ועדת הכספים אישרה: תמלוגי חברות התקשורת יעלו
התמלוגים יועלו ב-0.75% בשנת 2011 וב-1.5% בשנת 2012, ואמורות לחזור לשיעור של 1% ב-2013. חברות התקשורת צפויות לעתור לבג"צ נגד ההחלטה
לאחר דיון סוער אישרה ועדת הכספים, בראשות היו"ר ח"כ משה גפני, את העלאת תמלוגי חברות התקשורת בשנים הבאות, כפי שהוצגו בתקנות עליהן חתמו שר התקשורת משה כחלון ושר האוצר יובל שטייניץ, ברוב של שישה חברי ועדה מול ארבעה מתנגדים.
מהדיון נעדרו נציגי משרד התקשורת, ולמעט הימצאותו של מנכ"ל הרשות השניה, מנשה סמירה, לא נרשמה נוכחות לנציגים נוספים כדוגמת שר התקשורת, מנכ"ל המשרד, נציגי אגף הכלכלה ונציגי המועצה לשידורי כבלים ולווין - עובדה שהוזכרה בידי חלק מהמשתתפים כהוכחה להתנגדותם למהלך.
כזכור, לאחר דיונים בין שר התקשורת לשר האוצר ולאגף התקציבים באוצר נקבע כי חברות התקשורת, ששילמו תמלוגים בשיעור של 1% מהכנסותיהן בשנת 2010, ישלמו תמלוגים בשיעור של 1.75% מהכנסותיהן בשנת 2011, ובשנת 2012 יעמוד שיעור התמלוגים על 2.5% מההכנסות. בשנת 2013 יחזור שיעור התמלוגים ל-1%. לאחר מכן הוחלט כי שיעור התמלוגים של חברות הטלוויזיה הרב ערוצית וזכייניות הערוצים המסחריים יושוו לשיעור התמלוגים של חברות התקשורת, ואף הוחלט כי ההחלטה תהיה רטרואקטיבית לשנת 2010.
ההחלטה תחול על הכנסות מתקשורת של חברות הסלולר, בזק ו־HOT, אך לא על ספקיות האינטרנט, ספקיות השיחות הבינלאומיות וחברות המספקות שירותי טלפוניה נייחים על גבי האינטרנט. בשנת 2009 שילמו חברות התקשורת כ־243 מיליון שקל מהכנסותיהן כתמלוגים למדינה, ועל פי הערכת האוצר, המתווה הנוכחי של העלאת התמלוגים יגדיל את הסכום שיזרום לקופת המדינה מחברות התקשורת לכ־450 מיליון שקל ב־2011, ולכ־625 מיליון שקל בשנת 2012.
פרופ' ראובן גרונאו צילום: אוראל כהן "הצרכנים מוציאים על טלפוניה ותקשורת פי שניים ושלושה מאשר הם מוציאים על מים, כך שהעלאת המחירים בתחום הזה חמורה יותר מהעלאת התעריפים למים, שעוררה סערה גדולה. התמלוגים נולדו כאשר הממשלה הפכה את בזק לחברה באמצע שנות השמונים, והחברה רצתה לקבל דיבידנדים מתמשכים מהחברה וקבעה שתשלם תמלוגים. מאז התמלוגים עלו וירדו, לפי רצונו של האוצר, ובשנות ה-90 כבר הובן שמדובר בסוג של קנס לא תחרותי, והוחלט להפחית את התמלוגים במשך הזמן. בוועדה שניהלתי לפני כמה שנים התחייבו נציגי האוצר שעד 2011 יבוטלו התמלוגים. עכשיו האוצר צריך כסף, אז הוא מצא את כלי התמלוגים".
העלאת התמלוגים תוסיף להוצאותיה של בזק כ-30 מיליון שקלים בשנת 2011 וכ-60 מיליון שקלים ב-2012. שרון פליישר, סמנכ"לית הרגולציה של בזק, אמרה בדיון כי בנוסף להתנגדות העקרונית של החברה להעלאת התמלוגים בכלל השוק, העלאת התמלוגים נומקה בכך שאין תחרות בשוק התקשורת, בעוד בשוק התקשורת הנייחת, קיימים כיום שבעה מתחרים. בנוסף, הוחלט להעלות את התמלוגים לבזק ו-HOT, בעוד ספקי תקשורת נייחת המצויידים ברישיון יחודי, כדוגמת שירותי הטלפוניה של סמייל, בזק בינלאומי, נטויז'ן ופרטנר, פטורים מהעלאה זו.
יהודה סבן, נציג אגף התקציבים באוצר, טען כי מעולם לא ניתנה הבטחה רשמית ומפורשת לבטל את התמלוגים. "אולי בחדרי חדרים נאמרו דברים, אבל אין החלטה כזו, ככל שאני מודע לדברים. באשר לרמת התחרות, בתחום הנייח יש רק שתי חברות בעלות תשתית, בתחום הטלוויזיה יש רק שתי תשתיות, כך שרמת התחרות לא מספיק גבוהה. הממשלה פעלה ללא הצלחה לכפות על חברות הטלוויזיה הרב ערוצית לשווק חבילה צרה, וכיום הממשלה בוחנת הרחבה של מערך ה-DTT כדי להעצים את רמת התחרות בתחום הזה, ולכן אנחנו עדיין טוענים שאין תחרות מספקת בתחומים האלה. אם החברות טוענות שהתמלוגים יתגלגלו על הצרכן, הן רק מוכיחות שמדובר בשוק לא תחרותי, שבו מתרחש תהליך שכזה של גלגול הוצאות מלא על הצרכן".
בסופו של הדיון, כאמור, התקיימו הצבעות לאחריהן אישר יו"ר הוועדה את התקנות.
