החיטה צומחת שוב, במחיר

החיטה היא אחד מסוגי התבואה הראשונים שהאדם למד לגדל. לדעת הארכיאולוגים, בני אדם גידלו חיטה כבר לפני כעשרת אלפים שנה. לחם עשוי חיטה היה המאכל העיקרי של המצרים הקדמונים בעמק הנילוס כבר בשנת 5000 לפני הספירה, משם התפשט גידול החיטה ללחם והגיע לעמק הפרת ולהודו בסביבות 4000 לפני הספירה. לסין הוא הגיע בסביבות 2500 לפני הספירה ולאיים הבריטיים בערך בשנת 2000 לפני הספירה.

החיטה שימשה מזון עיקרי בתרבויות אירופה ומערב אסיה, להבדיל מתרבויות המזרח הרחוק - שם ניזונו בעיקר מאורז. הספרדים הביאו את החיטה לאמריקה בשנת 1520, כשכבשו את מקסיקו. המתיישבים הבריטים בווירג'יניה החלו לגדל אותה בארצות הברית בתחילת המאה ה־17. כיום החיטה משמשת מאכל עיקרי ב־43 מדינות; כשליש מאוכלוסיית כדור הארץ תלוי בחיטה כמזונו העיקרי.

הפופולריות של החיטה נובעת מתכולת הגלוטן הגבוהה שלה ביחס לדגנים אחרים. הגלוטן הוא החלבון הקושר את מרכיבי הקמח ליצירת בצק אלסטי, תכונה הכרחית לאפיית לחם. אף שקיימים יותר מ־30 אלף סוגי חיטה, שלושת הסוגים העיקריים הם חיטה קשה, חיטה רכה ודורום. החיטה הקשה עשירה בחלבון (10%–14%), ולכן הקמח שלה מתאים במיוחד לאפיית לחם. החיטה הרכה מכילה פחות חלבון (6%–10%), ומשמשת לאפיית מוצרים רכים כגון עוגות. חיטת הדורום היא הקשה ביותר מבין מיני החיטה ומתאימה להכנת פסטה ולחם בשל ריכוז הגלוטן הגבוה.

אקלים יבש וקריר הוא המתאים ביותר לגידולי חיטה, אבל אפשר להצמיח חיטה בסוגי קרקע שונים ובאקלימים שונים, למעט באזורים טרופיים לחים. רוב החיטה בעולם נזרעת בעונת הסתיו; בחורף החיטה כמעט שאינה צומחת, אך באביב היא צומחת במהירות וגרעיני החיטה מגיעים לבשלות לקראת הקציר שבתחילת הקיץ.

הכפלה בקיץ

צרכניות החיטה העיקריות הן מדינות האיחוד האירופי (כ־19% מהצריכה העולמית), סין (17%), הודו (12%), רוסיה (7%), ארה"ב (5%), פקיסטן (4%), מצרים, טורקיה ואיראן (כ־3% כל אחת). אף שארה"ב נמצאת רק במקום החמישי ברשימת יצרניות החיטה, היא היצואנית הגדולה בתבל - ואחראית לכ־20% מיצוא החיטה העולמי.

אחריה נמצאים האיחוד האירופי (כ־17%), רוסיה וקנדה (כ־13% כל אחת), אוסטרליה (כ־10%), אוקראינה (כ־9%) וארגנטינה (כ־6%). מצרים היא יבואנית החיטה הגדולה בעולם ואחריה איראן, ברזיל, אלג'יריה, יפן, אינדונזיה, מרוקו, טורקיה, עיראק ומקסיקו.

צילום: בלומברג

בין החודשים יוני ואוגוסט השנה מחיר החיטה כמעט שהכפיל את עצמו, לאחר שראש ממשלת רוסיה ולדימיר פוטין הטיל איסור זמני על יצוא חיטה מהמדינה. הסיבה לכך היתה בצורת קשה - שלא נראתה כמותה בעשר השנים האחרונות - אשר פגעה ביבולים. אם ב־9 ביוני השנה עמד מחירו של בושל חיטה (השקול ל־60 פאונד או 27.2 ק"ג) על 4.25 דולרים, הרי שעד 6 באוגוסט הוא זינק ל־8.41 דולרים (במסחר התוך־יומי). מאז נרשמה ירידת מחירים קלה, ואתמול נסגר מחירו של בושל חיטה על 7.61 דולרים. עם זאת, בעבר נסחרה החיטה במחירים גבוהים יותר:

בפברואר 2008, כאשר מחירי הסחורות הרקיעו שחקים, גם מחיר החיטה טיפס לשיא של 13.18 דולר לבושל. אם נפליג לעבר הרחוק יותר, נגלה שבערכים ריאליים המביאים בחשבון את מרכיב האינפלציה, מחיר החיטה היה גבוה הרבה יותר. למשל, בפברואר 1974 נמכר בושל חיטה במחיר של 27 דולר (במונחים של ימינו), פי 3.5 ממחירו הנוכחי.

השנה ניזוקה כמות גדולה של יבולי חיטה באוסטרליה ובקנדה בגלל גשמים חזקים בזמן הקציר, דבר שפגע באיכות החיטה, כך שהיא תוכל לשמש רק להזנת משק חי. מכיוון שקנדה ואוסטרליה הן יצואניות חיטה חשובות, עלול הדבר לגרום למחסור בשוק העולמי, אם כי ייתכן שארה"ב תפצה על כך לנוכח הודעתה כי תגדיל השנה את יצוא החיטה.

מחירה הגבוה של החיטה עלול להצית מחאות המוניות ואף מהומות, כפי שקרה ב־2008. בהקשר זה, מעניין לבחון את היערכותן של ממשלות שונות ביחס למחסור אפשרי בחיטה. מצרים, למשל, שהיא יבואנית החיטה הגדולה בעולם, נוהגת לסבסד את מחיר הקמח. באחרונה היא החליפה את ספקיות החיטה מאזור הים השחור מוכה הבצורת במגדלות מהמערב.

למרות מחירי החיטה הגבוהים, מצרים רוכשת כמויות גדולות כך שהיא מחזיקה כיום במלאי המספיק ליותר משישה חודשים. הודו, לעומתה, נהנתה מיבולי חיטה גדולים ביותר השנה, ומלאי החיטה שלה גדול מהצפוי. למרות זאת, ממשלת הודו לא הסתנוורה מהאפשרות להרוויח ממחירי החיטה הגבוהים ואסרה על יצוא חיטה מהמדינה.

איך משקיעים בחיטה?

בארה"ב לא קיימת תעודת סל החשופה רק לחיטה, אלא תעודה העוקבת אחר מדד דאו ג'ונס לגרעינים המורכב מסויה (38.4%), חיטה (25.4%) ותירס (36.2%). שם התעודה הוא iPath Dow Jones-AIG Grains Total Return Sub-Index ETN, והיא נסחרת בניו יורק בסימול JJG.

באירופה קיימת קרן סל לחיטה, ETFS Wheat (סימול: WEAT). הקרן צוברת ריבית המחושבת על בסיס יומי וגובה דמי ניהול של 49%.0 לשנה. לצדה קיימות קרן שורט (סימול: SWEA), המתאימה למי שצופה שמחיר החיטה יירד, וקרן ממונפת (סימול: LWEA), המעניקה תשואה כפולה ביחס לשינוי במחיר החיטה. קרן זו מתאימה למי שצופה שמחיר החיטה יעלה וששואף למנף את רווחיו.

הכותב הוא אנליסט גלובלי בכלל פיננסים. האמור אינו בגדר ייעוץ השקעות. הכותב עשוי להחזיק מעת לעת בניירות הערך המוזכרים