץ, ובהנחה הלא ודאית שכחלון עדיין יימצא בתפקידו, הוא יוכל לטעון שבג"ץ אישרר את התקנות שעליהן חתם.

 

 

בטל שלח
    לכל התגובות
    x