הטכנולוגיות שיכבשו את העולם בשנה הבאה

הגאדג'טים הכי מסקרנים של 2011

 

אינטרנט

 

לא רק ויקיליקס: מלחמות ההדלפות יימשכו ביתר שאת, והפעם לא רק מידע ממשלתי יזלוג החוצה

 

לפני שנה היה ויקיליקס אתר אנונימי, וג'וליאן אסאנג' היה לא יותר משם פוטנציאלי לנבל בסדרת סרטי ג'יימס בונד. קרוב למיליון מסמכים מודלפים אחר כך, נהפך ויקיליקס לשם מוכר בכל בית, ובעיני הממשל האמריקאי אסאנג' הוא נבל אמיתי.  סגן נשיא ארה"ב, ג'ו ביידן, אף השווה את מעשיו לפעולות טרור.

 

בימים אלו חשוד אסאנג', השוהה בבריטניה, בשני מקרים נפרדים של ביצוע מעשים מגונים בשבדיה. בארה"ב, כך טוען פרקליטו של אסאנג', כבר מתגבש נגדו כתב אישום פדרלי, כאשר במקביל עושה הממשל מאמצים רבים כדי להגביל ולעצור את פעילות האתר.

 

ספק אם מאמצים אלה יזכו להצלחה. גם אם ייעצר אסאנג', ויקיליקס ימשיך לפעול. ואם ויקיליקס ייסגר, אתרים אחרים ימשיכו את דרכו. כבר עכשיו פועלים כמה מפורשי ויקיליקס להקמת פלטפורמה מתקדמת ופתוחה יותר להדלפות ולפרסומן. וזו אולי הבשורה הגדולה שמביא ויקיליקס לקראת 2011.

 

המסמכים שהודלפו והאפקט העצום שהיה להם לא ייעלמו מעיניהם של מדליפים אחרים. בין שזה עובד שפוטר, או פקיד המחפש נקמה בבוס, או סתם מישהו שמצפונו מעיק עליו. עכשיו, כשהם יודעים שאפשר, גדלים הסיכויים שהם ידליפו מסמכים וקבצים אחרים לוויקיליקס וליורשיו.

 

ההדלפות שכיכבו בשנה החולפת הן רק ההתחלה: עם יותר מודעות ויותר אתרי הדלפה פוטנציאליים, ייתכן ש־2011 תהיה שנת ההדלפות ברשת - לא רק של מסמכים כמוסים של הממשל האמריקאי, אלא גם של ממשלות וגופים נוספים בעולם. וגופים אלו, מצדם, ייאלצו ללמוד שבעידן האינטרנט יש סודות שאי אפשר להסתיר, ואולי גם עדיף שלא.

 

מייסד ויקיליקס, ג'וליאן אסאנג'. אפשר לעצור אותו, קשה לעצור את המהפכה שהוביל צילום: אי פי אי

טאבלטים

מגזיני האייפד הראשונים: ריצ'ארד ברנסון ורופרט מרדוק יציגו מודל חדש לתוכן בתשלום

האם עיתונים יכולים לשקם את עצמם בעידן האינטרנט, ולהרוויח כסף מהפצת תוכן דיגיטלי באמצעות אייפד וטאבלטים אחרים? אף אחד עוד לא יכול לענות על השאלה הזו בביטחון. אבל ב־2011, המיליארדרים ריצ'ארד ברנסון ורופרט מרדוק מתכוונים לנסות ולגלות.

עידן האינטרנט לא היה טוב לעיתונים. הם סבלו מירידה בתפוצה וברווחים, ההכנסות מפרסום ברשת לא פיצו על ההפסדים, ומרבית הניסיונות לגבות כסף עבור התכנים המקוונים נחלו עד עתה כישלון. האייפד והטאבלטים שיבואו בעקבותיו מציגים בשורה חדשה: ממשק מתקדם המספק יכולות שליטה ואינטרקציה שאין ברשת, וסביבה שבה תשלום עבור תכנים (בדמות אפליקציות) הנו פעולה מקובלת.

עם השקת האייפד מיהרו מגזינים שונים להציע את תוכניהם בפורמט המתאים גם לאייפד. 2011 צפויה להביא עמה מגזינים מסוג אחר. בסוף נובמבר השיק ברנסון את "Project", מגזין לייף סטייל דיגיטלי בתשלום המופץ אך ורק באמצעות האייפד. בימים הקרובים עתיד להצטרף אליו "The Daily", עיתון יומי עצמאי של מרדוק, שיועמד למכירה רק באייפד ובטאבלטים נוספים. גם "הניו יורק טיימס" מפתח מיזם דומה משלו, ויש לשער שגופי מדיה אחרים לא קופאים על שמריהם.

מגזינים ועיתונים אלה לא יהיו המרה של מגזין קיים למדיה החדשה, אלא מגזינים שנולדו עבור האייפד ודומיו, וקיימים רק בשבילם. הם ינצלו בצורה הטובה ביותר את יתרונותיהם, וינסו ליצור שפה חדשה של אינטרקציה בין הקורא לתוכן. אם יהיו מוצלחים ויצירתיים מספיק, ואם מספיק משתמשים ישתכנעו שיש על מה לשלם, מצבם של העיתונים וגופי המדיה ישתפר משמעותית.

אם, במקום זאת, המשתמשים יעדיפו לשחק Angry Birds, הם יצטרכו למצוא מושיע אחר למשבר שלהם. 2011, כך נראה, תהיה שנתם הגדולה של עיתוני ומגזיני הטאבלט. האם הם עדיין יהיו כאן ב־2012? את זה יחליטו הקוראים. בינתיים, אתם יכולים לבדוק את סקירת "כלכליסט" על המגזינים שכבר יצאו לאייפד.

ברנסון ומרדוק. הקרב על האייפד צילום: בלומברג

מחשבים

כולם רוצים להיות אייפון: חנויות האפליקציות יגיעו גם למחשב האישי

כשסטיב ג'ובס הציג לפני שנתיים וחצי את חנות האפליקציות לאייפון, האפסטור, לפני שנתיים וחצי, ספק אם אפילו הוא חזה את ההשפעה שתהיה לה על תעשיית הסלולר. 300 אלף אפליקציות ו־7 מיליארד הורדות אחר כך כבר ברור: האפסטור, וחנויות האפליקציות לפלטפורמות אחרות שנפתחו בעקבותיה, שינו את עולם הסמארטפונים מן היסוד. ב־2011 הן צפויות לעשות אותו הדבר לעולם המחשוב האישי.

ב־6 בינואר תפתח אפל את האפסטור גם למחשבי מק. בקיץ הקרוב עתידה גוגל להשיק מחשבים ניידים המריצים את מערכת ההפעלה מבוססת הדפדפן שלה, כרום OS, ובה חנות אפליקציות שתהיה הדרך המרכזית לאתר יישומי רשת חדשים. אם יזכו חנויות אלו להצלחה, ייתכן שגם מיקרוסופט תציג חנות משלה באחד העדכונים הקרובים של חלונות.

חנות יישומים מספקת לחברות הטכנולוגיה שליטה גדולה יותר על התוכנות הזמינות, ואפשרות לסנן תוכנות לא איכותיות, או כאלו שמציגות תכנים בעייתים מבחינתן. מעל לכל, היא מאפשרת להן לגזור רווחים נאים ממכירה של כל תוכנה בתשלום שנרכשה דרך החנות שלהן.

עבור המשתמשים, התמונה ברורה פחות. מצד אחד, חנות אפליקציות מספקת סביבה להורדת אפליקציות מאובטחות, שבה יודע המשתמש שכנראה לא קיימות רוגלות או וירוסים, בתוספת ביקורות ודירוגים המאפשרים לברור את היישומים הטובים ביותר. למי שהתרגל להוריד אפליקציה לנייד, המעבר למודל זה יהיה חלק במיוחד.

ואולם, הריכוזיות של חנויות אלו צריכה להוות תמרור אזהרה למשתמשים. אפל כבר הוכיחה, עם האייפון והאייפד, מה קורה כשגוף אחד הוא הפוסק היחיד לגבי האפליקציות הניתנות להתקנה על המכשיר - והמפתחים הרבים שהאפליקציות שלהם לא אושרו או נעלמו בלי אזהרה יכולים להעיד על הנזקים הכספיים שנגרמו להם.

חנות האפליקציות של גוגל. החברות יגזרו קופון נאה מכל מכירה

סלולר

הסמארטפונים יעשו יותר: גוגל תצייד את מכשיריה בשבבי NFC שיהפכו אותם לכרטיסי אשראי

נקסוס S, סמארטפון הדגל של גוגל שהושק החודש, הוא מכשיר האנדרואיד הראשון עם שבב NFC. הטכנולוגיה, שמאפשרת תקשורת אלחוטית דו־כיוונית לטווח קצר, זוכה לדחיפה משמעותית במיוחד מכיוונה של גוגל, בעיקר בזכות יכולתה להחליף ביעילות ברקודים הנסרקים עם המצלמה.

נקסוס S. דור חדש של מכשירים צילום: samsung.com

עד כה, סריקה של ברקוד היתה מובילה לכתובת אתר או להצגת טקסט. הדבר אפשר להציג גם הוראות הגעה וקישורים להורדת אפליקציות. אולם ל־NFC קיימים גם שימושים פוטנציאליים אחרים: תשלום באמצעות הסמארטפון, שימוש במכשיר כאמצעי זיהוי (למשל כתחליף לכרטיס מגנטי), העברת נתונים בין שני מכשירים ניידים (כמו סמארטפון וטאבלט) ועוד.

מבחינת גוגל המטרה ברורה: להעמיק את אחיזתה בתחום שירותי המיקום והתוכן. כבר כיום מתקיים פיילוט של "שלטים חכמים" בשם Google Hotspots, שמאפשר לבעלי סמארטפון עם NFC להצמיד אותו לשלטים שמכילים את שבב ה־NFC. המשתמש מקבל כך כתובת URL מיוחדת אל המכשיר, ומאפשר לו להתחבר לבית העסק ב־Google Places ולכתוב ביקורת.

כרגע הנקסוס S יודע רק לקרוא מידע ולא מעבר לכך, אבל זו רק ההתחלה. כשמכשירי אנדרואיד נוספים עם שבבי NFC, וכן סמארטפונים מחברות מתחרות יחלו לתמוך בטכנולוגיה, משתמשיהם עשויים לגלות עולם תוכן עשיר בפעולות שיוכלו לבצע. בלי להקליד כתובת אתר, בלי לחפש ידנית, בלי לכתוב סיסמה מייגעת. ה־NFC יוכל להפוך את הטלפונים שלנו למודעים יותר למיקומם, לחסוך לנו זמן ולהעשיר את האפליקציות שלנו באפשרויות חדשות - אבל גם בפרסומות אינטרקטיביות יותר.

בידור ביתי

הקונסולות ישלטו בסלון, והטלוויזיות יעניקו לכל צופה תמונת תלת־ממד אישית ללא משקפיים

שתי טכנולוגיות בולטות צפויות למצוא את עצמן בסלון שלנו בשנה הקרובה: הקרנה תלת־ממדית ובקרי תנועה חכמים. אף אחת מהטכנולוגיות הללו לא חדשה בפני עצמה, אבל השיפורים האבולוציוניים שצפויים להגיע לשתיהן בעתיד הקרוב עשויים להפוך אותן מצעצוע או קוריוז למשהו יומיומי. שילוב של שתיהן יוביל לרמה חדשה, כמעט בדיונית, של צלילה לתוך חוויית הבידור.

2010 היתה השנה שבה הוצגו טלוויזיות תלת־ממד. אולם כל הסרטים והמשחקים שמופקים לא יוכלו להחליף את הדו־ממד כל עוד הצפייה דורשת משקפיים ולא מאפשרת צפייה אגבית בחצי עין או צפייה משותפת בסלון. הגאולה תבוא דווקא מידי נינטנדו, שהקונסולה הניידת שלה, ה־3DS, תביא לשוק בחודשים הקרובים מסך תלת־ממדי ללא משקפיים (אם כי גם בגודל מזערי).

אחרי נינטנדו יגיעו פתרונות נוספים, כמו הפטנט של אפל למעקב אחרי תנועות הצופים כדי להתאים להם תמונה תלת־ממדית אישית. גל התלת־ממד הנוכחי יעורר יצירת תוכן, אבל רק הדור הבא יהפוך אותו לחלק בלתי נפרד מהסלון.

בקרי התנועה גם הם נמצאים על סף הפריצה מהנישה הטכנולוגית למיינסטרים. במקרה שלהם, הטכנולוגיה כבר קיימת ועובדת, ורק מחכה ליישומים יצירתיים. הקינקט של מיקרוסופט מאפשר לשלוט במשחק באמצעות תנועות גוף והוראות קוליות פשוטות, והמעבר מבקרי משחק לממשק משתמש הוא בלתי נמנע.

אבל הרבה לפני שיפצחו את ממשק המחשב המסובך, הקינקט ומתחריו צפויים להחליף את השלטים הרחוקים המסורבלים של הטלוויזיה, הכבלים והמערכת. בהמשך, גם אם לא בשנה הקרובה, הם יהוו את הבסיס למערכות בית חכם שיכולות, סוף סוף, להגיב בצורה אינטליגנטית למיקום, לתנועות ולהוראות הקוליות האינטואיטיביות שלנו.

קינקט פרוץ. בקר התנועה משמש לניווט בחלונות 7

הסטרימינג ייכנס לכל מקום: אפל וגוגל עובדות על מיזמים שיביאו מוזיקה, סרטים וטלוויזיה ללא צורך בהורדות

בתקופה האחרונה התרבו הסימנים לכך שבכוונת אפל להעביר את שירות המוזיקה שלה לענן, שמועות שהחלו עם רכישת חברת הזרמת המוזיקה להלה על ידי אפל בסוף 2009. רישום המותג iTunes Live על ידי החברה השנה, לצד הסיום הצפוי של בניית חוות שרתים ענקית בשווי מיליארד דולר, רק גרמו לליבוי השמועות, וכרגע נראה כי iTunes בענן  (ממש כמו האייפד, בזמנו) הוא מוצר שנמצא בדרכו לשוק, כשהשאלה היחידה היא מהו המועד המדויק.

ההשקה של אפל TV מבוסס הענן וטכנולוגיית הזרמת המדיה AirPlay של החברה, מעידים שהענקית מקופרטינו הולכת ומבשילה לעתיד שבו נוכל לשמוע שירים ולראות סרטים וסדרות טלוויזיה ללא צורך להוריד אותם למחשב, לטאבלט או לסלולרי שלנו.

דחיפה נוספת אל העתיד המעונן תגיע מכיוון גוגל, שתשיק השנה את חנות המוזיקה שלה לאנדרואיד. מעבר לאפשרות לרכוש שירים, שכבר הודגמה השנה בכנס Google I/O, יוכלו בעלי סמארטפון עם מערכת ההפעלה הסלולרית להאזין לספריית המוזיקה הנמצאת על המחשב האישי שלהם או על מכשיר אחר באמצעות חיבור WiFi או 3G. הסטרימינג הוא העתיד, וגם אפל וגוגל צפויות לאמץ אותו בחדווה.

אייטיונז לייב. שאלה של זמן

מבט לתחזיות 2010

איפה צדקנו, איפה טעינו

2010 היתה שנה רבת תהפוכות בעולם הטכנולוגיה, וב"כלכליסט" שמחנו לגלות שרבות מהתהפוכות הללו חזינו עוד בסוף 2009. אפל השיקה את אייפד, והפכה את הטאבלטים ממוצר נישה איזוטרי לקטגוריה החמה בשוק; שוק הספרים האלקטרוניים, בהובלת קינדל של אמזון, הגיע לבשלות וזינק בכמה רמות קדימה; הקינקט של מיקרוסופט היא המוצר החם של הסתיו; הנקסוס 1 של גוגל אמנם נכשל, אבל מערכת ההפעלה אנדרואיד נהפכה ליריבה אמיתית לאייפון של אפל; שירותי מיקום, בהובלת Places של פייסבוק, נכנסו למיינסטרים; וגם חברות רבות השיקו טלוויזיות תלת־ממד לציבור הרחב.

לא בכל דייקנו. למרות הציפיות, גוגל טרם השיקה את מערכת ההפעלה מבוססת הדפדפן כרום OS, והמעבר של המחשוב האישי לענן יצטרך להמתין ל־2011 לפחות. גם פייסבוק נעדרה מהרשימה שלנו. הרשת החברתית היתה גורם משמעותי כבר ב־2009, אבל ב־2010 היא נהפכה מהרשת החברתית הגדולה בעולם לאחד האתרים המשפיעים ברשת; כניסת ה־Like לכל האתרים, השקת Places ושירות המייל, והעובדה שבשנה האחרונה, עבור לא מעט גולשים, פייסבוק היא כל האינטרנט. כל אלו הפכו את 2010 לשנה של פייסבוק, ולא פלא, לפיכך, שדווקא השנה נבחר מייסד הרשת מארק צוקרברג לאיש השנה של המגזין "טיים".