בלעדי ל"כלכליסט" - האוצר מטיל פצצה בשוק המט"ח: מתחיל לרכוש דולרים

כללי המשחק בשוק מטבע החוץ המקומי עומדים להשתנות מן הקצה אל הקצה כבר בתקופה הקרובה. אחרי שהניסיונות הממושכים של בנק ישראל להחליש את שער השקל באמצעות רכישות מט"ח גדולות הגיעו פחות או יותר למבוי סתום, למאבק בשקל החזק מצטרף עכשיו שחקן נוסף ומשמעותי ביותר, שעשוי בהחלט לשנות את התמונה.

ל"כלכליסט" נודע כי משרד האוצר מכין תוכנית פעולה שתביא להגדלה ניכרת של הביקושים למטבע חוץ, ותתרום בדרך זו להחלשת השקל לעומת המטבעות החשובים בעולם. לפי התוכנית המתגבשת, יחליף האוצר חלק מהחוב הממשלתי הנקוב במטבע חוץ בחוב הנקוב בשקלים. שתי דרכים עומדות בפני החשב הכלל שוקי אורן כדי להשיג מהלך כזה.

הראשונה היא ביצוע פירעון מוקדם של איגרות חוב שהנפיקה בעבר הממשלה בחו"ל, ולממן זאת באמצעות הנפקת אג"ח ממשלתיות בארץ. אולם בבדיקה שנערכה במשרד האוצר בנושא התברר כי קיימות מגבלות קשות מאוד על ביצוע פירעון מוקדם של איגרות החוב המט"חיות של הממשלה, ודרך פעולה זו נגנזה.

הדרך השנייה, שבה מתכוון האוצר לנקוט, היא לבצע הגנות על חלק מהחוב החיצוני של הממשלה באמצעות עסקאות החלף (SWAP) עם בנקים ישראליים וזרים. מדובר בסוג פעולה מורכב, שבאמצעותה יכול למעשה האוצר להמיר חוב במטבע חוץ בחוב הנקוב בשקלים. השפעת המהלך תורגש בחודשים הקרובים.

עסקאות ההחלף הן למעשה צירוף של שתי עסקאות המרה - אחת מיידית ואחת עתידית בכיוון ההפוך, הפועלות בדרך הבאה: האוצר מחליט להמיר לשקלים חוב של הממשלה בדולרים (נניח, איגרת חוב בסכום של מיליון דולר שמועד פירעונה בעוד שנה). לשם כך פונה החשב הכללי אל הבנק שנבחר ונוטל ממנו מעין הלוואה בשקלים, בסכום השווה למיליון דולר, לתקופה של שנה. הבנק, מצדו, מתחייב להעמיד לרשות הממשלה מיליון דולר בעוד שנה.

ההלוואה השקלית אינה עוברת לרשות החשב הכללי. את הכסף נוטל הבנק המלווה, ורוכש איתו בשוק מטבע חוץ מיליון דולר (אמיתיים), שאותם הוא מפקיד בפיקדון לשנה.

בעוד שנה ייתן הבנק את מיליון הדולר לאוצר, והאוצר יחזיר לבנק את ההלוואה בשקלים שכביכול קיבל ממנו, בתוספת הריבית שעליה סוכם מראש בהתקשרות בין האוצר לבין הבנק. במיליון הדולר שיקבל מהבנק יפדה האוצר את איגרת החוב של הממשלה, שתגיע אז לפירעון.

לא כל הפוטנציאל ינוצל

כאמור, משרד האוצר מטיל את מלוא כובד משקלו לזירת שוק מטבע החוץ לאחר כמעט שלוש שנים שבהן הפעולות של בנק ישראל בתחום זה לא השיגו את התוצאות המקוות.

מתחילת ההתערבות שלו במסחר במט"ח, בחודש מרץ 2008, רכש הבנק המרכזי של ישראל סכום כולל של כ־43 מיליארד דולר, שהגדילו את היקף יתרות מטבע החוץ של ישראל לסכום שיא של כ־70 מיליארד דולר. יותר מ־11 מיליארד דולר רכש בנק ישראל רק בשנה החולפת.

אולם למרות ההיקף המוגבר של רכישות הדולרים ושינוי שיטת הרכישה שלוש פעמים, יכול בנק ישראל להצביע על הישגים מוגבלים למדי: לא רק שהשקל לא נחלש כתוצאה מרכישות המט"ח בשנת 2010, אלא הוא אף התחזק מול רוב המטבעות החשובים בעולם: הדולר נחלש ב־6%, שער היורו צלל ב־13% ואילו שער סל המטבעות - "שער החליפין האפקטיבי", שהוא הנתון החשוב באמת שאליו מכוון בנק ישראל - ירד בשנה החולפת ב־7%.

כניסת משרד האוצר לשוק מטבע החוץ, יחד עם המשך המעורבות של בנק ישראל במסחר וההערכה שהמהלך יגרור כניסה של שחקנים נוספים, צפויה לשנות את כל התמונה. רכישות הדולרים הגדולות שיבצעו בקרוב הבנקים, שיערכו עסקאות החלף עם החשב הכללי, יגדילו מאוד את הביקושים למטבע חוץ, ובדרך זאת יתרמו להחלשת שערו של השקל.

מדובר בפוטנציאל עסקאות החלף גדול במיוחד, אם כי כבר עכשיו ברור שלא כולו ינוצל. היקף החוב החיצוני של הממשלה מסתכם כיום בכ־31 מיליארד דולר, כשלושה רבעים מכלל רכישות הדולרים שביצע בנק ישראל בשנתיים וחצי האחרונות.

החשכ"ל חתם על הסכמים

ל"כלכליסט" נודע כי בשבועיים האחרונים חתם החשב הכללי באוצר הסכמים מיוחדים, הידועים בשם הסכמי ISDA, עם רוב הבנקים הישראליים. הסכמים אלה יאפשרו לאוצר לבצע עסקאות לגידור החוב החיצוני גם עם הבנקים המקומיים, לאחר שבעבר ביצע האוצר עסקאות כאלה, בהיקפים מצומצמים, רק עם בנקים זרים.

עסקת ההחלף הראשונה במסגרת ההסדר החדש בוצעה כבר בימים האחרונים, לאחר שבמהלך השנה החולפת ביצע האוצר כמה עסקאות הגנה קטנות יחסית, בהיקף כספי כולל של כמיליארד דולר.

את עסקאות ההחלף בין הדולר לשקל מתכוון האוצר לבצע לתקופות ארוכות יחסית, של עשר שנים. הסיבה שהחשב הכללי החליט להיכנס לשוק עסקאות ההחלף דווקא עכשיו היא ככל הנראה העובדה שהריבית השקלית הנמוכה כיום הפכה אותן לכדאיות יותר מבעבר. שוקי אורן ציין כמה פעמים בעבר כי הפעולות שלו בתחום החוב הממשלתי נובעות רק משיקולי ניהול החוב, ואינן נעשות כדי להשפיע על שער החליפין.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "המשרד אכן משלים בימים אלה את החתימות על ההסכמים שיאפשרו לחשב הכללי לבצע עסקאות גידור עם בנקים ישראליים".

"במונחים של שער החליפין הריאלי, לפני שנתיים וחצי היינו ברמה הנמוכה ביותר של שער הדולר לעומת השקל, ועד היום החזרנו את שער הדולר ל־4.2 שקלים עם ייסוף של 20%, בזכות ההתערבות באמצע 2008. אבל זה קצת קשה להישאר שם, השער החל לרדת מאז שוב והיה ייסוף לא קטן", אמר נגיד בנק ישראל סטנלי פישר בכנס השנתי של תעשיות האלקטרוניקה והתוכנה בישראל.

פישר ציין כי היחלשות הדולר אינה תופעה ישראלית אלא עולמית, וכי הייסוף הגדול ביותר ביחס לדולר התרחש ביפן (11.7%) ובאוסטרליה (11.2%). "ישראל דווקא במקום טוב באמצע: 6.2%. אנחנו מעט גבוהים מהממוצע, אבל לא בהרבה".

עוד ציין פישר כי כל משקיע בסחר הבינלאומי צריך להביא בחשבון את האי־ודאות בשער החליפין ולהתגדר כנגדה. "מה שהכי חשוב להבין הוא שיש הרבה אי־ודאות, ואי אפשר לתת ערבויות לאף אחד, אבל יש אפשרויות לקבל גידור דרך השווקים", אמר פישר.

"המשבר הכלכלי העולמי והאי־יציבות בשוקי העולם שבאו בעקבותיו מציבים אתגרים לא פשוטים בפני הכלכלה הישראלית בכלל ותעשיית ההייטק בפרט", אמר בכנס שר התמ"ת בנימין בן אליעזר. "שער הדולר הנמוך פוגע משמעותית בכושר התחרות והיצוא של התעשייה, ומחייב אותנו למצוא פתרונות פיננסיים יצירתיים כדי להתמודד עם מצב זה".

השתתף בהכנת הכתבה: אסף גלעד