אוסטרליה: שר התעשייה בראיון - "ההצלחה שלנו אינה תאונה"

נעים להיות שר בממשלת אוסטרליה, מדינה שכלכלתה הצליחה לצמוח גם בשיאו של המשבר הכלכלי הגלובלי של לפני שנתיים, ונחשבת למודל עבור מדינות אחרות. "מושא הקנאה של ארגון המדינות המפותחות (OECD)" - כך מגדיר בעצמו את ארצו קים קאר, שר התעשייה, החידוש, המדע והמחקר של אוסטרליה, ומוותר מראש על כל מידה של צניעות.

בחינה של כמה מהנתונים הכלכליים של אוסטרליה תגלה כי דבריו של קאר מגובים היטב במציאות. מספיק לראות כיצד מאז 2007 - בעת שכלכלות העולם החלו לצלול אל תוך משבר כלכלי־רוחבי חריף - ועד היום, רשם התמ"ג האוסטרלי צמיחה שלילילת ברבעון אחד בלבד בסוף 2008.

"אסור להסתכל על זה כ'תאונה'", מסביר קאר. לדבריו, "ההצלחה הכלכלית שלנו היא פרי של מדיניות והכוונה מלמעלה, שהביאו לנקיטת צעדים בשלב מוקדם יחסית של המשבר".

קאר (55), לשעבר מורה בבית ספר ומאז 1993 חבר במפלגת הלייבור האוסטרלית, הגיע לישראל כחלק ממשלחת אוסטרלית של אנשי ממשל, עסקים ותקשורת שארגן פורום מנהיגות ישראל־אוסטרליה בראשות איש העסקים אלברט דדון, אשר נועדה לחזק את שיתוף הפעולה המדיני והכלכלי בין שתי המדינות. הוא נחשב לאחד השרים הנמרצים ביותר בממשלה, וידוע בהשקפותיו הליברליות והסביבתיות. יחד עם עם קאר הגיעו לארץ ראש הממשלה לשעבר ושר החוץ האוסטרלי קווין ראד וכן שורה של אנשי ממשל בכירים, אנשי עסקים ואנשי אקדמיה.

קים קאר. "המשקיעים הרציניים אינם מתעסקים עם ספקולציות במט"ח" צילום: חיים צח

ראד הודח מראשות הממשלה באמצע השנה לאחר שהכריז כי יטיל מס כרייה על החברות הגדולות במדינה ויבטל חקיקה לצמצום פליטות הפחמן בידי מפעלים אוסטרליים, עובדה המעידה על החשיבות של נושא הכרייה לכלכלה האוסטרלית. את מקומו של ראד תפסה ג'וליה גילארד, עמיתתו למפלגת הלייבור ומי שהפכה לאשה הראשונה בתפקיד ראש ממשלה בתולדות המדינה, ומיד הבטיחה לערוך שינויים מרחיקי לכת בכוונותיו של קודמה בתפקיד.

סוגיית מס הכרייה היתה כידוע טעונה במיוחד ונראה שהדברים עדיין רחוקים מפתרון. מה אתה מעריך שיקרה?

"אני חייב לומר שלדעתי דווקא נרשמה התקדמות לא מועטה בנושא, בעיקר בכל הנוגע להשגת הבנה עם התעשייה. בהתחשב בחוזקה של תעשיית הכרייה והמוכנות של התאגידים הגדולים להגיע לפתרון בעניין זה, אני משוכנע שנגיע לתוצאות משביעות רצון בקרוב. חייבים להבין שאי־השקט האמיתי נרשם דווקא בקרב החברות הקטנות יותר, שכן החברות הגדולות קיבלו את העיקרון שעליהן להחזיר חלק הוגן יותר מהרווחים שלהן לעם האוסטרלי".

סוגיה בוערת נוספת שבה נרשמת מידה פחותה בהרבה של ביטחון היא שערו של הדולר האוסטרלי, שהגיע באוקטובר האחרון לשוויון עם הדולר האמריקאי - לראשונה הפך סחיר בתחילת שנות השמונים.

מהי עמדתך לגבי מלחמת המטבעות?

"אנחנו לא משתמשים במושג הזה, זה יותר כינוי שהתקשורת הדביקה. אין ספק שמה שקורה עם שערו של הדולר האוסטרלי מציב אתגרים משמעותיים עבור סקטורים שונים בכלכלה אבל אסור לראות את זה באופן חד־ממדי. המטבע שלנו סחיר כבר זמן רב מאוד, והניסיון מלמד שכמו שהוא עולה, ככה הוא גם יורד. המשקיעים הרציניים ביותר אינם מתעסקים בספקולציות מט"ח, אלא מקבלים את ההחלטות שלהם בהתבסס על הטווח הארוך - כך בדיוק מתבצע הדבר גם בכל הנוגע למטבע שלנו. אז נכון, הגענו לראשונה לשוויון עם הדולר האמריקאי, אבל מי יודע כמה זמן זה יישאר ככה?"

אתה סבור שאוסטרליה מרוויחה מהמתיחות בין ארה"ב לסין, על רקע ההתעקשות הסינית לשמור את ערך היואן נמוך?

"ממש לא, אני לא יכול לומר שאנחנו מרוויחים ממצב שבו מדינה מפרה את יחסי המסחר שלה עם מדינה אחרת. אנחנו לא מתערבים בעסקי המניפולציה בשוק המט"ח. אין ספק שהערך הנמוך של המטבע הסיני מקנה להם יתרון בגזרה זו, אך אנחנו מוכרחים לחשוב על הדברים האלה במונחים מתוחכמים יותר".

כיצד אתה רואה את היחסים המסחריים של אוסטרליה וסין בעשור הקרוב?

"לדעתי אין סיבה שלא להאמין שהצמיחה ביחסים המסחריים בין שתי המדינות תימשך. סין נחשבת לשותף הסחר הראשון בחשיבותו לאוסטרליה: סחורות בשווי 85 מיליארד דולר אוסטרלי נסחרו בינינו לבינם מתחילת השנה + עלייה של 15% לעומת השנה שעברה".

ומה לגבי ישראל? מהו התחום המפוספס ביחסים המסחריים בין שתי המדינות?

"תראה, ישראל ואוסטרליה חולקות עניין משותף בכל הנוגע למחקר - אקדמי ויישומי כאחד. ישראל אף עוקפת את אוסטרליה בהשקעות היחסיות לתמ"ג במחקר ופיתוח. אני מאמין שיש הרבה יותר מקום לשיתוף פעולה בין שתי המדינות בתחומי המדע והטכנולוגיה, אך שיתוף הפעולה הזה לא ממומש מספיק. יש לכך שתי סיבות עיקריות. הראשונה היא שפשוט לא חשבו על זה מספיק. השנייה, והעמוקה יותר, היא שבעוד שפניה של ישראל מופנות לאירופה, פניה של אוסטרליה מופנות לאסיה".

מה אתה צופה ל־2011?

"אנחנו עוקבים בדאגה אחר הנעשה בשוקי המטבעות המשותפים, ואני מתכוון כמובן בעיקר לגוש היורו. אנחנו חייבים לוודא שההתרחשויות באירלנד ויוון לא ישפיעו על ההתפתחות הכלכלית של ה־OECD".

אתה רואה אפשרות של קריסה בגוש היורו?

לא, זה תסריט קצת דרמטי מדי. מה שכן, אני חייב לומר שהגישה של אוסטרליה היא שהעובדה שיש לך בסיס כלכלי טוב לא אומרת שאפשר לנוח על זרי הדפנה. זוהי מסקנה חשובה שאנחנו מנסים להנחיל למדינות האחרות ב־OECD".