פרשת צחי הנגבי כמקרה בוחן
צחי הנגבי לא זוכה: בעברת הפרת האמונים נקבע ברוב דעות כי הוא עבר את העבירה אבל ההרשעה בוטלה בגלל הגנה מן הצדק
צחי הנגבי מודיע מעל כל במה כי הוא זוכה מהעבירות העיקריות בכתב האישום: שוחד והפרת אמונים. ובכן, הוא לא לגמרי מדייק — בעבירת הפרת האמונים נקבע ברוב דעות כי הוא עבר את העבירה, אבל ההרשעה בוטלה בגלל ההגנה מן הצדק.
בכירה במשרד המשפטים היטיבה להגדיר את התוצאה לגביו:
בעוד שהשופט יואל צור זיכה את הנגבי, השופטים עודד שחם ואריה רומנוב קבעו שהתנהגותו של הנגבי — חלוקת ג'ובים שיטתית לאנשים בעלי זיקה פוליטית — מקיימת את יסודות עבירת הפרת אמונים. שני השופטים נחלקו ביניהם ביישום ההגנה מן הצדק. רומנוב סבר שהנגבי ראוי להתחשבות מפני שהמדינה שינתה מדיניות ביחס למינויים הפוליטיים מבלי להודיע על כך מראש, בעוד שהשופט שחם סבר שהאינטרס הציבורי גובר על "מחדל" זה. לכן, עמדת רומנוב עם זו של צור חילצה את הנגבי מההרשעה, אך לא מהאישום.
עבירת הפרת אמונים שנויה במחלוקת מפני שהיא חריגה לעיקרון הפלילי, ולפיו אין להאשים ולהרשיע בגין איסור שאינו מוגדר במפורש בחוק. העבירה, במתכונתה הנוכחית, היא הבסיס המשפטי לטיהור הזירה הציבורית ממעשים נלוזים כמינויים פוליטיים, מינוי מקורבים, פעילות בניגוד עניינים ושימוש במידע פנים, שאינם נלכדים בגדרו של סעיף פלילי מפורש (כמו שוחד, שימוש במסמך כוזב וכו'). את המחלוקת סביב היקף השימוש בסעיף פתר פסק דין שבס, ובו נקבע שיש להרשיע במקום שבו הפגיעה באמון הציבור היא מהותית. הרוב בין שופטי הנגבי קבע שזה המצב במקרה שלו.
