בעקבות חשיפת "כלכליסט": מה שכח השופט זפט לספר
השבוע נחשף ב"כלכליסט" כי עו"ד יעקב וינרוט ייצג בעבר את השופט יהודה זפט תמורת שכר טרחה נמוך במיוחד. עתה מתברר כי במשך שנים התעלם לכאורה השופט זפט מחובת הגילוי הנאות בזמן שעו"ד וינרוט הופיע מולו בכמה תיקים. פרקליטים בכירים: "זפט היה חייב לגלות את המידע לצדדים"
השופט יהודה זפט לא גילה למתדיינים שהופיעו בפניו, כשמולם ניצב עורך דין יעקב וינרוט, כי במשך כמה שנים במהלך שנות התשעים הוא ורעייתו, עורכת הדין מרים זפט, קיבלו שירותי ייצוג משפטי ממושך מעו"ד וינרוט ומשרדו ושילמו תמורתו שכר טרחה נמוך של 16,597 שקל בלבד - כך עולה מבדיקה שערך "כלכליסט".
שלשום חשף "כלכליסט" כי השופט זפט היה אחד מלקוחותיו של עו"ד וינרוט. זאת, לפי מסמך שהגיש עו"ד וינרוט לבית המשפט במסגרת התיק שבו הוא מואשם במתן שוחד לשוקי ויטה. וינרוט ביקש להוכיח במסמך כי שכר הטרחה שגבה מוויטה לא היה חריג והציג לקוחות בכירים אחרים, כגון השופט זפט, כדוגמה.
על פי המידע שמסר וינרוט לבית המשפט בעניינו של זפט, בראשית שנות התשעים, ובמשך מספר שנים, העניק משרדו לזפט ולרעייתו "ייצוג ממושך בעניין אזרחי בבית המשפט המחוזי בחיפה, כולל עבודה מרובה שהתפרסה על פני תקופה ארוכה". לפי הנכתב, עו"ד וינרוט עבד על התיק באופן אישי במשך "שעות רבות", וכך גם שותפו דאז עו"ד בעז בן צור.
וינרוט לא הסתיר באותו מסמך כי משרדו הופיע בשנים שלאחר מכן בפני השופט זפט. בין היתר התברר בפני זפט עניין אישי של וינרוט, וזאת במסגרת התביעה שהגישו נגדו עזרא עורקבי ועו"ד שחר בן עמי, בטענה שלא העביר להם את חלקם בשכר הטרחה שגבה וינרוט בפרשת הפטריארכיה היוונית.
באותו מקרה ביקשו עורקבי ושחר בן עמי לפסול את הבורר אליהו וינוגרד, והתיק הועבר בתחילה לטיפולו של הנשיא דאז אורי גורן, אשר פסל את עצמו בשל היכרותו עם וינוגרד, והעבירו לסגנו, זפט. זפט לא פסל את עצמו. במסמך שהגיש וינרוט לביהמ"ש הוא כותב כי בתיק זה השופט זפט דחה את בקשתו וההחלטה התהפכה בבית המשפט העליון.
תיק נוסף שבו טיפל משרד וינרוט מול זפט נגע במחלוקת בין רב־בריח שהיתה בשליטת אברהם בחרי, לבין מולטילוק שייצג וינרוט. היקף התיק עמד על מיליוני שקלים, ובסופו של דבר בחרי הפסיד בו ולקוחותיו של וינרוט זכו.
בנוסף, במקביל או בסמוך לתקופה שבה ייצג וינרוט את השופט זפט, בשנים 1992–1994, התמחתה במשרדו של וינרוט בתו של השופט זפט, עו"ד חן זפט־פייגלין. כשמונה שנים לאחר סיום ההתמחות ייצג ב־2002 משרדו של וינרוט, עם עו"ד זפט־פייגלין, עיזבון של מנוח בתיק נגד הפועל חיפה.
במסגרת חקירתו של וינרוט במשפט השוחד, הוא אמר לתובעת שרון כהנא בדיון שנערך ב־20 באוקטובר 2010, כי "לפי הנורמות הצבועות שאת מציגה, אני לא יכול להופיע לפני הרבה שופטים במחוזי ובעליון".
לדברי וינרוט, "לרוב השופטים כאן במחוזי עשיתי טובות הרבה יותר מאשר עשיתי לוויטה. הייתם צריכים להכניס לכלא גם אותם". לדבריו, "אם שופט מקבל ממני המלצה, הוא אסיר תודה. אם אני מקבל את הבן שלו להתמחות אצלי, הוא אסיר תודה".
אסירות התודה של זפט, במקרה זה, היתה צריכה להיות גדולה יותר נוכח שכר הטרחה הנמוך יחסית ששולם עבור הטיפול הממושך, כפי שהציג וינרוט עצמו. זפט עצמו כשופט נוהג לחייב צדדים מפסידים בהוצאות שכר טרחה גבוהות למדי, וכך למשל, כשדחה זפט את בקשת רב־בריח לקבלת צו מניעה זמני — הוא חייבה בהוצאות ביניים בהיקף של 30 אלף שקל.
כמה חודשים לאחר מכן קיבל זפט בקשת ביניים של מוליטילוק, ובמסגרתה התבקשה פסילת כמה מסמכים שצירף בחרי כנספחים, וחייב את רב־בריח בתשלום הוצאות של עשרת אלפים שקל נוספים.
השופט יהודה זפט פרקליטים בכירים: "אנחנו המומים"
פרקליטים בכירים רבים המופיעים בבתי משפט אמרו ל"כלכליסט" כי היו המומים לגלות שהשופט זפט קיבל ייצוג משפטי מעו"ד וינרוט וכי משרד וינרוט הופיע בשנים שלאחר מכן כמה פעמים בפני השופט זפט, אך האחרון לא גילה על כך לצדדים. עו"ד בכיר שמופיע רבות בפני זפט וביקש שלא להיות מצוטט בשמו אמר: אני המום. כולם מדברים על וינרוט כל הזמן, אבל כאן החובה חלה לחלוטין על זפט. אני יכול להבין את השיקול של וינרוט לגבות שכר טרחה נמוך מזפט, כי מבחינתו זה תורם למוניטין שלו לייצג שופט בכיר וזה לגיטימי, אך לגבי השופט זפט מתעוררות תמיהות רבות".
עו"ד בכיר נוסף, שלדבריו ייצג בכמה הזדמנויות שופטים בעניינים אישיים שלהם, אמר ל"כלכליסט": "לא הייתי מעלה על דעתי להופיע בפני אותם שופטים, וגם אם כן, מיד בפתח הדיון הייתי מודיע לצד השני על הייצוג שנתתי".
זפט התעלם מחובת הגילוי הנאות
חובתו של שופט לגלות לצדדים קשרים שהיו או שיש לו עם הצד השני נדונה לאחרונה באריכות בבית המשפט העליון. בהחלטה דרמטית שניתנה בחודש שעבר הפך בית המשפט העליון את החלטת סגנית הנשיא במחוזי חיפה אשר הורתה להעביר את הבורר ישי לויט מתפקידו, כשנטען נגדו לאחר מתן פסק הבוררות כי הוא ניהל בעבר מו"מ עם חברת פז לגבי מכירת שטח לתחנת דלק.
העליון קבע כי פז יכלה לגלות את המידע הרבה לפני פסק הבורר ולכן סירב לפסול את הבורר. עם זאת, באותה החלטה הרחיבו שופטי העליון בדבר חובת הגילוי החלה על בורר, שדומה במהותה לזו החלה על שופט, ונקבע כי לבורר יש חובה לגלות את קשריו למי מהצדדים וראוי שהבורר ייתן ביטוי בכתב, במכתב או בפרוטוקול כבר בישיבת הבוררות הראשונה.
מדוברות בתי המשפט נמסר בתגובה לכתבה כי "הפרטים נוגעים לתיק תלוי ועומד המתנהל בימים אלה, ומשכך אין תגובה". אברהם בחרי אמר ל"כלכליסט" בתגובה: "הייתי מופתע מאוד בזמנו מפסק הדין של זפט בעניין מולטילוק. לא ידעתי שעו"ד וינרוט ייצג אותו בעבר. זה כואב לשמוע שיכול לקרות מצב כזה, ואני יכול לומר שההחלטות של זפט בעניין שלנו היו תמוהות מאוד בעיניי". עו"ד וינרוט סירב להגיב לפניית "כלכליסט".