באיזו קומה יש סיכוי טוב יותר לשרוד רעידת אדמה - ראשונה או אחרונה?
בלדד השוחי נכנס בעובי הקורה ומסביר אחת ולתמיד איפה עדיף להיות ברעידת האדמה הבאה שתפקוד את ישראל
באיזו קומה יש סיכוי טוב יותר לשרוד רעידת אדמה - ראשונה או אחרונה?
דור
דור היקר,
רעידות אדמה יכולות לקפד את חייך בשפע של דרכים מלבבות, ורובן אפילו לא מחייבות קריסה של קירות. הלחצים העצומים שפועלים על המבנה יכולים להפוך חלונות רגילים למכונות ירייה של זכוכית ופלדה, מנורות ושאר רהיטים תלויים עלולים לזנק על עוברי אורח, ואפילו רהיטים שמונחים על הרצפה יכולים להחליט פתאום לקום על בעליהם. גם אם תשרוד את הטלטלה לא בטוח שתשרוד את הנזקים המשניים - כמו שריפות. ואל תשכח שאחרי רעידת אדמה רצינית כוחות ההצלה והחילוץ נוטים להיות עסוקים מאד, מה שמקטין את סיכוייך לקבל טיפול רפואי בזמן, וללא טיפול הולם אפילו פציעה קלה יכולה להיות קטלנית.
כל מי שבנה פעם מגדל מקוביות יכול לספר לך שהרעידות חזקות יותר בקומות הגבוהות. תנועה קטנה בבסיס הופכת לנדנוד רציני בקצה, אז כל זמן שהבניין נותר על עומדו, מוטב להישאר בקומה התחתונה. ברגע שהבניין קורס מופיעה הדילמה: בקומה גבוהה תיפול יחד עם שאר הבניין, אך בקומה נמוכה כל הבניין ייפול לך על הראש. שתי האפשרויות לא נשמעות מבטיחות, אז בוא נבחן אותן לעומק.
אם הבניין גבוה עדיף לבחור בקומה נמוכה. בניינים לא קורסים בהילוך אטי, כמו בטלויזיה. הם נופלים. ופגיעה בקרקע אחרי נפילה מגובה היא דבר מסוכן אפילו כשאין אבנים, שברי בטון ומוטות פלדה מעליך ומתחתיך. אם מדובר בבניין של שתי קומות אולי יש על מה לדבר, אבל אז החיסרון של הקומה התחתונה מתגמד: ההבדל בין תקרה שנופלת לך על הראש לבין קומה בודדת שנופלת לך על הראש לא כל כך גדול.
בנוסף, רעידות אדמה בדרך כלל לא מפילות בניינים ישר למטה, במה שמכונה בארצות הברית "התמוטטות פנקייק". אמנם קריסת פנקייק נפוצה יותר במדינות לא מפותחות, והרגלי הבנייה בארצנו הקטנטונת לא מפותחים באופן מיוחד, אבל אפילו אצלנו הבניין לרוב נוטה לאיזשהו כיוון והקומות העליונות נופלות לצד הקומה הראשונה, לא ישירות עליה.
ההמלצה של רוב הגופים המטפלים ברעידות אדמה היא לרדת מיד לרצפה, כדי לחמוק מרסיסים ולהימנע מנפילה לא נשלטת, ולהיאחז במשהו יציב, כדי לא לעוף על משהו קשה. לנסות להתנייד ממקום למקום בזמן רעידה זה רעיון רע במיוחד, לכן כדאי למצוא מקום מבטחים קרוב. רצוי מתחת לרהיט כבד שיגן עליך מפני חפצים נופלים. אם הרצפה תקרוס תחתיך זה עלול לקלקל את האסטרטגיה המצוינת הזו, וזו עוד נקודה לטובת הקומה הנמוכה.
דרך אגב, אולי יצא לך לשמוע המלצה סותרת של טיפוס בשם דאג קופ (Copp) שמוכר רעיון שנקרא "משולש החיים" וממליץ לחסות דווקא ליד רהיט כבד או קיר תומך. לטענתו רהיטים נוטים למחוץ את מי שמתחתם, אבל אם נופל עליהם קיר הוא ממשיך להישען עליהם ויוצר מחסה עמיד. ההמלצה הזו נפוצה בעיקר במכתבי שרשרת, ואף חוקר רציני לא התייצב מאחוריה. בקרב מומחים קופ נחשב לשרלטן מסוכן וחסר אחריות שמשיא עצות מסוכנות, מה שהופך את כל מי שמעביר את הדואר הזה בלי לבדוק את העובדות לקצת חסר אחריות בעצמו.
מובן שכל השיטות האלה מתמקדות בשרידת ההתמוטטות בלבד. זה עדיין משאיר אותך הלום ודואב בתוך חלל צר, בלי מים, בלי אוכל, בלי אינטרנט ולפעמים גם בלי אוויר. אם כוחות ההצלה לא יגיעו אליך בזמן, אתה עוד תצטער שלא חיית בפנטהאוז. סידור חכם של הבית, ברז גז וארון חשמל שמתנתקים אוטומטית בזמן רעידה וערכת עזרה ראשונה ישפרו את סיכויי ההישרדות שלך הרבה יותר מאשר בחירה בקומה הנכונה.
במשך השנים תרבויות רבות האמינו שרעידות אדמה הן סימן לזעם האלים, ובתור שכאלה אי אפשר להתגונן מפניהן, וזאת על אף ששיטות בנייה שמסוגלות להתמודד עם רעידות אדמה קיימות כבר לפחות 2,500 שנה. אולי בגלל זה אנחנו לא טורחים להיערך לרעידות אדמה כאן, בארץ הקודש. אותנו הרי אלוהים אוהב.
שאלות לבלדד השוחי: askbildad@calcalist.co.il