אברכים ונהנים
רפורמת האברכים היא רפורמה חשובה, גם אם אינה מלאה. אולם שעת המבחן האמיתית של המלצות גבאי תגיע רק בעוד חצי שנה
1. "נדמה לעתים כי האמפתיה הציבורית לעוני ותחושת האחריות הקולקטיבית נעצרות בפתח דלתן של אוכלוסיות מסוימות". הציטוט הנוקב הזה לקוח מתוך המלצותיה של ועדת גבאי בדבר שינוי אופן מתן הקצבאות לאוכלוסיית האברכים בישראל שהממשלה אישרה אתמול. יותר מכל, הציטוט הזה שופך אור על תחושה
זה נכון, האמפתיה אכן נעלמת כשאנחנו חושבים על החרדים ועל חוסר תרומתם לחברה הישראלית. אלא שעם היעלמות האמפתיה, בכל פעם שאנחנו חושבים כיצד לומדי התורה משאירים אותנו ואת וילדינו לשאת לבדנו בנטל, מתגנבת ללבנו תחושת אשם שמא נדבקנו - הס מלהזכיר - באנטישמיות.
ייתכן שאותה תחושת אשם היא המקור להמשך הציטוט כפי שמופיע בהמלצות הוועדה: "הקיטוב והבידול של האוכלוסייה החרדית מתעצמים ומכרסמים אט אט במרקם החברתי שלנו. תהליך זה מסכן לא רק את קיימות המשק וכלכלת ישראל, כי אם גם את עתידנו כעם בארץ ישראל".
ובכל זאת, זה הזמן להגיד ללא חשש ובראש מורם: אין שום סיבה לחוש תחושות אשם. הצ'אנס שניתן למגזר החרדי אינו מבוטל ונמשך על פני עשורים רבים. בינתיים המגזר הזה ממשיך לגדול, ובעוד כעשור יהווה כ־11% מהאוכלוסייה בגיל העבודה בישראל. הגיעה העת שיישא גם הוא בנטל, חד וחלק.
2. ואמנם, ההכרה שמדובר במנוע דמוגרפי בעל תרומה שלילית לכלכלה הישראלית משתקפת גם היא בהמלצות הוועדה: "המגזר החרדי נהפך לחלק משמעותי מהאוכלוסייה. לאור שיעורי הגידול של אוכלוסיה זו, ההסדר הנוכחי אינו בר־קיימא בטווח הארוך. אם לא תגדל שותפות אוכלוסייה זו בנטל הכלכלי, תתקשה הממשלה להוסיף ולקיים את מכלול הסדרי הרווחה והביטחון הסוציאלי לאוכלוסייה החרדית".
אף שההכרה הזו התגבשה בקרב מקבלי ההחלטות באיחור ניכר, מוטב מאוחר מאשר לעולם לא. זו הסיבה שהרפורמה שהביא אתמול ראש הממשלה בנימין נתניהו לאישור הממשלה, על שני חלקיה, היא רפורמה חשובה, גם אם אינה מלאה. ההחלטה להעניק לחרדים פטור מגיוס לשירות חובה בצה"ל היא נכונה, משום שהיא אמורה לשחרר בפני החרדים חסם משמעותי של אי־הצטרפותם לחברה האזרחית. כך גם ההחלטה המקבילה לקצץ בהדרגה את התמיכה הכלכלית שמעניקה המדינה לאברכים, שמתמרצת אותם שלא לעבוד.
3. שעת המבחן האמיתית של המלצות גבאי לא היתה אתמול, אלא תגיע בעוד חצי שנה - אז יסיימו הצוותים של משרדי התמ"ת והאוצר את עבודתם ויציגו תוכנית מגובשת לשילוב החרדים בשוק העבודה. משימה לא פשוטה כלל, כפי שהדבר משתקף בעמדתו של יו"ר ש"ס אלי ישי בראיון ל"כלכליסט" בספטמבר: "אתה יכול להכביד כמה שתרצה, אבל לא תקבל את האוכלוסייה הזאת. זו בדיוק הנקודה שבה אתם מאבדים את הציבור החרדי". אם תוכניות כאלה לא יוגשו, הרגע ההיסטורי שקרה אמש יחלוף, חלון ההזדמנויות ייסגר, וכולנו ניפגש בעוד כמה עשורים עם הלשון בחוץ.
גם חברי ועדת גבאי סבורים כך: "יציאת החרדים לתעסוקה אינה אלא כורח כלכלי משקי. המדינה ומשלם המסים הישראלי לא יוכלו לשאת בנטל לאורך זמן. מעבר לכך, השתלבות בתעסוקה תפיל מחיצות חברתיות ותפחית את הכעסים והתסכול בציבור הישראלי".
