דמי הקישוריות: מה יקרה לשורה התחתונה?

החל ב־1 בינואר יופחתו דמי הקישוריות ל־8.37 אגורות לדקת שיחה, כולל מע"מ. אולם יש לזכור שהפחתת דמי הקישוריות לא תגרום להפחתת תעריפי השיחות בסלולר בטווח הקצר, אלא משמעה סכום נמוך יותר שמעבירות חברות התקשורת ביניהן.

רוב לקוחות הסלולר משלמים כיום על כל דקת שיחה תעריף שאינו מתחשב ביעדה, ורק בשירות תקשורת אחד תתגלגל ההפחתה ישירות אל הצרכן: שיחות מטלפונים קוויים לטלפונים ניידים. אם עלות דקת שיחה מטלפון קווי לטלפון נייד היתה עד כה כ־35 אג' - לעומת כ־45 אג' לדקת שיחה בין נייד לנייד - החל מהשבוע הבא עתידים המחירים לעמוד על 15 אג' לדקה לכל היותר. כבר אתמול הודיעה בזק כי מחיר שיחה מבזק לטלפון נייד יעמוד על 14.74 אג' (כולל מע"מ) לעומת 33.48 אג' כיום.

ולכן, הציפייה שדו"חות חברות הסלולר יציגו בזמן הקרוב צניחה חופשית ברווחיהן עתידה להתבדות: ברבעון הראשון של 2011 דווקא צפויה עלייה ברווחי החברות, מכיוון שההכנסות וההוצאות הקשורות לדמי הקישוריות כמעט ומתקזזים, אך התעריפים הנגבים מהלקוחות אינם משתנים. למעשה, הסיבה היחידה של החברות להוריד מחירים היא כניסת המתחרים שתתרחש רק לקראת אמצע 2011 - אם לא מאוחר יותר. עד אז יכולות החברות להוריד מחירים רק כדי לשמר לקוחות לקראת פתיחת השוק לתחרות.

קרב ההסטה מתחיל

בשבוע הבא, כשתעריף שיחה בין קווי לנייד יעמוד על כשליש מתעריף שיחה בין ניידים, עתידות הספקיות של שירותי טלפוניה קווית לפצוח במתקפה פרסומית שתנסה להחזיר את הצרכן לנהל יותר שיחות מהטלפון הביתי. חברות הסלולר מצדן כבר החלו להיערך ל"קרב ההסטה" - הסטת השיחות מהסלולר לרשתות הקוויות.

בחצי השנה האחרונה השיקו פרטנר ופלאפון חבילות תקשורת הכוללות מספר רב מאוד של דקות שיחה בתוך הרשת תמורת תשלום קבוע, ואפשרות לרכוש חבילת דקות לשיחות מחוץ לרשת. חבילות אלו מוצעות במודל של תשלום מראש עם מגבלת תקציב בדמות כרטיס חיוג, או תשלום מראש עבור חבילת תקשורת המשלבת שיחות, SMS ושירותים נוספים.

שני המודלים מיועדים לשכנע את הלקוחות להשתמש בנייד גם בשיחות מהבית ולהציע אלטרנטיבה למפעילים הווירטואליים. מאחוריהם עומדת אסטרטגיה שנועדה להחדיר במשתמשים את התחושה כי הם משלמים מחיר קבוע על שימוש בלתי מוגבל, ועדיין לגבות מהם מחיר לא הפסדי שיאזן את התשלום שחברות הסלולר מעבירות בגין דמי קישוריות.

שר התקשורת, משה כחלון צילום: אוראל כהן

אלא שהמשפט הקסום "שיחות ללא הגבלה בתוך הרשת" עלול להתברר כהוצאה בלתי צפויה בדיעבד. "בזכות" ניידות המספרים, לקוח שמספרו 054 יכול להימצא ברשת סלקום, כך שמי שמחובר לחבילות "ללא הגבלה בתוך הרשת" של פרטנר ופלאפון עלול לגלות בדיעבד כי חלק גדול מהשיחות שביצע לכאורה בתוך הרשת, בוצע למעשה ללקוחות מחוץ לרשת וגבה ממנו מחיר יקר.

הדרך היחידה לדעת שהמספר נמצא ברשת אחרת מאשר זו שהקידומת שלו מתייחס אליה, היא האזנה לצליל קצר המושמע לאחר שהמנוי מחייג ליעד, ואמור לסמן כי היעד נמצא ברשת אחרת. חלק גדול מהציבור אינו מודע להבחנה שמאפשר צליל זה, וגם אם הוא מודע לו - ספק אם המחייג ינתק את השיחה באותו רגע מחשש שהיא תעלה לו יותר.

במשרד התקשורת מתגאים כי בשנים האחרונות הצליחו לגרום לחברות הסלולר להעלים את הצורך של הלקוח לבחון את יעד השיחה שלו באמצעות חיוב אחיד לשיחות בתוך ומחוץ לרשת, ובכך לפשט את חשבון הסלולר שלו. כעת, כאשר ההפרדה בין שיחות בתוך ומחוץ לרשת חוזרת למרכז הבמה,תוטל על לקוחות החבילות הללו עבודת חישוב לא פשוטה.

לקוחות במלכוד

הפתרון שהחברות ישמחו להציע ללקוחות הוא הגדלת בנק הדקות לשיחה מחוץ לרשת, כדי לאפשר להם כביכול טווח ביטחון גדול שימנע את ההוצאות שתוארו. עם זאת, כך שוב ירכוש הלקוח מראש דקות שלא ינצל בהכרח, וחשבון הסלולר לא יקטן. לחברות הסלולר מכירת חבילות של דקות היא אפשרות מועדפת: הלקוח מתחייב לשלם בכל חודש סכום מינימלי, אך לא תמיד הוא מנצל את כל החבילה ובכך אף מפחית מהעלות של חברת הסלולר, ומותיר בידה יותר רווח.

בחודש האחרון הציגו פלאפון ופרטנר חבילות חדשות לשוק הפרי־פייד, והצהירו כי ללקוח תינתן יכולת טובה יותר לניהול הוצאותיו. אך בדיקה של חבילות אלו מעלה כי אם בעבר יכול היה הלקוח להסתמך על מחיר קבוע לדקת שיחה, החבילות החדשות מעבירות את מטלת קביעת התעריף לדקה אליו.

אם ידבר יותר במטרה לנצל את כל מכסת התשלום ששילם מראש, הוא יביא להפחתה של מחיר הדקה הממוצע, ואם ידבר פחות, הוא ישלם יותר על כל דקה. מכיוון שחלק מהחבילות אף מוגבלות בזמן הניצול שלהן, הלקוח ימצא את עצמו משלם אף יותר מדי חודש על התקשורת הסלולרית שלו מאשר שילם על חבילות שהיו כרוכות בהתחייבות לזמן מסוים.

במילים אחרות, אם התלונה הנפוצה בקרב הלקוחות היתה "חשבון הטלפון שלי אינו ברור דיו", התלונה הצפויה בשנת 2011 תהיה "אינני מסוגל להחליט איזו חבילה טובה עבורי".