מתי להוציא את הממתקים?

פרופסור יקר,

לאחרונה חגגנו את יום ההולדת של בני בגן, ושוב ליווה אותנו המתח סביב השאלה - מתי להוציא את הממתקים? אם נוציא מוקדם הילדים לא יבואו לשחק. אם נוציא מאוחר הם יגוועו ברעב וישתוללו. ואולי תוך כדי? אנא, עזור.

ניר

לא בכל יום אני מקבל שאלות כל כך מהותיות וחשובות לחיים, ואני שמח שזכיתי לקבל ממך את זאת.

העיקרון הראשון שיכול לעזור לך נקרא בכלכלה הקלאסית "חוק התפוקה השולית הפוחתת", ובעברית "כמה בעצם נהנים מהממתקים בזמן שאוכלים אותם". כמובן, ילדים נהנים מאוד לאכול ממתקים, אבל יותר ממתקים זה לא תמיד יותר נחמד. ילדים, וגם מבוגרים, יכולים להמשיך לאכול ולאכול בלי לשים לב, אבל לרוב, כל ממתק נוסף יסב להם פחות הנאה. כלומר, אם תוציאו את כל הממתקים בבת אחת, בין אם זה בהתחלה, בסוף או באמצע, ההתרגשות מהם תיגמר מהר.

אלא שמממתקים נהנים גם לפני שאוכלים אותם. כלומר, עצם הציפייה לממתקים היא משהו שאפשר ליהנות ממנו. ציפייה לממתקים היא כמעט סוג של פעילות. ילדים אולי לא יכולים ליהנות מהציפייה הזאת לאורך זמן, אבל המתנה קצרה ומודעת היא משהו שיכול לרגש אותם.

מתי להוציא את הממתקים? צילום: shutterstock

לכן אני חושב שכדאי לך לשאול שאלה קצת אחרת: לא מתי להוציא את כל הממתקים, אלא איזה ממתק לשלוף באיזה רגע. תוציא אותם בשלבים שונים, וממקומות מסתור שונים. בכל פעם משהו אחר, ובכל פעם קצת. אם תעשה את זה תגרום לשני דברים: הראשון יהיה שהילדים יצפו לממתקים, יידעו כל הזמן שהם יקבלו משהו בקרוב, ואז ייהנו יותר גם מההמתנה וגם מההפתעה שתגיע. הדבר השני שיקרה הוא שהם לא יאכלו את הכל בבת אחת, וכך הם גם לא יאכלו יותר מדי וגם לא יתרגלו לממתקים.

לפי עקרון התפוקה השולית הפוחתת, הממתק הראשון יהיה משהו מיוחד, השני קצת פחות, השלישי עוד פחות, והעשירי כבר יהיה מאוס לגמרי. אבל אם הם יגיעו עם הפסקות ביניהם, אז בכל פעם שתוציא משהו זה יהיה עבורם "הממתק הראשון". וכך, לאורך כל יום ההולדת, אוכלים קצת, משחקים קצת, משחקים קצת ואוכלים קצת, וכך הלאה.