ועכשיו למערכה האמיתית

1. שטייניץ, הכן את התרמוס

זהו, זה מאחורינו. ההמלצות הסופיות של ועדת ששינסקי הוגשו סוף סוף. שמונה חודשים לאחר שמונתה, באפריל 2010, עבודתה של הוועדה המקצועית שהקים שר האוצר יובל שטייניץ לבחינה מחודשת של מיסוי תעשיית הגז הגיעה לקצה. לחצים, בחישות, איומים בעזיבת הוועדה מצד שניים מנציגיה, רדיפות אישיות, מודעות ענק בעיתונים וקמפיינים מכוערים ומתוזמנים. הכל היה שם. עכשיו ששינסקי יכול ללכת לנוח. תם ונשלם, מבחינתו.

שר האוצר, לעומתו, צריך להצטייד בתרמוס קפה ולהתכונן ללילות ארוכים בלי שינה. שטייניץ מעוניין לאשר את המלצות ששינסקי בחקיקה עד סוף חודש מרץ הקרוב. משכך, מוטב שייערך לקרבות ההתשה ולדיונים הארוכים שעוד יתחוללו בחדר ועדת הכספים. הקרב האחרון שניהל מול חברת כיל - סביב שינוי חוק עידוד השקעות הון באופן שפוגע בחברה במאות מיליוני שקלים בשנה - לימד אותו משהו על איך מנהלים מלחמת חפירות כלכלית־פוליטית. אבל לפני שנגיע לכנסת, כדאי להקדיש רגע למשוכה הראשונה שתעמוד בדרכן המייגעת של המלצות ששינסקי - שרי הממשלה.

משה גפני. מחכה לצ'ק צילום: אלכס קולומויסקי

2. שטייניץ, היזהר מחברי הממשלה

אם אנסה להיכנס לראשו של שטייניץ, חברי הממשלה שמולו נחלקים לכמה קבוצות. הראשונה היא של אומרי ההן מהליכוד. אלה צפויים להתיישר בלי בעיה לימינו ולימין ראש הממשלה, בהנחה שיגבשו עמדה אחידה. וזו הנחיה בעייתית מאוד, לאור העובדה שראש הממשלה יהפוך בקרוב להיות יעד להתקפה פוליטית ואישית עזה מצד יזמי הגז, ועלול להראות שוב עד כמה הוא לחיץ. הניצחון של שר האוצר מול כיל מעיד שהוא יודע להכריע לעתים את שר־העל לאסטרטגיה הכלכלית. אך כל הקערה תתהפך אם נתניהו יבחר לשים הפעם לשטייניץ מקלות בגלגלים.

בקרב שרי הליכוד עצמם, יוצאי הדופן הם השר להגנת הסביבה גלעד ארדן, שעשוי להתנגד להמלצות מסיבות מקצועיות, והשר ללא תיק עוזי פלד, שכבר הפגין נאמנות ארוכת שנים ליצחק תשובה, איתו היו לו בעבר קשרים עסקיים. בהנחה ששרי הליכוד יתמכו בעמדת ראש הממשלה ושר האוצר, לשטייניץ צפוי רוב בממשלה לאישור ההמלצות.

מלבד שרי הליכוד, בממשלה נותרו שלוש קבוצות שרים: שרי העבודה צפויים לתמוך בהמלצות הוועדה מטעמי צדק חלוקתי. שרי ש"ס, לעומתם, בלתי צפויים. לשם הפשטות, נצא מנקודת הנחה שלכל הגרוע שריה - שניים במספר - יבחרו להימנע, אם כי ייתכן שברקע פועלים אינטרסים עמוקים יותר.

מול שטייניץ, אם כן, נותרה קבוצת שרי ישראל ביתנו. את ההתנגדות העיקרית להמלצות הוועדה, כפי שביטא זאת בחודשים האחרונים מעל כל במה אפשרית, מוביל שר התשתיות עוזי לנדאו. תשובה לא יכול היה לייחל ללוביסט טוב ממנו. בעת ההצבעה בממשלה תיחשף לראשונה עמדתו של יו"ר ישראל ביתנו ושר החוץ של ישראל, אביגדור ליברמן. על פיו יישק דבר. הגיבוי ללנדאו לא מעניין את ליברמן. אותו מעניינים רק האינטרסים שלו עצמו. לו יבחר לתמוך בהמלצות הוועדה - דבר שיגרור אחריו תמיכה של שר התיירות, השר לביטחון הפנים ושרת הקליטה - תהיה זו סטירה מצלצלת ללנדאו. לאורך השנים הצליח לנדאו לבנות תדמית של פוליטיקאי הגון וישר שנאמן לעקרונותיו ופועל לפיהם. לו ליברמן יעמיד אותו למבחן, לנדאו ייכנס למלכוד משמעותי.

עוזי לנדאו. ליברמן יגבה? צילום: עטא עוויסאת

3. שטייניץ, הכן את התשלום לגפני

הפרק המשמעותי ביותר בכל קרבות ששינסקי הוא ההצבעה בכנסת. כבר עתה נשמעות במערכת הפוליטית הערכות, לפיהן תיקוני החקיקה שיידרשו ליישום ההמלצות - קרי תיקון פקודת מס הכנסה וכן תיקון תקנות מס הכנסה לביטול הטבת מס אזילה, שניהם בוועדת הכספים - ייערכו בוועדה משותפת לוועדת הכספים ולוועדת הכלכלה. לא נימוק ענייני עומד בפני החלטה כזו, אם אכן תתממש, אלא פוליטי בלבד. מרגע שהחליטה ועדת ששינסקי על השארת תמלוגי הגז על כנם, תפקידה של ועדת הכלכלה מתייתר, שכן אין צורך בתיקון חוק הנפט שבמסגרת סמכותה. עם זאת, האגו של יו"ר ועדת הכלכלה הטרי כרמל שאמה גדול מספיק, ולכן צפוי שהוועדה המשותפת קום תקום. וממילא, שאמה תומך בהמלצות. נשאר רק לקבוע מי יעמוד בראשה. ככל הנראה, יהיה זה יו"ר ועדת הכספים משה גפני מיהדות התורה. גפני יהפוך להיות הנעלם הגדול ביותר שיעמוד בפני שטייניץ בדרך לאישור ההמלצות כחוק. באופן תיאורטי, הוא לא אמור להוות בעיה רצינית בפני שטייניץ. בחודשים האחרונים התבטא גפני לא אחת בעניין, והביע עמדה שדומה לעמדתו של שר האוצר.

אבל, וזה אבל שעולה כסף, ליהדות התורה יש שיטה עתיקת יומין שגפני לא צפוי לסטות ממנה. השיטה בתמצית: ייתנו - יקבלו, לא ייתנו - לא יקבלו. השיטה הזו עבדה יפה בדיוני התקציב האחרונים. באוצר יכולים לבטל את העניין בבוז, אבל עובדה היא שיום אחרי שגפני התייצב לימינו של שר האוצר ואישר את השינוי בחוק לעידוד השקעות הון לרעתה של כיל, כפי שרצה שטייניץ, קיבלו האברכים תוספת תקציב של 13 מיליון שקל. מס שתיקה נאה לגפני, או צירוף מקרים? שהציבור ישפוט. כך או כך, מוטב ששטייניץ יתחיל לחשוב מה יהיה גובה הצ'ק שייאלץ לרשום הפעם.

דרכן של המלצות ששינסקי בוועדות הכנסת תהיה דרך חתחתים. אם שטייניץ חושב שהחודשים האחרונים לימדו אותו לחצים מהם, שיחשוב מחדש. הכנסת היא זירה נוחה לבעלי ההון, ללוביסטים, לספינולוגים, לח"כים מטעם. היא מוכרת להם, נקודות התורפה שלה רבות יותר, ולכן מידת השבירות של המלצות הוועדה רבה מאוד. שר האוצר יזדקק לכל הגיבוי שהוא יוכל להשיג מראש הממשלה ומאנשיו, וכן מהציבור הרחב. אחרת, המלצות ששינסקי יישארו עוד רעיון יפה שעבר חיסול פוליטי ממוקד בטרם עת.